צ'יצ'ולינה
אנה אילונה סטלר (בהונגרית: Staller Ilona Anna; נולדה ב-26 בנובמבר 1951), הידועה בשם הבמה צ'יצ'ולינה, היא פוליטיקאית ושחקנית פורנוגרפיה איטלקייה ממוצא הונגרי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה
סטלר נולדה ב-1951 בבודפשט שבהונגריה. אביה החורג היה פקיד במשרד הפנים, אמה הייתה מיילדת. בשנת 1964, כשמלאו לה 13 החלה לעבוד בסוכנות דוגמנות הונגרית בשם M.T.I. בנעוריה סייעה לרשויות הונגריה הקומוניסטית במסירת מידע על דיפלומטים אמריקנים שהתאכסנו במלון היוקרתי בבודפשט שבו עבדה כחדרנית.
התפרסמה לראשונה בתחילת שנות ה-70 באיטליה, לאחר שנישאה כדי לקבל אזרחות איטלקית. היא השתתפה בתוכנית רדיו שנקראה "?Voulez vous coucher avec moi" (צרפתית: "התרצה לשכב איתי?") בתחנת הרדיו "Radio Luna" (רדיו לונה). הופיעה בתוכנית תחת השם צ'יצ'ולינה (La Cicciolina, באיטלקית: "ליטוף"). הכינוי דבק בה, והיא כינתה את הדובון שלה "צ'יצ'ולינו" ואת מעריציה "צ'יצ'וליני" (צורת רבים באיטלקית).
בפוליטיקה
בשנת 1979 נבחרה להנהגת ה"ליסטה דל סולה" (Lista del Sole), מפלגת הירוקים הראשונה באיטליה. ב-1985 עברה למפלגה הרדיקלית האיטלקית (Partitio Radicale) ויצאה במאבק ציבורי נגד שימוש באנרגיה גרעינית וחברות איטליה בנאט"ו, בעד זכויות האדם ונגד רעב בעולם כולו.
בשנת 1987 נבחרה כחברה בפרלמנט האיטלקי, כנציגת מחוז לאציו. היא זכתה ל-20,000 קולות יותר מכל חבר אחר במפלגה הרדיקלית פרט למנהיג המפלגה. בסוף הכהונה הראשונה לא נבחרה שוב, וב-1991 השתתפה ביסוד תנועה פוליטית חדשה בשם "Partito dell'Amore" (מפלגת האהבה) יחד עם שחקנית הפורנו האיטלקיה מואנה פוזי. המפלגה לא זכתה להצלחה ואיש מחבריה לא נבחר לפרלמנט באותה שנה.
בשנת 1990, ערב פרוץ מלחמת המפרץ הצהירה בתקשורת כי היא "עומדת לרשותו של רודן עיראק, סדאם חוסיין, לצורך קיום יחסי מין, כדי להשיג שלום במזרח התיכון". היא חזרה על ההצעה גם בשנת 2003 ערב מלחמת עיראק, וב-2006 הפנתה הצעה דומה לאוסאמה בן לאדן.
סטלר ממשיכה לפעול בפוליטיקה. היא מתנגדת לאנרגיה גרעינית ותומכת בליברליזם מיני, בין היתר הכרה בזכות לקיים יחסי מין בבתי כלא. היא מתנגדת לאלימות על כל צורותיה, ובכלל זה עונש מוות ושימוש בבעלי חיים לפרווה או לניסויים. סטלר תומכת בלגליזציה של סמים ומתנגדת לצנזורה מכל סוג שהוא. היא מעודדת מתן חינוך מיני בבתי ספר ומסירת מידע אובייקטיבי על מחלת האיידס. היא תומכת בצמצום השימוש ברכב מנועי ובהטלת מסים לשם כך.
בחודש ינואר 2002 החלה להתעניין באפשרות להיבחר לפרלמנט בהונגריה, ארץ מולדתה, כנציגת מחוז קבניה, אך לא הצליחה לאסוף את מספר החתימות הדרוש לצורך התמודדות לא-מפלגתית. באותה שנה התמודדה בבחירות המקומיות במונצה, איטליה, אך זכתה למספר זעום של קולות. בשנת 2004 הכריזה כי תתמודד בבחירות לראשות העיר מילאנו בשנת 2006, אך לא השתתפה בהן בסופו של דבר.
