מילה

טקס מילה יהודי

בתמונה השמאלית: פין נימול במצב רפוי. בתמונה הימנית: הפין הנימול בזיקפה.

בתמונה השמאלית: פין ערל במצב רפוי כאשר העורלה מכסה את העטרה.
בתמונה הימנית: הפין הערל במצב זקוף כאשר העטרה חשופה.

מילה היא ניתוח לחיתוך וסילוק העורלה שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר הערל. המילה מתבצעת לרוב כחלק מטקס דתי בדתות כמו ביהדות ובאסלאם שבהן המילה היא מצווה דתית, והיא מתבצעת גם למטרות רפואיות. המילה היא הניתוח הנפוץ ביותר בתקופה המודרנית הנעשה בבני אדם.

גבר שעבר מילה מכונה נימול ואילו מי שלא ביצע מילה מכונה ערל.

מילת גברים

במילת גברים מוסרת העורלה. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה (ילדים עד גיל 10 לערך), הרדמה מקומית (מעל גיל 10 לערך) או ללא הרדמה כלל (בעיקר במילת תינוקות). אצל תינוקות העורלה עדיין מחוברת לפין על ידי "גשרים" של רקמות ולכן ראשית מנותקים גשרים אלה. לאחר מכן (ושלב ראשון במילת בוגרים) מהודקת העורלה על ידי מצבט לצורך הגנת הפין ומניעת דימום והעורלה מוסרת בחיתוך. בקרב בוגרים נסגר הפצע באמצעות תפרים (הנמסים מעצמם בתוך מספר שבועות, כך שאין צורך לחזור לבית החולים על מנת להסיר את התפרים) ותחבושת (שניתן להסיר לאחר יום-יומיים). בתום הניתוח מועבר הגבר למחלקת אשפוז שממנו ניתן להשתחרר לאחר מספר שעות. ניתן לקחת משככי כאבים כגון אקמול או אופטלגין. פעילות מינית לאחר הניתוח (כולל אוננות) היא אפשרית כחודש לאחר הניתוח. זקפת בוקר עשויה לגרום לכאבים זמניים. לאחר הניתוח, נוצרת צלקת בין עור הפין לבין הרירית שמקורה בחלקה הפנימי של העורלה.

תפוצתה של מילת הזכרים מוערכת בין 30%-15% מאוכלוסיית העולם (עד 900 מיליון נימולים), אם כי ישנם הבדלים גדולים בין אזורים שונים. להלן רשימת מדינות העולם בהן נימולה רוב אוכלוסיית הזכרים: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, איראן, אלבניה, אלג'יריה, אפגניסטן, אריתריאה, ארצות הברית, אתיופיה, בחריין, בנגלדש, בנין, ג'יבוטי, גאנה, גבון, גינאה, גמביה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, האיים המלדיבים, הרפובליקה של קונגו, ונואטו, טג'יקיסטן, טוגו, טונגה, תוניסיה, טורקיה, טורקמניסטן, ישראל, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, מאלי, מדגסקר, מלזיה, מצרים, מרוקו, ניגריה, ניז'ר, סודאן, סומליה, סוריה, סיירה לאון, סמואה, עיראק, ערב הסעודית, פיליפינים, פקיסטן, צ'אד, קומורו, קזחסטן, קטאר, קמרון, קניה ותימן.

ברוב המדינות הללו מבוצעת המילה מטעמי דת. יוצאת דופן בולטת היא ארצות הברית, שם היה נהוג למול תינוקות מתוך הנחה שהדבר מונע מחלות שונות, אך כיום נוהג זה הולך ופוחת שם (מ-64.7% תינוקות נימולים בשנת 1980 ל- 55.9% בשנת 2003) [1]. סיבה אפשרית לירידה בשיעורי המילה בארצות הברית הנה הפסקת התמיכה הפדרלית במילה (קרי: הניתוח עולה כסף בניגוד למצב בעבר), שנובעת מאי המצאות הוכחות חד-משמעיות לתועלת הרפואית במילה. סיבה אפשרית נוספת הנה גידול באוכלוסיית המהגרים שאינה מלה.[2]
בפיליפינים ובדרום קוריאה [3] נהוג לבצע מילה שלא מטעמי דת אלא מנוהג תרבותי.

