אמנון ותמר
תקרית אמנון ותמר בתנ"ך מתאר את סיפור האונס שעברה תמר על ידי אמנון.
אמנון היה בנו של דוד המלך ואחינועם היזרעאלית. תמר הייתה בתם של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך אשור. כלומר, לשניהם אב משותף.
אמנון חשק בתמר ובעצת רעהו, יונדב בן שמעא, העמיד פני חולה וביקש מאביו לשלוח לו את תמר, שתכין לעיניו לביבות ותטפל בו. תמר עשתה כבקשת דוד ובעת הכנת הלביבות ביקש אמנון להשאירם לבד, הביא אותה אל חדרו, ואנס אותה למרות מחאתה. לאחר מכן בקשה ממנו תמר לפרוש עליה את חסותו, מכיוון שבזמנו קידשו את הבתולין ועדיף היה להיות תחת חסות האנס מאשר להיות אישה לא בתולה, אך הוא שנא אותה וגרש אותה. תמר נותרה פגועה מאוד. היא בכתה, שמה אפר על ראשה וקרעה את כתונת הפסים שלה. אבשלום אחיה ראה בצערה ואימץ אותה אליו. לאחר שנתיים שבהן ישבה תמר בבית אבשלום, הרג אבשלום את אמנון וברח לבית סבו שבגשור.
