שינויים

'''ידועים בציבור''' הם [[זוגיות|בני זוג]] המקיימים יחדיו מסגרת [[משפחה|משפחתית]], אך אינם [[נישואים|נשואים]] זה לזה.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי [[חוק]]י חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם.

סטטוס הידועים בציבור משמש במדינת [[ישראל]], בנוסף לסיבות הכלליות המביאות לבחירה בסטטוס זה, גם במקרים של בני זוג שאינם יכולים להינשא זה לזה במוסדות הדתיים, כמו בני זוג חסרי דת או בני דתות שונות, בני זוג מאותו המין, כהן ו[[כהןגרוש]] וגרושהה, [[ממזר]] וכדומה. זכויות פנסיוניות מסוימות הניתנות ל[[אלמן]] לאלמן או לאלמנה נשללות עם נישואיהם מחדש, ולכן יש המעדיפים שלא להינשא, כדי לשמור על זכויות אלה.

אין קביעה גורפת של שוויון בין ידועים בציבור ובין נשואים. זכויות אלה נקבעו באחדים מ[[חוקי מחוקי מדינת ישראל]] וב[[פסק ובפסקי דין|פסקי דין]] שונים, בסוגיות שונות שהועלו בפסקי דין אלה.

* ב[[חוק בחוק הביטוח הלאומי]] נאמר: "אשתו - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו", כלומר כל הזכויות שמקנה החוק לאשת איש מוקנות גם לידועה בציבור. בהתאם לכך, מאפשר [[המוסד לביטוח לאומי]] למלא [http://www.btl.gov.il/%D7%98%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/Documents/t107.pdf שאלון לידועים בציבור], שמהווה בסיס להחלטה של המוסד לביטוח לאומי להכיר בזוג כידועים בציבור. * בחוק [[משפחה חד-הורית|משפחות חד-הוריות]] מוגדר "הורה יחיד", בין השאר כ"הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו".* ב[[חוק בחוק השמות]] נקבע: "שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו ואף אינה ידועה בציבור כאשתו, ניתן לו שם פרטי על ידי אמו בלבד." בעקבות [[פסק דין]] של [[בג"ץ]] נקבע בחוק זה, כי [[שר הפנים]] אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

לעומת כל אלה, [[פקודת מס הכנסה]] מגדירה "בן זוג" כ"אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו", הגדרה שכפשוטה מוציאה ידועים בציבור מגדר בני זוג.

מאפייניהם המובהקים של ידועים בציבור נקבעו על ידי שופט [[בית המשפט העליון]], [[צבי ברנזון]]:

היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי,נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים והאשה משמשת לו [[עקרת בית]]. משק בית משותף כזה נבדל מהנעשה, למשל, בהעסקת עוזרת או מטפלת, גם כשקורה והמעסיק מקיים עמה יחסי מין. גם במקרה כזה עשויה האהבה לעשות את עבודות הבית ולטפל בענייני הגבר, אבל זהו חלק מסידור ענייני שבו היא מקבלת חלק מגמול עבודתה במגורים ובמזונות בבית מעסיקה.

ב-9 במרץ 2008 דחה [[בית המשפט לענייני משפחה]] בקשה לדחות על הסף תביעת מזונות שהגישה אישה כנגד הידוע-בציבור שלה לשעבר. בית המשפט קבע בכך שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא" (כלומר, הסכם משתמע). מתוך ההחלטה:

הבדל בולט בין מצבם של הידועים בציבור ובין הנשואים הוא חובת ההוכחה. הוכחת קיומם של נישואים היא בדרך כלל עניין של מה בכך, באמצעות הצגת תעודת נישואים שהוציא גורם המוסמך לכך, או על-פי הרישום ב[[משרד במשרד הפנים]]. הוכחת סטטוס של ידועים בציבור מצריכה הבאת עדים המכירים היטב את אורח חייהם של בני הזוג ויכולים לאשר שאכן מדובר בידועים בציבור ולא בחברים טובים בלבד. בעוד שהנישואים מתחילים במועד חד וברור, לא כך המצב ביחס לסטטוס של ידועים בציבור. תנאי בסיסי להוכחת סטטוס של ידועים בציבור הוא מגורים יחד וניהול משק בית משותף.

הסדרה פורמלית יותר של חיים משותפים כבני זוג, תוך הימנעות מנישואים, היא שיטת [[נישואי חוזה|נישואי החוזה]], נישואים הנכרתים בין בני זוג בדרך של הסכם זוגיות, המקנה להם זכויות הדדיות, מסדיר את ענייני הרכוש שביניהם, חובותיהם ההוריות וכיוצא בזה עניינים בין בני זוג. ניתן להביא את נישואי החוזה לאישורו של [[בית משפט לענייני משפחה]] המעניק להם תוקף של פסק דין.

==לקריאה נוספתמיזמים==* [[שחר ליפשיץ]], '''דיני הידועים בציבור בישראל בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה''', הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הוצאת נבו, 2005.{{מיזם|he}}* [[דניאל פרידמן]], "הידועה בציבור בדין הישראלי", [[עיוני משפט]] ג עמ' 459, תשל"ג. נכלל גם בספר '''ספר דניאל {{מיזם|en|Common- עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן''', הוצאת נבו, 2008.law marriage}}

* [http://www.newfamily.org.il/cat/18-ידועים-בציבור/ ידועים בציבור] באתר ארגון [[משפחה חדשה]]