מילת נשים

ערך מורחב – מילת נשים

ישנן מספר גרסאות למילת נשים: הבסיסית ביותר והנפוצה ביותר במזרח התיכון היא הסרת חלק מעורלת הדגדגן. גרסאות אחרות כוללות הסרה מלאה של הדגדגן, או הסרה של הדגדגן והשפתיים הפנימיות. הגרסה הרדיקלית והנדירה ביותר של מילה הכוללת גם הסרה של חלקים מהשפתיים החיצוניות ו/או תפירה של פתח הנרתיק. רוב מילות הנשים מתבצעות בילדות בגילאים 4-8.

מילת נשים נפוצה בעיקר במרכז אפריקה ובמזרח התיכון. בסומליה, מצרים, סודאן, אתיופיה ומאלי נימולות מעל 95% מהנשים. ההערכה של ארגון אמנסטי היא שמספר הנשים הנימולות בעולם הוא מעל 130 מיליון. רוב מילות הנשים מבוצעות מסיבות חברתיות של שמרנות מינית. באירופה ובאמריקה מילת נשים נתפסת כהתעללות בחסרי ישע וכהטלת מום, ולפיכך היא אינה חוקית. ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם פועלים לצמצום התופעה בארצות אפריקה. מילת גברים נחשבת במערב כלגיטימית, כיוון שהנזק שהיא גורמת זניח (בהנחה שהניתוח עובר בהצלחה). אמנם ניתוח מילת הגברים כרוך בסיכון רפואי מסוים, אבל יש מחקרים המצביעים על יתרונות רפואיים שלו, דבר התורם גם הוא לראייתו כלגיטימי.

הסיבות למילה

מילת ישו

סיבות מסורתיות ודתיות

המילה היא נוהג קדום שנפוץ בעיקר באסיה ובאפריקה. אנתרופולוגים אינם יודעים בוודאות מהו מקור המנהג, אולם משערים כי מדובר בסוג של הקרבת קורבן - גרימת נזק קל בגוף כדי לבטל אפשרות של נזק חמור. כלומר, ייתכן שהייתה אמונה כי הסרת העורלה תרצה ישויות שרוצות כביכול לפגוע בילד, או בקרובים לו, והן יסתפקו בה ולא ינסו לפגוע יותר מכך. סיפור ברוח זו מופיע בספר שמות (פרק ד' פסוקים כ"ד-כ"ה) - ה' מנסה להמית את משה בדרכו חזרה למצרים, וציפורה אשתו (בת יתרו) מצילה אותו באמצעות מילת בנם.

לגבי מילת נשים - כיוון שהיא פוגעת בדגדגן, נראה שמטרתה העיקרית היא להפחית את ההנאה של האישה מקיום יחסי מין.

בחברות שבהן נהוגה המילה כפולחן דתי, אפשר לראות בה טקס מעבר שבו מתקבל התינוק לקהילה שבה חברים הוריו, או שבו מתקבל נוכרי לקהילה שבה הגברים נימולים. מבחינה זו היא מקבילה לטקס הטבילה אצל נוצרים. בתרבויות אפריקניות אחדות, המילה נערכת בגיל ההתבגרות, והיא מעין טקס מעבר שבו מתקבל נער לחברת הגברים הבוגרים, או נערה לחברת הנשים הכשירות לנישואין.

ביהדות

ערך מורחב – ברית מילה

ביהדות קיימת רק מילת גברים. מילת גברים נחשבת לאחת המצוות העיקריות, והיא נהוגה גם בקרב חילונים. היא נזכרת בספר בראשית כמצווה שהטיל האל על אברהם, ומוסברת שם כסימן לברית שבין האל לאברהם ולצאצאיו:

"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (בראשית י"ז, י-י"ב).

בתנ"ך מוזכרים הפלשתים לעתים קרובות כ"ערֵלים" (שופטים, י"ד, ג'; שמואל א' פרק ל"א, וכן בקינת דוד - שמואל ב', א', כ' ובמקומות נוספים). כינוי זה לא ניתן לעמים אחרים, ולפיכך אפשר לשער כי המילה הייתה נהוגה גם בקרב העמים השמיים, אך לא בקרב גויי הים.

על פי ההלכה, על האב מוטלת החובה למול את בנו כשהוא בן שמונה ימים. אם האב לא מל את הבן, עוברת החובה לבית דין; ואם גם זה לא מל את הבן, הוא מחויב למול את עצמו. במסכת קידושין בתלמוד הבבלי מפורטות חובותיו של האב כלפי בנו, ביניהן מילה:

"איזו היא מצות אב על הבן למולו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה וי"א אף להשיטו בנהר" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, כ"ט ע"א).

