1,847
עריכות
שינויים
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
'''תשוקה מינית''' היא [[יצר]] ב[[המערכת האנדוקרינית|מערכת ההורמונלית]] והנפשית של האדם. מערכת זו היא שקובעת את תכיפות הצורך של כל אחד מבני המין להגיע ל[[פורקן מיני]]. ההנחה גורסת כי בני האדם שונים במינוני התשוקה - שוני שיכול להוות מכשול בסוגיית ההתאמה בין בני זוג.
==גישות==
הספרות מתייחסת לשתי גישות בתשוקה:
===הגישה הפיזיולוגית===
לפי גישה זו, השתוקקות לדבר מה מתבטאת ב[[עוררות]] פסיכולוגית וגופנית. כאשר אנחנו פוגשים [[אדם]] שאליו אנו נמשכים (גופנית או אחרת), אנו חווים פרץ כמעט מידי של [[תשוקה]]. עוררות זו מתגברת במהירות אך גם דועכת באופן מהיר יחסית. בשיאה של העוררות, התשוקה פוחתת ובהדרגה אנו "מתרגלים" לרגשותינו בכל הנוגע לאותו אדם. התשוקה היא חלק מ[[מעגל המשיכה המינית]] - ארבעה שלבים המרכיבים את מערכות היחסים אצל כל בני האדם, כאשר אחד מהשלבים זוהי התשוקה. טענה זו תוקפה בעזרת מדדים רבים על ידי חוקרים בתחום. המסקנה הייתה שיש שלב שבו האדם חווה הרגשת תשוקה וזה מובע באמצעות הפרשה של הגוף או ב[[התנהגות]] מגוונת של האדם. תהליך זה הוא פיזיולוגי. [[זיגמונד פרויד|פרויד]] טען שגם ה[[פיזיולוגיה]] וגם ה[[פסיכולוגיה]] שלנו מוליכות אותנו לדחפים ותשוקות ומדובר בתהליך נפשי פיזיולוגי מולד ולא תלוי [[חברה]].
===הגישה התרבותית===
גישה זו גורסת כי תשוקה הינה חוויה תלוית הקשר. [[נשיקה]] למשל, תקבל משמעויות שונות ב[[תרבות|תרבויות]] שונות. אם אדם מסוים יקיים יחסים עם מספר אנשים, כל אדם שהוא יקיים יחסים עמו, יקבלו משמעות שונה.
===השילוב בין הגישות===
הסקסולוג [[אלפרד קינזי]] טען כי תשוקה היא טבע פזיולוגי הנובע בתוכנו אך לחברה השפעה רבה; היא משפיעה על תחושות האדם ותשוקותיו ולמעשה מגדירה לנו משהו ספציפי בו נחשוק. קינזי מבחין בין שתי סוגי תשוקות:
*תשוקה פרטית - כל הדברים אליהם האדם מרגיש תשוקה.
*תשוקה חברתית - ממוקדת ולעתים מכוונת - ל[[משפחה]] למשל, יש הרבה השפעה למי נימשך ועם מי נהיה, במיוחד בעקבות השידוכים שהיו נהוגים דאז.
==תאוריית הרדט לסיווג תשוקות מיניות==
גילברט הרדט הוא [[אנתרופולוג]] המתמחה ב[[מיניות]] ו[[זהות מגדרית]] - תלויות תרבות ופרופסור ל[[מיניות]] ב[[אוניברסיטת סן-פרנסיסקו]]. אחד ממחקריו הגדולים נערך ב[[גינאה החדשה]] על שבט ה'סמביה' (שם בדוי לשבט שחקר), שם הוא בחן את השפעותיהן של התרבות והחברה על יצירת משמעויות מיניות והתנהגות על פיהן. רבים רואים במחקרו שם את הדוגמה הבוטה ביותר לחוסר השפעתן של חוויות ילדות על ההעדפה המינית.
הרדט מציין שלושה סוגים של תשוקה:
*תשוקה מינית – במובן של במי אנו חושקים:
**האובייקט אליו אנו נמשכים; גבר, אישה, גבוה, נמוך וכדומה.
**הטכניקה המסוימת לה אנו נמשכים.
*תשוקה חברתית - איזה סוג של מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו: שתלטנות, [[שוויון]] וכו'.
*תשוקה לאובייקטים חברתיים ול[[סמל סטטוס|סמלי סטטוס]] - איפה אנחנו מדמיינים את עצמנו? איזה סוג של חיים?
הטענה היא כי הבחירה איך נחיה היא השילוב בין שלושת השלבים שהוזכרו. אצל רוב בני האדם השלבים משתלבים יחדיו כאשר שני השלבים הראשונים מופיעים בדרך כלל בשלבים יותר מוקדמים של החיים בעוד שהשלב השלישי מופיע מאוחר יותר.
==עדויות ביו-פסיכולוגיות==
עדות מחקרית חדשה מייחסת הבדלים אינדיבידואליים בתשוקה המינית של בני אדם לשונות גנטית. ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני אדם להבין את מיניותם וכן לטפל בהפרעות מיניות. המחקר מספק לראשונה נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-[[DNA]] משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין. מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים היסטורית להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות.
