שינויים

בשנת ! שנה !! מספר משתתפים מוערך|-| 2004 השתתפו || 3,000 צועדים, ב|-[[| 2005]] השתתפו || 8,000 צועדים, ב|-[[| 2007]] השתתפו || 6,000 צועדים, ב|-[[| 2008]] השתתפו || 3,500 צועדים, ב|-[[| 2009]] השתתפו || 4,000 צועדים, ב|-[[| 2010]] השתתפו || 6,000 צועדים וב|-[[| 2011]] השתתפו למעלה מ3|| 3,000 צועדים במצעד.|}

* החל משנת [[2002]] ובמשך שלוש שנים ברציפות הוביל הבית הפתוח את [[מצעד הגאווה]] בירושלים שצעד במרכז העיר. במצעדים השתתפו אלפים אחדים של צועדים, והם עברו בשקט יחסי.* לקראת המצעד הרביעי בשנת [[2005]] התעצמה מחאת הציבור ה[[חרדים|חרדי]] החרדי על קיום המצעד בירושלים. במהלך המצעד דקר ישי שליסל, מפגין חרדי, שלושה ממשתתפי המצעד.* בשנת [[2006]] התקיימו בירושלים "אירועי הגאווה העולמיים", ובמסגרתם תוכנן מצעד גדול במיוחד. עקב [[מלחמת לבנון השנייה]] נדחה המצעד, ולאחר כמה דחיות נוספות נקבע ל-10 בנובמבר. בשבועות שלפני התאריך המיועד הלכו והתגברו מהומות של חרדים ברחובות ירושלים. ב-8 בנובמבר הפצצה קטלנית של צה"ל בעזה הביאה למותם של 19 פלסטינים, והמשטרה הודיעה שבשל הפניית כוחות רבים לטיפול בהתראות הביטחוניות, אין באפשרותה לאבטח את המצעד באותו שבוע. תוך שהם נרתעים מאוד מדחייה נוספת של מועד המצעד, החליטו ראשי הבית הפתוח לבטל את המצעד ולקיים תחתיו עצרת גאווה ב[[אצטדיון]] [[באצטדיון גבעת רם]] בירושלים. תהליך זה מתועד בסרטו של ניצן גלעדי, "[[ירושלים גאה להציג]]".* למרות המהומות והמחאות, הודיע הבית הפתוח על קיומו של מצעד גם ביוני [[2007]]. פשרה שהושגה ב[[בגבבג"ץ]] בדיון קודם קבעה את המסלול ברחוב דוד המלך בעיר, מ[[מלון ממלון מצודת דוד]] עד [[גן הפעמון]]. עתירות חדשות נגד המצעד נדחו על ידי בג"ץ. ההודעה על קיום המצעד הובילה למהומות ומחאות של מפגינים חרדים, בעיקר בירושלים, [[בית שמש]] ו[[בני ובני ברק]]. עם זאת, לאור לקחי העבר החליטו רבים מרבני החרדים להתנגד להפגנות גדולות, וביומיים שלפני המצעד שככה עוצמת המחאה. במועד המתוכנן צעד המצעד, והשתתפו בו כ-6,000 צועדים.* ביוני [[2008]] המצעד עבר בשקט יחסי, לאחר משא ומתן שקט בין נציגי הבית הפתוח לנציגים של רבנים חרדיים משפיעים. החרדים הסתפקו במחאה שקטה, והבית הפתוח הודיע על מצעד רגוע, תחת הכותרת "אהבת חינם". התהלוכה עברה בתוואי של המסלול משנת 2007, אך היציאה הוקדמה ל[[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]] שברחוב אגרון. האירוע הסתיים בעצרת קצרה בגן הפעמון. לאור השקט היחסי כמות הצועדים הייתה קטנה מהשנה הקודמת, כ-3,500 איש.* ביוני [[2009]] התקיים מצעד רגוע נוסף, במסלול דומה לקודמיו אך בכיוון הפוך - מגן הפעמון לגן העצמאות. המצעד התקיים תחת הכותרת "40 שנה ל[[מהומות סטונוול|סטונוול]]", והאירועים סביבו עסקו בהתקדמות הקהילה הלהט"בית מאז אירועי סטונוול בעיר [[ניו יורק]] ב-1969, ובהמשך המאבק לשוויון זכויות חברתי ומשפטי. בסיום המצעד התקיים הפנינג בגן העצמאות, בו נישאו נאומים והופיעו אמנים. באירוע השתתפו כ-4,000 בני אדם.