מילה נערכת גם בשבת ואף ביום כיפור, אם ביום זה מלאו לתינוק שמונה ימים. פיקוח נפש דוחה את המילה לגיל מאוחר יותר, או מונע אותה כליל (במקרה של מחלה כרונית כמו המופיליה). המילה נערכת בטקס המכונה "ברית מילה" וכולל סעודת מצווה. אופן המילה מפורט בהרחבה במשנה ובתלמוד (למשל, מסכת נדרים ג',י'). הרמב"ם הקדיש שלושה פרקים בספרו משנה תורה להלכות מילה (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות מילה). ביצוע המילה השתנה במהלך הדורות. בתקופה שבה הייתה נפוצה התרבות ההלניסטית, הוחמרו כללי המילה, והניתוח נעשה מורכב יותר. זאת כיוון שהיו יהודים שניסו להסוות את יהדותם באמצעות מתיחת שרידי העורלה על איבר המין. יהודים כאלה כונו בכינוי הגנאי "המושכים בעורלתם". כיום עדיין נהוגים כללי המילה המחמירים. עדות להחמרת כללי המילה מופיעה בתלמוד הבבלי, למשל: "אמר רבה בר יצחק אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות דף ע"א, ב').

מילה היא אחת המטלות המוטלות על אדם שרוצה להתגייר. אם המתגייר כבר נימול, מבצעים הקזת דם באזור איבר המין.

באסלאם

תפוצת נוהג המילה במדינות שונות בעולם

המילה, או בערבית חִ'תאן (ختان), היא מצווה דתית באסלאם לגברים בנוגע להסרת העורלה שלפיה חייב מוסלמי זכר לכרות את עורלתו.

יש לציין שבערבית משמש המושג "חִ'תאן" גם להליכים של כריתת דגדגן או חלקי פות אחרים לנשים, שיש שקוראים להם בעברית בטעות "מילת נשים".

המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום אסלאמית, כבר אז שימשה המילה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אומת אל-ח'יתאן" امـّة الختان - אומת הנימולים). במאות שלאחר מות הנביא מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. למרות שאין בקוראן אזכור מפורש למילה, המנהג מיוחס לפסוק "זכור את ניסיונות אללה את אברהם במצוות אשר מולאו" (סורת העורב פסוק 124), מפסוק זה נגזרת בחדית' המילה על כל הגברים. ייחוסה של המילה לאברהם מחוזקת בקביעת החדית' שמאז ימיו לא הקיף ערל את הכעבה.

בראשית האסלאם המילה הייתה טקס שנוהל במסגרת מצומצמת, לעתים בהשתתפות זמרים שתפקידם לחזק את רוחו של ילד ולהקל על כאבו. בתקופת הממלכות האסלאמיות הפכה החגיגה המשפחתית לטקס מפואר עתיר מוזמנים.

כיום המילה נהוגה בקרב כמעט כל המאמינים המוסלימים ורוב המוסלמים רואים במילה מצווה דתית. על פי המסורת המוסלמית המילה מבוצעת כאות לברית בין האל למאמין. המאמין שעבר את המעשה מציין את כניעותו לאל בדומה לעבד שאוזנו נרצעת או מצחו מסומן בברזל מלובן.

האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות - לרוב המילה מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אבל בחברות מסוימות, בעיקר בצפון מערב אפריקה (מגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות קדומות יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם - בגיל שלוש עשרה. בכל אופן מתאסלם חדש חייב במילה ללא קשר לגילו ואפילו הוא זקן ומילתו תביא למותו.

בקהילות מסוימות נהוג לערוך את המילה לכל הבנים במשפחה ביום אחד, ולערוך סעודה גדולה אחריה. כיום, הורים מוסלמים נוטים לערוך את המילה כשהילד עוד תינוק בשל היתרונות שבעריכת מילה בגיל צעיר.

חשיבות המילה למתאסלם נובעת מכיוון שלפני המילה תפילתו אינה מתקבלת, הוא אינו יכול לעלות לחאג', אינו יכול להעיד במשפט ואינו רשאי לשחוט בהמה למאכל.

בדתות אחרות

מילה במצרים העתיקה

בחברות פאגאניות מסוימות מתבצעת המילה כטקס בגרות. בחלק מחברות אלו הטקס הוא של מילה עצמית - הנער שהגיע לבגרות פורש מן המשפחה, מקים אוהל או מחסה, מל את עצמו, וממתין בבידוד עד להחלמתו. לעתים קרובות הטקס מסתיים במוות עקב דימום, זיהום או התייבשות. ניסיונות למנוע את הטקס מצד השלטונות במדינות שבהן הוא נהוג, או מצד ארגונים בינלאומיים נתקלו בהתנגדות עזה, כיוון שהטקס נחשב מבחן הכרחי לנער לפני שהוא מתקבל לחברת הבוגרים.