מחקרים מראים כי להבדלים אינדיבידואליים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום [[מדעי המוח]]. המחקר הוא פרי מאמצים משותפים של חוקרים בראשותו של הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד ל[[גנטיקה]] אנושית בחוג לפסיכולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ומבית החולים הרצוג ושל קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]].
==הפרעות בתשוקה המינית==
הפרעות בתשוקה המינית עלולות להיגרם עקב גורמים פסיכולוגים או נפשיים של אחד מבני הזוג או בעקבות מערכת היחסים בין בני הזוג. לעתים, הפרעה בתשוקה היא סימפטום ראשוני להתחלה של מחלת ה[[דיכאון]]. גם מצבי לחץ יכולים לגרום לירידה ואף להעלמות תחושת יצר התשוקה.
גורם נוסף שיכול להפריע לתשוקה המינית הם ה[[הורמון|הורמונים]] המיוצרים על ידי הבלוטות בהפרשה פנימית; לא ידוע בדיוק כיצד הם פועלים על מנגנון התשוקה אך מה שידוע הוא כי האנדרוגנים הזכריים דוגמת ה[[טסטוסטרון]] הנוצרים ב[[אשך|אשכי]] הגבר (וב[[שחלה|שחלות]] האישה) קשורים ביצר המיני אצל שני המינים.
מכאן, שהפרעה בתשוקה מינית עלולה להיווצר בעקבות רמת טסטוסטרון נמוכה מהתקין. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר בשלב בו הגוף מייצר, באפן טבעי, פחות הורמונים. במהלך חילוף החומרים של הטסטוסטרון הוא עלול להיהפך ל[[אסטרוגן]] ובכך לגרום לירידה בתשוקה המינית. סיבות נוספות לירידה בתשוקה המינית הן סיבות נפשיות שבדרך כלל נובעות מגורמים סביבתיים: [[שומן]], גודל [[חזה]], [[חרדה|חרדות]] והשפעות שלאחר ה[[לידה]].
==ראו גם==
*[[יחסי מין]]
==לקריאה נוספת==
*צוקרמן, צבי (1987). על התשוקה המינית. איתנים 10/87: 291-293.
*Herdt, Gilbert. 1997. Same sex: different cultures: exploring gay & lesbian lives. Boulder, CO: Westview Press
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מיניות]]
==גישות==
הספרות מתייחסת לשתי גישות בתשוקה:
===הגישה הפיזיולוגית===
לפי גישה זו, השתוקקות לדבר מה מתבטאת ב[[עוררות]] פסיכולוגית וגופנית. כאשר אנחנו פוגשים [[אדם]] שאליו אנו נמשכים (גופנית או אחרת), אנו חווים פרץ כמעט מידי של [[תשוקה]]. עוררות זו מתגברת במהירות אך גם דועכת באופן מהיר יחסית. בשיאה של העוררות, התשוקה פוחתת ובהדרגה אנו "מתרגלים" לרגשותינו בכל הנוגע לאותו אדם. התשוקה היא חלק מ[[מעגל המשיכה המינית]] - ארבעה שלבים המרכיבים את מערכות היחסים אצל כל בני האדם, כאשר אחד מהשלבים זוהי התשוקה. טענה זו תוקפה בעזרת מדדים רבים על ידי חוקרים בתחום. המסקנה הייתה שיש שלב שבו האדם חווה הרגשת תשוקה וזה מובע באמצעות הפרשה של הגוף או ב[[התנהגות]] מגוונת של האדם. תהליך זה הוא פיזיולוגי. [[זיגמונד פרויד|פרויד]] טען שגם ה[[פיזיולוגיה]] וגם ה[[פסיכולוגיה]] שלנו מוליכות אותנו לדחפים ותשוקות ומדובר בתהליך נפשי פיזיולוגי מולד ולא תלוי [[חברה]].
===הגישה התרבותית===
גישה זו גורסת כי תשוקה הינה חוויה תלוית הקשר. [[נשיקה]] למשל, תקבל משמעויות שונות ב[[תרבות|תרבויות]] שונות. אם אדם מסוים יקיים יחסים עם מספר אנשים, כל אדם שהוא יקיים יחסים עמו, יקבלו משמעות שונה.
===השילוב בין הגישות===
הסקסולוג [[אלפרד קינזי]] טען כי תשוקה היא טבע פזיולוגי הנובע בתוכנו אך לחברה השפעה רבה; היא משפיעה על תחושות האדם ותשוקותיו ולמעשה מגדירה לנו משהו ספציפי בו נחשוק. קינזי מבחין בין שתי סוגי תשוקות:
*תשוקה פרטית - כל הדברים אליהם האדם מרגיש תשוקה.
*תשוקה חברתית - ממוקדת ולעתים מכוונת - ל[[משפחה]] למשל, יש הרבה השפעה למי נימשך ועם מי נהיה, במיוחד בעקבות השידוכים שהיו נהוגים דאז.
