שינויים

'''הלשון האבודה של העגורנים''' הוא [[רומן]] שנכתב על ידי [[דייוויד לוויט]] ופורסם לראשונה בשנת [[1986]]. בשנת [[1991]] עובד הספר ל[[סרט קולנוע|סרט]] [[לסרט טלוויזיה]] בעל אותו שם.

זהו הרומן הראשון של הסופר דייוויד לוויט (שהתמקד עד אז בסיפורים קצרים), ואחת מהיצירות הספרותיות הראשונות באורך מלא, בשפה ה[[אנגלית]]האנגלית, שנכתבו באופן ישיר ובפתיחות על חיי ה[[הומוסקסואליות|גייזגיי]]ז, על סוגיית ה[[יציאה מהארון|יציאה מהארון]], ועל הקושי של אדם, שנטייתו המינית היא שונה, לחיות בחברה [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלית]] עוינת ובעלת דיעות קדומות.

אף על פי שעלילת הספר מתרחשת בשנות השמונים, הרי שהתיאורים אודות קשייהם של ה[[להט"ב]] וההתייחסות הסולדת מצד הציבור כלפיהם, עדיין נכונים במידה רבה, במדינות שונות, כולל ב[[ארצות בארצות הברית]], וכן גם באזורים שונים במדינת [[ישראל]] כיום.

{{פרטי עלילה}}הסיפור מתמקד בפיליפ, בחור הומוסקסואל צעיר, ש[[יציאה שיוצא מהארון|יוצא מהארון]] בפני הוריו אוון ורוז.

רוז, האם, שבמהלך שנות נישואיה בעלה לא נמשך אליה והמגע הגופני ביניהם הלך ופחת, מצאה את עצמה [[בגידה (זוגיות)|בוגדת]] בבעלה יותר מפעם אחת. היציאה מהארון של פיליפ, וחשיפתו העצמית בפני הוריו, חושפת את חיי השקר והצביעות של הוריו, בחייהם ה[[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלייםהטרוסקסואל]] יים הנורמטיביים כביכול.

תת עלילה בתוך הרומן מספרת את סיפורם של שני בנים [[תאומים]], שחיו בקרבת אתר בניה, ועקב הזנחה פושעת לא פיתחו [[שפה|שפת דיבור]]. הנוף היחיד שראו מהחלון היה [[עגורן|עגורנים]] - מנופי בניה גדולים, בעבודתם. אותם אחים פיתחו במהלך התפתחותם שפה עשירה, המבוססת על תנועות העגורנים באתר הבנייה, שהייתה לשון ייחודית להם, שאיש מלבדם לא יכול היה להבין.

אותה "לשון אבודה של העגורנים", המופיעה בתת-העלילה, היא [[מטאפורה]] עשירה, לאופן התקשורת שאותו נדרשו ה[[להט"ב|גייז]] הגייז לפתח, במהלך שנים של בדידות, של התפתחות בגיל ההתבגרות ולעתים מאוחר יותר, תוך שהם נאלצים להסתיר את זהותם, את ה"אני" שבהם, ואת מושא אהבתם. חוויות אלה של בדידות הינן משותפות לחלק גדול מחברי הקהילה הגאה, ומשותפות גם למיעוטים אחרים בהיסטוריה שנאלצו שלא לחשוף את זהותם בחברה עוינת, כדוגמת ה[[יהודים]] היהודים שחיו בחברה [[אנטישמיות|אנטישמית]], ועוד.