סיבות רפואיות

עד היום מקובלת הדעה כי מילת גברים מקטינה את הסיכוי לבעיות רפואיות מסוימות. הדעה הזאת נסמכה על מחקרים רבים שהראו כי תפוצת סרטן איבר המין (קרצינומה של הפניס) נמוכה מאוד בקרב גברים נימולים יחסית לאחרים ^[1]. כמו כן יש עדויות מחקריות שהסרת העורלה מפחיתה את הסיכוי לזיהומים באיבר המין^[2]. למרות זאת קיים ויכוח בין רופאים אם ראוי להמליץ על מילה כאמצעי מנע רפואי רק מפני המחלות הללו.

ב-28 במרץ 2007 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודעה לעיתונות [4] שעל-פיה הוא ממליץ על מילה כאמצעי להפחתת הסיכון להידבקות באיידס. הארגון בחן שלושה מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים שתוצאותיהם פורסמו בשנת 2005. המחקרים נערכו בקניה, באוגנדה ובדרום אפריקה במימון אמריקני וצרפתי, ומהם עולה כי ביחסי מין הטרוסקסואליים, סיכון ההידבקות בקרב גברים נימולים נמוך ב-60% מסיכון ההידבקות בקרב גברים לא-נימולים.

מעבר לוויכוח המדעי הרגיל על משמעות הממצאים, נסוב ויכוח סביב השאלה האם הסיכון שבהליך המילה אינו מבטל את ההגנה שהוא מספק לכאורה, בפרט בארצות שבהן אין די מוהלים מנוסים או שתנאי התברואה בהן ירודים. לדעת ארגון הבריאות העולמי, ההתפשטות המהירה של מגפת האיידס והעובדה כי המחלה נחשבת עדיין חשוכת-מרפא, מצדיקה את נקיטת האמצעי הזה בארצות שבהן יש שיעור גבוה של נשאי איידס. בשנת 2007 שלח ארגון הבריאות העולמי צוות מומחים לישראל כדי ללמוד מהניסיון הישראלי במילת אוכלוסיות רחבות. השותף הישראלי לארגון הבריאות העולמי בתחום זה הוא "פרויקט איידס ירושלים" (JAIP).

המחלות שעלולות להגרם בגלל העורלה נגרמות בגלל הימשכות החיידקים לסמגמה, כך ששמירה על היגיינה מבטלת למעשה את הסיכון הרפואי הכרוך בשמירה על העורלה. מלבד זאת, שימוש בקונדום מבטל כליל (בהנחה שהוא לא נקרע) את הסיכוי להידבקות באיידס, ללא קשר לשאלה האם הגבר ערל או נימול.

מילת נשים נתפסה תמיד בקרב רופאים כהטלת מום שלא לצורך, ולכן ארגוני הבריאות המובילים בעולם שוללים מילת נשים, בפרט לאור העובדה שהניתוח מסוכן יחסית.

למילת גברים התגלה יתרון מעניין - נעשו כמה ניסיונות מוצלחים ליצור תרביות עור מעורלות של תינוקות בני יומם. תוצר התרביות הן יריעות עור אנושי שמשמשות לכיסוי כוויות ופצעים פתוחים, והן יעילות מאוד בטיפול בפציעות קשות. כדי ליצור תרבית מן העורלה יש להסיר אותה סמוך ככל האפשר ללידה, דבר שנהוג עד היום בארצות הברית. אולם בארצות בהם רופאים אינם ממליצים על מילה כאמצעי רפואי, קשה יותר להשיג עורלות לצורך זה.

סיבות חברתיות

בחברות שבהן רוב הגברים נימולים, ההורים נוטים למול את בניהם גם אם הם רחוקים מן הדת או מן המסורת. הסיבות שנותנים הורים כאלה למילה הן:

תפיסה חברתית בדבר האסתטיקה של איבר המין - העורלה נתפסת כפוגמת בצורת איבר המין או בניקיונו.
חשש משונות חברתית - חשש כי הילד או הנער יחוש שלא בנוח בחברת בני גילו.
הרגל - ראיית המילה כעניין שגרתי שאין להרהר אחריו.

בישראל, למשל, נעשו ניתוחי המילה בגברים מבוגרים נפוצים בעקבות גל העלייה מרוסיה בשנות ה-90. ברוסיה המילה הייתה נדירה גם בקרב יהודים, ואילו בישראל מבקשים גם עולים חדשים שאינם יהודים לעבור את המילה, בפרט בגיל הנעורים. הסיבה שהם נותנים היא בדרך כלל החשש ממבוכה במקלחות משותפות.

