פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 283 בתים ,  19:48, 22 בנובמבר 2013
אין תקציר עריכה
==הצעד הראשון==
את הצעד הראשון חייב להיות של לקחת הפוגע. לעתים הסיבה לכך היא שלעתים הילד הצעיר עדיין אינו יודע מה צריך להיעשותכיצד עליו לטפל במצב שאליו נקלע. לעתים הוא יודע, אבל עדיין לא אזר אומץ. זה רק עניין של זמן. יום אחד הוא יתגבר על הבושה. יתגבר על הפחדים ועל איומים אפשריים. וכך, עם חשיפת הפרשה על ידי הילד, הפוגע יידחק לפינה ופנייה לייעוץ בשלב זה היא אמנם עדיפה על לא-כלום, אך היא בהחלט אינה מעידה על רצון עצמי לקבלת טיפול אלא - כי אם על הכרח.
לפיכך הכדור מכאן שהכדור נמצא בידי הפוגע. פעמים רבות הצעד הראשון הוא בדרך כלל הימנעות ממפגשים נוספים עם הנפגע. יחד עם זאת, לא תמיד זהו צעד מעשי, שכן אם מדובר במורה, עליו להתפטר מתפקידו, ואם מדובר בשכן, עליו למצוא מקום מגורים חדש. לכן, אם ניתן להימנע מפגישה עם הנפגע - זהו בהחלט הצעד הראשון. אם המצב מורכב יותר - הצעד הראשון הוא קבלת ייעוץ מקצועי.
ניתן לקבוע תור לפסיכולוג דרך קופת החולים. לחלופין, ניתן גם להיפגש עם פסיכולוג פרטי או עם אחד הפסיכולוגים המנויים מטה. הפוגע צריך להגיע לפגישה, להסביר מה קרה, ולקבוע בהנחיית הפסיכולוג את השיטה המתאימה ביותר להפסקת הקשר האסור. בהמשך הטיפול הנפגע ינסה להבין איך זה קרה, מה היו התהליכים המחשבתיים שהובילו למגע המיני, מהן נקודות החולשה שלו וכיצד להימנע מכניסה למצבים מסוכנים.
הצעד הבא, לאחר קבלת הייעוץ הפסיכולוגי הראשוני, הוא בדיקת פתרונות נוספים, כגון ניתוק הקשר עם משפחות עם ילדים, טיפול תרופתי, מציאת עבודה שאינה מערבת ילדים ועוד.
 
==ראו גם==
* [[ויקיסקס:מדריך לנפגע]]
* [[התעללות מינית בילדים]]
* [[התעללות מינית בילדים בידי ילדים]]
* [[גיל ההסכמה]]
{{בעבודה}}
[[קטגוריה:ויקיסקס - מדריכים]]