עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת. המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, איסור לצום בשבת, וכן להתענג ביחסי מין ורוח נוספים.

מקור המצווה

לפי דעות אחדות בראשונים, מקור מצוות עונג שבת הוא מן התורה, בספר ויקרא: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג ג). משמעות המושג "מקרא קודש" כוללת התייחסות שונה ומיוחדת ליום זה, ומשמעותה היא עונג השבת וכבודה.

אולם על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא בספר ישעיהו, שם נאמר: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וגו'" (ישעיהו נח). פסוקים אלו מתפרשים בתלמוד על חובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת:

	במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.
– מסכת שבת דף קי"ט ע"ב

התלמוד מאריך בתיאור שכרו של האדם המתענג בשבת. אחד הסיפורים הידועים המובאים בעניין זה הוא סיפורו של יוסף מוקיר שבת, שהקדיש ממון ומאמצים רבים להשגת דגים גדולים לסעודות השבת, וזכה במרגלית שמצא בבטנו של הדג שקנה.

חלק נרחב מזמירות השבת עוסקות בנושא זה. באחת הזמירות המושרות בליל שבת מופיע הפזמון החוזר: "להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים". זמר אחר מעודד את האדם ללוות כסף לצורכי שבת: "ולוו עלי בני, ועדנו מעדניי, שבת היום לה'". כן מוזכר עונג שבת בחלק מנוסחיה של תפילת רצה והחליצנו וכן בפסקה "ישמחו במלכותך" מתוך ברכת קדושת היום של חלק מתפילות השבת.

עונג שבת בהלכה

להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, קיום יחסי אישות ושינה.

ההלכה קובעת כי "תשמיש המיטה מתענוגי שבת הוא", לפיכך רצוי לקיים יחסי אישות בליל שבת. כל זאת בכפוף לשאר הלכות האישות, שכן הלכה זו אינה דוחה הלכות נידה או הלכות אחרות.

קישורים חיצוניים

• עונג שבת אמיתי באתר "בשבע"