כותרתו של המצעד ב-[[2010]] נבחרה להיות "צועדים לשיוון", כותרת המאגדת בתוכה שני נושאים - הראשון הוא הצעידה ל[[הכנסת|כנסת]]לכנסת, באקט מחאתי ודרישת שיוון זכויות לקהילה הגאה, והשני הוא עצרת זיכרון שהוקדשה ל[[הרצח בבר-נוער|נרצחים בבר-נוער]].המצעד צעד ב ב-[[31 ביולי]] [[2010]] במסלול שהתחיל בגן העצמאות, עבר דרך שכונת [[רחביה]] והסתיים ב[[גן וואהל לוורדים|גן בגן הוורדים]], בסמוך ל[[הכנסת|כנסת]]לכנסת. באירוע השתתפו למעלה מ-6,000 בני אדם.

לקראת המצעד הופץ קמפיין תחת הכותרת "כמה זה שווה?". נערכה סדרת צילומים הכוללת מגוון רחב של להט"ב- אם ותינוקה, טרנסג'נדר, לסבית צעירה והומו צעיר ועוד. חלק מהקמפיין היה סרטון המאגד את התמונות.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=vlRSsVUEKbo הסרטון - "מה זה שווה?"],ב[[יוטיוב|-Youtube]]}}

החלטת ועד [[הבית הפתוח]] קבעה ב2011 כי המצעד בירושלים של אותה שנה, יצעד בסמיכות ליום השנה ל[[הרצח בבר-נוער|רצח בבר-נוער]], ב[[-28 ביולי]] [[2011]]. המצעד השנה נבחר להיות תחת הכותרת "דרכים שלובות", בדגש על שילוב מאבקים חברתיים. בעמוד ה[[פייסבוק]] הפייסבוק של המצעד, מפורטת משמעות הכותרת "דרכים שלובות"-

על במת ההתכנסות בגן העצמאות נאמו [[יונתן גר]], [[שלי יחימוביץ']], [[ניצן הורביץ]], [[אורית נוקד]], וגם דוברים למען מטרות או קבוצת מסוימות, כדוגמת ביסקסואלים[[ביסקסואל]]ים, ונוער גאה. את המצעד הזניק גר.

המצעד צעד במסלול זהה לזה של 2010, מגן העצמאות עד [[גן וואהל לוורדים|גן הוורדים]] בסמוך ל[[כנסת]]לכנסת. הצעידה עברה בשקט מוחלט מלבד אירוע אחד, בו משטרת ירושלים עצרה גבר חרדי שניסה להשליך שקיות ובהן פצצות סירחון לעבר הצועדים.

את עצרת הסיום הנחו [[דראג]] ירושלמיות. בעצרת נאמו בין השאר [[נועם גל]], [[דב חנין]], [[רחל אלגבסי]] (שבת זוגתה נספתה ב[[באסון השריפה בכרמל (2010)|אסון השריפה בכרמל]]), איריס אברמוביץ, מירי בן סימון, נציגת מאהל [[גן העצמאות|גן העצמאות]] של [[מחאת האוהלים]], והוקרא מכתב שכתבה איילה כץ, אמו של ניר כץ שנרצח ב[[הרצח בבר-נוער|פיגוע בבר-נוער]], שהייתה אמורה לנאום אך לא יכלה להגיע. בסיום העצרת, הופיעו הזמרות [[שירלי קונס]], [[רילי ווילו]] ו[[איה ואיה שוויד]].

