שינויים

רבים מגדירים את הפדופיליה כבעלת התנגדות גבוהה ביותר לטיפול פסיכולוגי<ref>1.Crawford, David (1981). "Treatment approaches with pedophiles." Adult sexual interest in children. 181-217. </ref> ופסלו את רוב הטיפולים הרפארטיביים בטענה שהם לא יעילים. אחרים, כמו דוקטור פרד ברלין, טענו ש"ניתן לטפל בפדופיליה בהצלחה אם הקהילה הרפואית תתן לנושא יותר תשומת לב". <ref name="edwards" /> דיווחים על הצלחות בקרב טיפולים רפארטיביים מעטים מאוד.

תרופות [[אנדרוגן|אנטי-אדרוגניות]] כמו הדפו פרוברה (Depo Provera) עשויות לשמש כדי להפחית את כמות הטסטוסטרון (מה שנקרא "סירוס כימי”) לעתים בנוסף לטיפול לא רפואי כפי שמוזכר בפסקה הקודמת. תרופה אחרת בשם Gonadotropin-releasing hormone analogues אשר השפעתה נמשכת זמן רב יותר והיא בעלת תופעות לוואי מעטות יותר, עשויה לשמש גם כן להפחתת הליבידו וניתן להשתמש גם בה.<ref>1.Cohen, L.J. & Galynker, I. I. (2002). Clinical features of pedophilia and implications for treatment. Journal of Psychiatric Practice, 8, 276-289. </ref>

קלאוס מ. באייר (Klaus M. Beier) מהמוסד לרפואה חברתית ומינית (Institute of Sexology and Sexual Medicine at Charité) מדווח על הצלחות במחקר מקדמי שהשתמש בשיטת טיפול מעולם הפסיכו-דרמה בשם "משחק תפקידים". לפי המחקרים, הפדופילים שלטו יותר בדחפים שלהם אחרי שהבינו את נקודת מבטו של הילד.<ref>1.[http://www.eux.tv/article.aspx?articleId=8937|EUX.TV - Berlin hospital says therapy helped 20 paedophiles] </ref><ref>1.[http://www.dw-world.de/dw/article/0,2144,2570472,00.html|German Pedophilia Project Touts Results, Pleads for Funds | Germany | Deutsche Welle |31.05.2007] </ref>

== מושגים נוספים ==