סיבות הגייניות

מילת גברים מורידה את הכמות של סמגמה שהגבר מייצר. אמנם הסמגמה אינה אמורה להיות מזיקה לבריאות אולם יש לה מאפיינים של ריח בלתי נעים. אם הסמגמה מצטברת, ישנו סיכון לחלות במחלת בלאניטיס. מדובר בדלקת חמורה שיכולה להיווצר באזור הפין. מאידך יש טענה כי הסמגמה פועלת כחומר סיכה המונע שפשוף ופצעים באיבר המין, בפרט באזור המעוצבב והרגיש שבו שחשוף לשתן.

סיבות אחרות

דיכוי מיני - קיימת תפישה כי המילה פוגעת בתפקוד המיני. סיבה זו מהווה הסבר מקובל למקור מילת הנשים וכן היוותה את הבסיס להנהגת המילה במדינות האנגלו-סקסיות בסוף המאה ה-19. כיוון שמילת נשים פוגעת בדגדגן, נראה שהיא אכן פוגעת בהנאה מיחסי המין. לעומת זאת, לגבי מילת גברים יש מחקרים סותרים לגבי ההשפעה על החשק המיני וישנם מחקרים הטוענים כי החשק דווקא עולה כתוצאה מהמילה.[5]

תופעות הנובעות מהמילה

ערכת מילה (המאה ה-18)

בתמונה זו ניתן להבחין בצלקת שנוצרה.

תופעות רפואיות

היתרונות הרפואיים של ניתוח המילה אצל גברים הם נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית. ישנם מחקרים סותרים בנושא, וכמו כן, כבכל טיפול רפואי, יש לשקול את התועלת מול הסיכון שבטיפול. כפי שצוין לעיל, בארצות הברית הייתה המלצה למול תינוקות בני יומם כאמצעי מנע מפני בעיות רפואיות שונות, אולם המלצה זו בוטלה. באירופה וברוסיה לא נהגו למול תינוקות מסיבות רפואיות. במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה המילה נהוגה ממילא מטעמים של דת ומסורת, כך שהממסד הרפואי באזורים אלה מקבל את מילת הגברים כנתון, ועוסק בעיקר בדרכים לצמצום הסיכון שבניתוח, ובהדרכה רפואית למוהלים. יש קונצנזוס רפואי כי מילת נשים מזיקה ומסוכנת, ובמקומות שבהם מילת נשים נהוגה, משתדל הממסד הרפואי למנוע את הניתוח, ועוסק במציאת דרכים לשיקום הנזק בגופן של נשים שעברו את הניתוח.

להלן מפורטים יתרונות רפואיים אפשריים על-פי מחקרים שונים:

המילה מקלה את הטיפול במחלות מין זיהומיות (כגון זיבה).
ישנם מחקרים המצביעים על האפשרות כי מילה מקטינה את הסיכוי להידבק במחלת האיידס. מחקרים בתחום נעשו באפריקה (עם קבוצות נימולים ועם קבוצות לא נימולים לחוד) והראו שלאנשים לא נימולים יש סיכוי גדול יותר לחלות באיידס כאשר מבוצע אקט מיני ללא הגנה נוספת. הוצעה תאוריה, שעלפיה על גבי העורלה נמצאים תאים שרגישים במיוחד להעברת נגיף HIV. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מילת גברים במסגרת המלחמה באיידס, בשל ראיות מכריעות שמילה יכולה להוריד את שיעור ההידבקות ב-HIV בעד ל-60 אחוזים. עם זאת, הארגון מדגיש כי מילה אינה מונעת בהכרח הידבקות באיידס, ואין מנוס משימוש באמצעי הגנה נוספים כמו קונדומים.
ישנם מחקרים המראים שגברים לא נימולים נמצאים בסכנה גדולה יותר לחלות בדלקת (HPV (Human papillomavirus, מחלת מין שיכולה להוביל גם לסרטן.
סרטן פין עלול להיווצר על גבי העורלה, במיוחד בגילאים מבוגרים.
עורלה הדוקה מאוד (תופעה שקיימת אצל שיעור מסוים מהגברים מלידה) עלולה לגרום למצב של פימוסיס או פרהפימוסיס, דלקות שעשויות להדרדר גם לסרטן פין. מאידך, הסרת העורלה כשהיא הדוקה על-גבי הפין היא הליך מסוכן יותר מניתוח מילה רגיל.
מחקרים מסוימים הראו שמילה יכולה להקטין משמעותית את הסיכון לחלות במחלות של דלקות בדרכי השתן (Urinary tract infections).