==תאוריית הרדט לסיווג תשוקות מיניות==
גילברט הרדט הוא [[אנתרופולוג]] המתמחה ב[[מיניות]] ו[[זהות מגדרית]] - תלויות תרבות ופרופסור ל[[מיניות]] ב[[אוניברסיטת סן-פרנסיסקו]]. אחד ממחקריו הגדולים נערך ב[[גינאה החדשה]] על שבט ה'סמביה' (שם בדוי לשבט שחקר), שם הוא בחן את השפעותיהן של התרבות והחברה על יצירת משמעויות מיניות והתנהגות על פיהן. רבים רואים במחקרו שם את הדוגמה הבוטה ביותר לחוסר השפעתן של חוויות ילדות על ההעדפה המינית.
הרדט מציין שלושה סוגים של תשוקה:
*תשוקה מינית – במובן של במי אנו חושקים:
**האובייקט אליו אנו נמשכים; גבר, אישה, גבוה, נמוך וכדומה.
**הטכניקה המסוימת לה אנו נמשכים.
*תשוקה חברתית - איזה סוג של מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו: שתלטנות, [[שוויון]] וכו'.
*תשוקה לאובייקטים חברתיים ול[[סמל סטטוס|סמלי סטטוס]] - איפה אנחנו מדמיינים את עצמנו? איזה סוג של חיים?
הטענה היא כי הבחירה איך נחיה היא השילוב בין שלושת השלבים שהוזכרו. אצל רוב בני האדם השלבים משתלבים יחדיו כאשר שני השלבים הראשונים מופיעים בדרך כלל בשלבים יותר מוקדמים של החיים בעוד שהשלב השלישי מופיע מאוחר יותר.
==עדויות ביו-פסיכולוגיות==
עדות מחקרית חדשה מייחסת הבדלים אינדיבידואליים בתשוקה המינית של בני אדם לשונות גנטית. ממצאי המחקר עשויים לסייע לבני אדם להבין את מיניותם וכן לטפל בהפרעות מיניות. המחקר מספק לראשונה נתונים המראים כי הבדלים פשוטים ברצף ה-[[DNA]] משפיעים על התשוקה המינית, על העוררות ועל התפקוד המיני ומובילים להבדלים ולגיוון בתכונות הגנטיות הנראות לעין. מעט מאוד ידוע על הבסיס הביולוגי להבדלים בין בני אדם בהתנהגות מינית נורמלית. השינויים המשמעותיים ביותר בביטוי המיניות האנושית מיוחסים היסטורית להתנהגות נלמדת או לבעיות פסיכולוגיות.
מחקרים מראים כי להבדלים אינדיבידואליים בהיבטים רבים של המיניות האנושית, בדומה לתכונות אנושיות אחרות, יש בסיס מוצק בתחום [[מדעי המוח]]. המחקר הוא פרי מאמצים משותפים של חוקרים בראשותו של הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין, ראש מרכז שיינפלד ל[[גנטיקה]] אנושית בחוג לפסיכולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ומבית החולים הרצוג ושל קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' רוברט בלמקר מהיחידה לפסיכיאטריה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]].
==הפרעות בתשוקה המינית==
הפרעות בתשוקה המינית עלולות להיגרם עקב גורמים פסיכולוגים או נפשיים של אחד מבני הזוג או בעקבות מערכת היחסים בין בני הזוג. לעתים, הפרעה בתשוקה היא סימפטום ראשוני להתחלה של מחלת ה[[דיכאון]]. גם מצבי לחץ יכולים לגרום לירידה ואף להעלמות תחושת יצר התשוקה.
גורם נוסף שיכול להפריע לתשוקה המינית הם ה[[הורמון|הורמונים]] המיוצרים על ידי הבלוטות בהפרשה פנימית; לא ידוע בדיוק כיצד הם פועלים על מנגנון התשוקה אך מה שידוע הוא כי האנדרוגנים הזכריים דוגמת ה[[טסטוסטרון]] הנוצרים ב[[אשך|אשכי]] הגבר (וב[[שחלה|שחלות]] האישה) קשורים ביצר המיני אצל שני המינים.
מכאן, שהפרעה בתשוקה מינית עלולה להיווצר בעקבות רמת טסטוסטרון נמוכה מהתקין. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר בשלב בו הגוף מייצר, באפן טבעי, פחות הורמונים. במהלך חילוף החומרים של הטסטוסטרון הוא עלול להיהפך ל[[אסטרוגן]] ובכך לגרום לירידה בתשוקה המינית. סיבות נוספות לירידה בתשוקה המינית הן סיבות נפשיות שבדרך כלל נובעות מגורמים סביבתיים: [[שומן]], גודל [[חזה]], [[חרדה|חרדות]] והשפעות שלאחר ה[[לידה]].
==ראו גם==
*[[יחסי מין]]
==לקריאה נוספת==
*צוקרמן, צבי (1987). על התשוקה המינית. איתנים 10/87: 291-293.
*Herdt, Gilbert. 1997. Same sex: different cultures: exploring gay & lesbian lives. Boulder, CO: Westview Press
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מיניות]]