[[קובץ:old_homofob.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגין הומופוב במצעד הגאווה בירושלים, [[2009]], נושא שלט: "הומואים מפיצים [[איידס]], תתפגרו מאיידס"]]

במצעד הגאווה הירושלמי בשנת 2005 בעיצומו של המצעד, פרץ לתוך קהל הצועדים, אדם חרדי בנסיון לרצוח בצועדים בדקירות סכין. הוא פצע בדקירות סכין שלושה מהצועדים ונעצר בכח על ידי מספר שוטרים שאבטחו את המצעד. המפגע, ישי שליסל שמו, הורשע בפגיעה בשלושה אנשים, בנסיון ל[[רצח]] לרצח אחד מהם, בפציעה בנסיבות מחמירות של השנייה ובחבלה בכוונה מחמירה של השלישי, ונידון ל-12 שנות מאסר, ולתשלום פיצוי כספי בסכום כולל של 280,000 ש"ח<ref>([http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML3.nsf/3BC1E54F82AC5A514225710F00578E10/$FILE/7C150ECE91A004D1422571070045A2F2.html?OpenElement גזר הדין])

בשנת [[2006]], שנה לאחר דקירת הצועדים, יצאו מאות [[חרדים]] להפגנות אלימות בשכונות החרדיות בבירה, במחאה על מצעד הגאווה שהיה עתיד להתקיים. ההפגנות כללו [[יידוי אבנים]] וחפצים שונים, הבערת מיכלי אשפה, זריקת [[בקבוק תבערה]] והתעמתות פיזית עם כוחות המשטרה. במקביל להפגנות הושמעו דברי הסתה ואיומים ברצח כלפי ציבור ה[[להט"ב]], וכנגד אנשי שלטון, שגיבו את המצעד מתוקף תפקידם. בסופו של דבר הוסט המצעד למתחם סגור בגלל חוסר יכולתה של המשטרה לאבטח את המצעד במצב הביטחוני המתוח ששרר בארץ, ולאור האיומים באלימות, שקיבלו משנה תוקף לאחר תקיפת הצועדים בשנה הקודמת.

המצעד בשנת [[2007]] התקיים כסדרו תחת אבטחה משטרתית חסרת תקדים למרות איומים באלימות ותקריות שכללו בין השאר [[מטען חבלה]] שהונח ב[[בית בבית שמש]] כשלצידו עלונים בגנות הצועדים ‏‏<ref>‏אפרת וייס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390268,00.html בית שמש: חשד למטען חבלה נגד מצעד הגאווה], [[ynet]], 20 באפריל 2007‏</ref> ואלימות של שוטר כנגד [[חרדים|חרדי]] שצילם את ההפגנות נגד מצעד הגאווה <ref>{{הארץ|ליאל קייזר|שנת מאסר לשוטר שהיכה אזרח והחרים את מצלמתו|1147602|04/02/10|}}</ref>.

בשנת [[2008]] קיים הבית הפתוח מגעים מוקדמים עם נציגי רבנים חרדיים משפיעים, מתוך הבנה משותפת ששני הצדדים יצאו נשכרים מרגיעה. בשנה זו לא התקיימו אירועי מחאה גדולים, והמצעד צעד ללא הפרעות תחת הכותרת "אהבת חינם". הפגנות מחאה בכל זאת התקיימו בירושלים בכיכר השבת ובכיכר פריז (שסמוכה לגן העצמאות ממנו יצא המצעד), על ידי עשרות בודדות של פעילי הימין הקיצוני, אך לא היה מגע בין הקבוצות.

פעילי ימין וראשי ציבור חרדיים מנסים מדי שנה למנוע את המצעד על ידי מניעת אישורים עירוניים, ואף ערערו ל[[בית לבית המשפט העליון]] נגד החלטת המשטרה לאשר את קיומו.[[היועץ המשפטי לממשלה]]‏‏לממשלה‏‏<ref>‏אפרת וייס ואבירם זינו, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3324175,00.html עימותים קשים בי-ם לקראת הכרעת בג"ץ], [[ynet]], 6 בנובמבר 2006‏</ref> ובתי המשפט המחוזי והעליון, פסקו באופן עקבי, כי יש להתיר את המצעד בשם עיקרון השיויון וההגנה על [[חופש הביטוי]].

בהתאם לכך בתי המשפט אף חייבו את [[עיריית ירושלים]] לתלות [[דגל הגאווה|דגלי גאווה]] לאורך מסלול המצעד ולתמוך בו כספית, על פי אותם קריטריונים לפיהם היא תומכת בתהלוכת ומצעדים אחרים. ==ראו גם==* [[ירושלים גאה להציג]]