קשה מאוד לשחזר איבר מין שנפגע בניתוח מילה לא-מוצלח, ומכאן החשיבות הרבה של מיומנות המוהל או הרופא המנתח.

הסכנות העיקריות הן:

דימום באזור הניתוח - אם הניתוח אינו מבוצע היטב, או אם יש בעיה במנגנון קרישת הדם (למשל במקרה של המופיליה), עלול להיגרם דימום, מצב שהוא בגדר סכנת חיים.
זיהום - סביבת הניתוח צריכה להיות סטרילית כדי למנוע אפשרות של חדירת חיידקים לחתך שיוצר המוהל. בעניין זה יש קושי מסוים ליהודים, כיוון שההלכה היהודית מחייבת את המוהל לבצע את המילה בידיים חשופות (כלומר, בלי כפפות), ואף קובעת כי יש למצוץ את הדם מן החתך בפה. כיוון שכך, ממליצים למוהלים יהודים לרחוץ את ידיהם היטב לפני המילה, ולוודא שאין להם פצעים או נגעים בעור. כמו כן, מומלץ להשתמש בצינורית בעת מציצת הדם, כדי למנוע מעבר חיידקים מפיו של המוהל לדמו של התינוק.
פגיעה בעטרה (ראש הפין) - מוהל לא מיומן עלול לפגוע בעטרה תוך כדי הסרת העורלה.
הכשרה רפואית לקויה - חלק מהמוהלים, בעיקר בקהילות קטנות, אינם בעלי ידע רפואי מספיק, ולכן אינם יודעים לטפל במצבי חירום שעלולים להתרחש תוך כדי המילה. בישראל מעודדת המדינה את המוהלים לעבור הכשרה רפואית. כמו כן, מקובל כי רופאים דתיים בעלי הכשרה הלכתית מתאימה מבצעים טקסי ברית מילה באולמות המוקצים לשם כך בבתי החולים ליולדות.
יצירת צלקת מילה לא אסתטית.

כאב אצל הנימול

המילה היא פעולה כירורגית המבוצעת במקום מעוצבב ורגיש מאוד. סברה נפוצה היא כי מילה בגיל ינקות עדיפה, הן משום שתהליך ההחלמה מהיר יותר, והן משום שמילה בגיל מבוגר גורמת לפעמים לנזק פסיכולוגי. הרמב"ם מבטא עמדה זו כשהוא מנמק את עריכת המילה לתינוק

	שאין הוא כואב כמו שכואב גדול, בגלל רכּוּת עורו ובגלל חולשת דמיונו, כי גדול חושב לנורא וקשה את הדבר שהוא מדמה שיקרה, לפני שהוא קורה
– מורה נבוכים, חלק שלישי

. מחקרים מודרניים המבוססים על נתוח אקוסטי של קולות הבכי של התינוק הנימול ושל הבעות הפנים מראים כי הברית גורמת לתינוק סבל קשה ‏‏^[3] וכי סבל זה מתבטא ברגישות יתר לכאב במשך 4-6 חודשים לאחר המילה ‏‏^[4].

השפעה על התפקוד המיני

היות ומוסרים במילה חלקים מאברי המין, נערכו מחקרים רבים על מנת לבדוק את השפעת המילה על ההתנהגות המינית של נימולים. המחקרים לא הניבו תוצאות חד משמעיות. יחד עם זאת, קיימת הסכמה נרחבת כי מילת הנשים פוגעת בהנאה המינית.

מרבית העדויות מצביעות על כך שמילה אינה מקטינה את רגישות הפין, אינה פוגעת בתפקוד המיני ואינה גורמת לחוסר שביעות רצון מהתפקוד המיני.^[5]^[6]^[7]
סקירה של מספר מחקרים משנת 2013 מצאה כי מילה אינה משפיעה לרעה על תשוקה מינית, כאבים במגע מיני, שפיכה מוקדמת, זמן עד שפיכה, זיקפה או קשיים באורגזמה. מאידך, הסקירה מצאה שהראיות הקיימות כיום אינן איכותיות.^[8]
סקירה נוספת מאותה שנה (2013) מצאה גם כן כי המחקרים האיכותיים ביותר לא דיווחו על השפעה שלילית על התפקוד המיני, רגישות, תחושה או סיפוק מיני.^[9]
סקירה ומטה-אנליזה נוספת אשר נערכה בשנת 2017 מצאה כי מילה לא השפיעה לרעה על שפיכה מוקדמת.^[10]
מחקר של אדוארד לאומן משנת 1997 מראה שלגברים נימולים יש רמה גבוהה יותר של הנאה מינית ורמה נמוכה יותר של אי תפקוד מיני מאשר גברים לא נימולים.^[11]
על פי מחקר שפורסם במגזין הבריטי לאורולוגיה, נשים דיווחו על הנאה פחותה מיחסי מין עם גברים נימולים, לעומת יחסים עם גברים שאינם נימולים ^[12]