חייה האישיים
בשנת 1991 נישאה לפסל האמריקאי ג'ף קונס. הזוג זכה לתשומת לב תקשורתית כאשר קונס יצר פסלים וציורים המתארים את בני הזוג בעת קיום יחסי מין. בשנת 1992 התגרש הזוג, זמן קצר לפני לידת בנם לודוויג. סטלר עזבה את ארצות הברית עם בנה והמשמורת עליו נידונה בתהליך משפטי ארוך. ב-1998 קיבל קונס את המשמורת החוקית על הילד, אך זה נשאר עם צ'יצולינה באיטליה.
קריירה בסרטים, בטלוויזיה ובמגזינים
למרות שהופיעה במספר סרטים החל מראשית שנות השבעים, הצטלמה לראשונה תחת שמה האמיתי בשנת 1975 לסרט פורנו רך בשם "La Liceale", שבו הופיעה בתפקיד בת כיתתה הלסבית של השחקנית האיטלקיה גלוריה גווידה. בשנת 1983 הופיעה לראשונה בסרט פורנוגרפי, "הטלפון האדום".
בשנת 1987 התפרסם ספרה האוטוביוגרפי "וידויה האירוטיים של צ'יצ'ולינה". באותה שנה הופיע סרטה "Carne bollente" שנודע בארצות הברית בשם "The Rise and Fall of the Roman Empress" (עלייתה ונפילתה של הקיסרית הרומית), שבו הופיעה לצדו של ג'ון הולמס. הסרט עורר דיון ציבורי כאשר התברר שהולמס השתתף בסרט למרות שנמצא כי הוא נושא את נגיף ה-HIV (הולמס נפטר מאיידס אחרי תום הצילומים). בשנת 1994 הופיעה בפעם האחרונה בסרט פורנוגרפי.[1]
היא הופיעה בעירום בגרסאות מקומיות של המגזין פלייבוי במדינות שונות.
בשנת 1994 הופיעה בסרט הקאלט הברזילאי "Replikator" ובשנת 1996 בטלנובלה הברזילאית "Xica da Silva".
צ'יצ'ולינה הופיעה פעמים אחדות בישראל, ובין השאר התארחה בתוכניתו של דודו טופז. על הופעתה בתוכנית זו הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה, בטענה שהופעתה בתוכנית הייתה וולגרית ולא התאימה לשעת השידור. הזכיינית, "קשת", ענתה כי צ'יצ'ולינה חרגה מההסכם שנערך אתה לגבי הופעתה, והפתיעה גם את המארח, דודו טופז [1]. "קשת" נקנסה בשל כך בביטול 2.5 דקות פרסומת (שערכן 45,000 דולר).
קריירה מוזיקלית
סטלר ניסתה לקדם גם קריירה בתחום המוזיקה, הגם ששיריה עוסקים באופן כמעט בלעדי בנושא המין. מטרתה הייתה להביא את הפורנוגרפיה גם לתחום המוזיקה. התוצאה, שירים בעלי מילים בוטות ולחן פשוט וילדותי, נתפסת בדרך כלל כקומית יותר מאשר פורנוגרפית. שירה המפורסם ביותר הוא Muscolo Rosso, שיר הלל לפין. השיר לא אושר לפרסום באיטליה בגלל תכניו הפרובוקטיביים, אך הפך ללהיט במדינות אחרות ובהן צרפת, ככל הנראה בשל העובדה שהשומעים לא הבינו את המילים. השיר זכה לעניין בעידן האינטרנט, אז נחשפו אליו דוברי איטלקית רבים שלא יכלו להאזין לו קודם לכן.
תקליטיה של סטלר נחשבים כיום לפריטי אספנים נדירים ונסחרים בסכומים גבוהים באינטרנט.
קישורים חיצוניים
- עפרי אילני, היום לפני 22 שנה: הכנסת סוערת לרגל ביקור צ'יצ'ולינה והנחש, באתר הארץ, 26/10/2009
