שפיכה מאוחרת
שפיכה מאוחרת או מעוכבת (delayed ejaculation) היא היעדר היכולת לגמור או קושי מתמשך להגיע לאורגזמה על אף תשוקה מינית וגירוי מיני נורמליים. בדרך כלל, הגבר מסוגל להשיג אורגזמה בתוך 2-4 דקות מהתחלת החדירה, בעוד גבר עם שפיכה מאוחרת עשוי לא להגיע לאורגזמה בכלל או להגיע לאורגזמה לאחר קיום יחסי מין ממושכים שעלולים להמשך 30-45 דקות ויותר. גבר עם שפיכה מאוחרת יכול, ברוב המקרים, להשיג סיפוק מיני רק במהלך אוננות, אך לא עקב קיום יחסי מין.
גורמים פסיכולוגיים
ישנם מספר גורמים פסיכולוגיים המונעים מהגבר לספק את יצריו עקב יחסי מין, בהם: חוסר שינה, הסחת דעת בשל דאגה, הסחת דעת מן הסביבה, חרדה בנוגע להנאת בת הזוג או חרדה בנוגע לבעיות במערכת היחסים.
גורמים פיזיים
אחד הגורמים העיקריים לשפיכה מאוחרת היא הסתגלות לטכניקת אוננות מסוימת. התחושה שהגבר מרגיש בזמן שהוא מאונן יכול להיות דומה אך במעט לתחושה שהוא חווה בזמן המשגל. הלחץ, הזווית והאחיזה במהלך האוננות עשויים להיות כה שונים מיחסי מין עד כי הגבר מתקשה להגיע לאורגזמה.
גורמים פיזיים מסוימים עשויים לרמוז על מחלות ובעיות רפואיות המשפיעות על היכולת של הגבר להגיע לאורגזמה. גורמים אלו כוללים מחלות נוירולוגיות (כגון שבץ או פגיעה בגב או בעמוד השדרה) ואנדוקריניות (סוכרת), בעיות בערמונית ולחץ דם גבוה. בנוסף, ניתוח באגן הירכיים עשוי לפגוע בעצבי האגן האחראיים על האורגזמה. ישנם גברים שדיווח על חוסר תחושה בעטרה, העשויה להיות קשורה או בלתי קשורה לגורמים חיצוניים כגון מילה.
גורמים פיזיים נוספים כוללים:
סיבוכים
שפיכה מאוחרת יכולה לגרום למגוון סיבוכים, הן עבור הגבר הסובל ממנה והן לבן או בת זוגו. שפיכה מאוחרת עשויה להיחשב ליתרון מבחינת בת הזוג, הואיל והוא מאפשר להעניק לה סיפוק מיני מוגבר (עקב יחסי מין ממושכים יותר). ואולם, לאחר זמן מה הבעיה עשויה להפוך למטרד כאשר הגבר מנסה להגיע לאורגזמה, וחרף כל המאמצים, אינו מצליח.
טיפול
הטיפול בשפיכה מאוחרת תלוי בחומרת ההפרעה ובגורמיו.
אורולוגיה
אם אדם מעולם לא חווה שפיכה דרך כל סוג של גירוי מיני (בהם מין וגינאלי, מין אנאלי, מין אוראלי, אוננות וקרי לילה), עליו להתייעץ עם אורולוג על מנת לברר אם הוא לוקה במום גופני.
טיפול מיני
אם הגבר יכול להגיע לאורגזמה באמצעות גירוי מיני כלשהו, ניתן להתחיל טיפול מיני עם מטפל מין המתמחה בתחום זה. טיפול זה חשוב במיוחד כאשר מדובר באדם שאינו מסוגל להגיע לאורגזמה דרך יחסי מין. בדרך כלל, הטיפול בהפרעה זו כוללת את שני בני הזוג.
הטיפול כולל תרגילים ומשימות שיש לבצע בבית. מטרת התרגילים לגרום לגבר להתרגל לאורגזמות דרך יחסי מין וגינאליים, אנאליים או אוראליים. בדרך כלל הזוג עובר שלושה שלבים. בשלב הראשון הגבר מאונן בנוכחות בן או בת הזוג. לאחר שהגבר מרגיש נוח עם אקט זה, הוא עובר לשלב הבא – עבודת יד בידי בן או בת הזוג. הגבר לומד להגיע לאורגזמה יותר ויותר קרוב לפתח הרצוי (פי הטבעת, הנרתיק או הפה). בשלב האחרון מחדיר הגבר את הפין לפתח הרצוי ברגע השפיכה. כך לומד הגבר בהדרגה לפלוט לפתח הרצוי.
טיפולים אחרים
במצב בו ההפרעה נגרמת עקב בעיה עם מערכת היחסים, טיפול זוגי עשוי לעזור על מנת לשפר את האינטימיות הרגשית.
במקרים מסוימים היפנוזה עשויה לעזור. גם מדיטציה הייתה יעילה על פי מחקרים מסוג מקרה בוחן. כאשר מדובר בשפיכה מאוחרת הנגרמת ממחלה, יש צורך לטפל תחילה במחלה. כאשר מדובר בתופעת לוואי של תקופה, יש לבחון מחדש את הטיפול התרופתי.
גברים רבים חווים שפיכה מאוחרת ביחסי מין וגינאליים עקב אוננות תכופה מידי. הימנעות מאוננות במשך מספר ימים היא דרך יעילה וקלה להגיע לאורגזמה במהלך קיום יחסי מין, עקב צמצום רגישות העצבים בפין. תנוחות מיניות שונות עשויות אף הם לעזור.
אין כיום (יולי 2011) טיפול תרופתי אמין לשפיכה מאוחרת. מעכבי PDE5 כגון ויאגרה אינם מסייעים ואף עשויים לעכב את השפיכה.
מניעה
גבר המעוניין להימנע מבעיות בשפיכה צריך ליהנות מהרגע ולא לדאוג מתי השפיכה תתרחש. על הגבר להיות מודע, בינו לבין עצמו, לכך שחרדה ופחדים עשויים למנוע חוויה מינית נורמלית ומספקת. בן או בת הזוג צריכים להימנע מללחוץ על הגבר ולא לשאול אותו אם הוא עומד לפלוט. דיון פתוח על החרדות והפחדים עשוי לתרום למערכת היחסים ולהביא ליחסי מין טובים יותר ומהנים יותר.