ההיסטוריה של המילה

בעת העתיקה

המילה החלה להתבצע בתרבויות שונות באפריקה ובאסיה עוד לפני 3000 לפני הספירה, וישנן הערכות שמדברות על ביצועה כבר ב-15000 לפני הספירה. התיעוד ההיסטורי הראשון למילה נמצא במצרים, באיור שמציג מילת גבר מבוגר, שמתוארך ל-2300-2400 לפנה"ס (ראו איור לעיל). ההיסטוריון היווני הרודוטוס אשר חי ב-500 לפנה"ס לערך, הזכיר את המילה בספרו על דברי ימי הקולחים:

"הקולכים והמצרים והכושים המה היחידים המלים מימים קדמונים את ערותם. הפיניקים והסורים היושבים בפלשתינה, כפי שהם מודים, למדו מהמצרים, והסורים היושבים על יד הנהר תרמודון ופרתניוס והמקרונים שכניהם אומרים, כי זה כבר למדו זאת מהקולכים. הם לבדם מכל בני-אדם מלים את בשרם, וכנראה מחקים הם בזה את המצרים. אשר למצרים ולכושים, אינני יכול לאמר מי למד ממי, כי כפי הנראה המנהג הוא קדמון".

בעת החדשה

בסוף המאה ה-19 החלו רופאים במדינות האנגלו-סכסיות להמליץ על מילה כאמצעי למניעת מחלות או לטיפול בהם. באותה תקופה רווחה גם התפיסה שהמילה מונעת אוננות, שנתפסה אצל רבים כמזיקה לבריאות או כבלתי מוסרית. סיבות אלו הובילו להנהגת מילה של תינוקות, בייחוד בארצות הברית, הנהוגה במידה מסוימת גם כיום.

ההתנגדות למילה

כרזות המתנגדת למילה - מימין: "של מי הגוף, של מי הזכות? תנו לו להחליט". משמאל משחק מילים באנגלית: "על הקידמה הרפואית לדעת - העורלה (באגלית "העור הקדמי") היא לא פגם מולד"

במדינות רבות בעולם וגם בישראל קיימים ארגונים שמטרתם הוצאת מילת קטינים אל מחוץ לחוק. טענותיהם העיקריות הם נגד הטלת המום וגרימת הכאב הנובעת מתהליך המילה.

המעמד החוקי של המילה

בחלק ממדינות המערב מילת נשים אסורה על פי החוק. בחלק נוסף האיסור הוא רק על פרוצדורות מסוימות.

תמונות נוספות

ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף

ראו גם

ברית מילה - מצוות המילה ביהדות
צלקת מילה
מילת נשים - הליך לכריתת חלקים מהפות
פיום שופכה
שחזור עורלה

קישורים חיצוניים

עמדת ארגוני בריאות לגבי המילה
סיכום של כל היתרונות הרפואיים והמיניים של ברית מילה. נכתב על ידי פרופ' בריאן מוריס.
אתר רפואי שמצביע על יתרונות המילה בגילאים צעירים
יורם שורק, כואב זה לא מילה: על סבלו של הנימול בברית המסורתית, באתר נענע
קובץ מרוכז של מאמרים רפואיים וחברתיים בנושא מילה
מחקר : ברית מילה מפחיתה הסיכון להדבק באיידס, ynet
ברית מילה באתר מט"ח
"גונן על הילד" - אתר המתנגד למילת ילדים
"פורום מוותרים על ברית מילה" - אתר "תפוז"
"מילה" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
אורי קציר, הקשר בין דגני בוקר לברית מילה
ברית מילה, באתר של עמותת חופש
בלדד השוחי, למה צריך ברית מילה?, באתר נענע 10
אתר אינפורמציה אמריקאי, ד"ר ג'רלד וייס
עריכת מילה - כל הפרטים
רן דגוני, ארצות הברית שוקלת: "ברית" מילה לכל תינוק זכר למלחמה באיידס, 25/08/2009, גלובס

