פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 163 בתים ,  18:11, 13 בנובמבר 2009
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Magnus Hirschfeld WHK1901.jpg|שמאל|ממוזער|206px|מגנוס הירשפלד]]
'''מגנוס הירשפלד''' (ב[[גרמנית]]בגרמנית: '''Magnus Hirschfeld''') ‏ ([[14 במאי]] [[1868]] - [[14 במאי]] [[1935]]), [[רופא]] ו[[סקסולוג]] [[יהודי]]-[[גרמניה|גרמני]], מחלוצי ה[[תנועה חברתית|תנועה]] התנועה לזכויות ה[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]].
הירשפלד קרא להנהגת [[אמצעי מניעה]] והתבטא נגד רדיפת ההומוסקסואלים והלסביות בידי רשויות החוק. הירשפלד, שהיה הומוסקסואל בעצמו, רצה להוכיח כי הומוסקסואליות היא תכונה מולדת וכך להביא ל[[לגליזציה]] ללגליזציה שלה. לשם כך הוא פיתח [[תאוריה]] על קיומו של '''מין שלישי''' בין ה[[זכר]] וה[[נקבה]], הכולל את ההומוסקסואלים, ה[[טרנסקסואליות|טרנסקסואלים]] וה[[אינטרסקס|אינטרסקסואלים]]. חלקים נרחבים מעבודתו התבססו על מחקריהם של [[ריכרד פון קראפט אבינג]] ו[[קארל היינריך אולריכס]].
==חייו ועבודתו==
מגנוס הירשפלד נולד בקוֹלְבֶּרג, כיום קוֹלוֹבְּזֶ'ג ב[[פולין]]בפולין. בצעירותו חי כמה שנים ב[[פריז]] בפריז ועבד שם כ[[עיתונאי]]כעיתונאי. לאחר שלמד [[רפואה]] בשנים [[1888]] - [[1892]] ב[[שטרסבורג]בשטרסבור], ב[[מינכן]]במינכן, ב[[אוניברסיטת באוניברסיטת היידלברג]] וב[[ברלין]]ובברלין, פתח הירשפלד מרפאה ל[[רפואה לרפואה טבעית]] ב[[מגדבורג]]במגדבורג. כעבור שנתיים עבר לברלין.
===הוועדה המדעית-הומניטרית===
ב-[[1896]] הוציא הירשפלד לאור באופן אנונימי את הפמפלט "סאפפו וסוקרטס", שעסק באהבה חד מינית. ב-[[1897]] ייסד הירשפלד את '''הוועדה המדעית-הומניטרית''' ביחד עם [[אדולף ברנד]], [[בנדיקט פרידלנדר]] וחברים אחרים של קבוצת Der Eigene ("הייחודי"), שהייתה קבוצת שתדלנות הומוסקסואלית שפרסמה כתב עת. הוועדה המדעית-הומניטרית הייתה ה[[ארגון]] הראשון בעולם ששם לו כמטרה לגליזציה של [[יחסי מין]] בין גברים. הם קיוו להביא לביטולו של [[סעיף 175]] לחוק הגרמני שהשית עונשים כבדים על הומוסקסואליות מאז [[1871]]. הוועדה טענה כי החוק מעודד סחיטה, והמוטו שלה, '''אל הצדק באמצעות המדע''' (Durch Wissenschaft zur Gerechtigkeit), שיקף את אמונתו של הירשפלד כי הבנה טובה יותר של הומוסקסואליות תביא להיעלמות העוינות כלפיה. הוא נאבק ללא לאות להנחלת מטרה זו והפך לדמות ציבורית מוכרת בגרמניה.
גם בתוך הקבוצה נתגלעו חילוקי דעות. כמה מן הנשים, וכן גם פרידלנדר, לא הסכימו להשוואה שהשווה הירשפלד בין הומוסקסואלים ל[[נכות|נכים]]לנכים. הם טענו כי החברה יכולה אולי להשלים עם קיומם של נכים אך לעולם לא תקבל אותם כשווים. הם גם לא הסכימו עם דעתו של הירשפלד (ושל [[קרל היינריך אולריכס|אולריכס]] שקדם לו) כי גברים הומוסקסואלים הם בהכרח נשיים. מאוחר יותר עזבו פרידלנדר, ברנד ואחרים את הוועדה והקימו את "קהילת הייחודיים" (Geminschaft der Eigenen), שראתה ביחסים בין גברים היבט של [[גבריות]] מסורתית.
הוועדה המדעית-הומניטרית הצליחה לאסוף יותר מ-5,000 חתימות של אנשי-שם, רובם גרמנים, על עתירה לבטל את סעיף 175. בין השאר חתמו עליה [[אלברט איינשטיין]], [[הרמן הסה]], הפוליטיקאים הסוציאליסטים [[אוגוסט בבל]] ו[[קרל קאוטסקי]], [[זיגמונד פרויד]], קראפט-אבינג עצמו, [[מרטין בובר]], [[קרל יספרס]], [[קתה קולוויץ]], גיאורג גרוס (שנקרא מאוחר יותר [[ג'ורג' גרוס]]), [[היינריך מאן]] ו[[תומאס מאן]], [[סטפן צווייג|שטפן צווייג]], [[גרהארט האופטמן]], [[ריינר מריה רילקה]], [[ארתור שניצלר]], [[לב טולסטוי]], [[אמיל זולא]], [[מקס ברוד]] ואפילו ראש המשטרה בברלין ושרי המשפטים של [[פרוסיה]] ושל גרמניה - אך איש מהחותמים לא הודה בציבור שהוא עצמו הומוסקסואל.