הערות שוליים

^ Wiswell Thomas E., NEJM 336(17):1244-1245, April 24, 1997
^ Cook LS, et al, Am J Publ Health 84:197, 1994
^ ‏Victoria Tutag Lehr et al.. "Neonatal Facial Coding System Scores and Spectral Characteristics of Infant Crying During Newborn Circumcision". Clin J Pain 23: 417-424. ‏
^ ‏Anna Taddio & Joel Katz (2005). "The Effects of Early Pain Experience in Neonates on Pain Responses in Infancy and Childhood". Pediatr Drugs 7 (4): 245–257. ‏
^ The American Academy of Pediatrics Task Force on Circumcision "Technical Report" (2012). Sadeghi-Nejad et al, "Sexually transmitted diseases and sexual function" (2010). Doyle et al, "The Impact of Male Circumcision on HIV Transmission" (2010). Perera et al, "Safety and efficacy of nontherapeutic male circumcision: a systematic review" (2010).
^ Morris BJ, Waskett JH, Banerjee J, Wamai RG, Tobian AA, Gray RH, Bailis SA, Bailey RC, Klausner JD, Willcourt RJ, Halperin DT, Wiswell TE, Mindel A (2012). "A 'snip' in time: what is the best age to circumcise?".
^ Friedman, B; Khoury, J; Petersiel, N; Yahalomi, T; Paul, M; Neuberger, A (4 August 2016). "Pros and cons of circumcision: an evidence-based overview".
^ Tian Y, Liu W, Wang JZ, Wazir R, Yue X, Wang KJ (2013). "Effects of circumcision on male sexual functions: a systematic review and meta-analysis".
^ Morris, BJ; Krieger, JN (November 2013). "Does male circumcision affect sexual function, sensitivity, or satisfaction?--a systematic review". The Journal of Sexual Medicine.
^ Yang, Y; Wang, X; Bai, Y; Han, P (27 June 2017). "Circumcision does not have effect on premature ejaculation: A systematic review and meta-analysis".
^ Edward Leeman, Journal of the American Medical Association, 1997.
^ O’Hara, K. and O’Hara, J., "The Effect of Male Circumcision on the Sexual Enjoyment of the Female Partner" BJU 83 (1999): suppl. 1: 79–84.

[1] Wiswell Thomas E., NEJM 336(17):1244-1245, April 24, 1997

[2] Cook LS, et al, Am J Publ Health 84:197, 1994

[3] ‏Victoria Tutag Lehr et al.. "Neonatal Facial Coding System Scores and Spectral Characteristics of Infant Crying During Newborn Circumcision". Clin J Pain 23: 417-424. ‏

[4] ‏Anna Taddio & Joel Katz (2005). "The Effects of Early Pain Experience in Neonates on Pain Responses in Infancy and Childhood". Pediatr Drugs 7 (4): 245–257. ‏

[5] The American Academy of Pediatrics Task Force on Circumcision "Technical Report" (2012). Sadeghi-Nejad et al, "Sexually transmitted diseases and sexual function" (2010). Doyle et al, "The Impact of Male Circumcision on HIV Transmission" (2010). Perera et al, "Safety and efficacy of nontherapeutic male circumcision: a systematic review" (2010).

[6] Morris BJ, Waskett JH, Banerjee J, Wamai RG, Tobian AA, Gray RH, Bailis SA, Bailey RC, Klausner JD, Willcourt RJ, Halperin DT, Wiswell TE, Mindel A (2012). "A 'snip' in time: what is the best age to circumcise?".

[7] Friedman, B; Khoury, J; Petersiel, N; Yahalomi, T; Paul, M; Neuberger, A (4 August 2016). "Pros and cons of circumcision: an evidence-based overview".

[8] Tian Y, Liu W, Wang JZ, Wazir R, Yue X, Wang KJ (2013). "Effects of circumcision on male sexual functions: a systematic review and meta-analysis".

[9] Morris, BJ; Krieger, JN (November 2013). "Does male circumcision affect sexual function, sensitivity, or satisfaction?--a systematic review". The Journal of Sexual Medicine.

[10] Yang, Y; Wang, X; Bai, Y; Han, P (27 June 2017). "Circumcision does not have effect on premature ejaculation: A systematic review and meta-analysis".

[11] Edward Leeman, Journal of the American Medical Association, 1997.

[12] O’Hara, K. and O’Hara, J., "The Effect of Male Circumcision on the Sexual Enjoyment of the Female Partner" BJU 83 (1999): suppl. 1: 79–84.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]