פיתוי ילדים למטרת ניצול מיני
פיתוי ילדים למטרת ניצול מיני (בלעז: child grooming; "טיפוח מיני של ילדים") מתייחס לפעולות מכוונות שמטרתן התיידדות וביסוס קשר רגשי עם ילד לצורך הורדת עכבותיו לקראת פעילות מינית וניצול מיני.
הטיפוח עשוי לשמש לפיתוי קטינים ולהכנסתם לעסקים לא חוקיים כגון זנות ילדים או הפקת פורנוגרפיית ילדים.
התעללות מינית בילדים מתרחשת בדרך כלל בידי אדם קרוב ומוכר היטב לילד, ולפיכך במרבית המקרים קודם להתעללות טיפוח מיני.
תוכן עניינים
סקירה כללית
פיתוי הילד כרוך במניפולציה פסיכולוגית של חיזוקים חיוביים (עידוד הילד על ידי הכרת תודה או פרס כאשר הוא עושה דבר מה שהתבקש לעשות על ידי המבוגר, כגון הסרת חולצה) ושיטות "רגל בדלת" [1] תוך שימוש בפעילויות חוקיות שיובילו לפעילויות בלתי חוקיות. טיפוח זה נעשה במטרה לזכות באמונו של ילד כמו גם באמונם של האחראים לרווחתו.
עבריין המין ירצה ליצור מערכת יחסים טובה עם הילד ועם משפחתו, ולשם כך ינקוט במספר צעדים, אשר חלקם מובאים להלן כדוגמה. העבריין עשוי לחלק מתנות או כסף לילד ללא כל סיבה נראית לעין ולהביע עניין מופרז בתחביביו של הילד. העבריין עשוי לבצע מעשה אסור פעוט (כמו זריקת חפצים מחלון קומה גבוהה) במטרה לבחון את תגובתו של הילד ואת התחייבותו לא לספר לאחרים על המקרה. הוא עשוי להציג בפני הילד תמונות או וידאו של פורנוגרפיית ילדים כדי להקל על הילד לקבל מעשים אלו ולשם נרמול ההתנהגות. הוא עשוי פשוט לדבר על נושאים מיניים. הוא עשוי לעודד משחקים אשר כוללים מגע פיזי, כגון דגדוגים, חיבוקים והתאבקות. הוא עשוי להתייחס אל הילד כאל מבוגר ולדבר על בעיות שנדונו בדרך כלל בין מבוגרים כגון בעיות בחיי הנישואים וסכסוכים אחרים. העבריין ירצה לרכוש את אמונם של הורי הילד על ידי התיידדות עימם על מנת להשיג גישה נוחה לילד. הוא יחפש הזדמנויות להיות לבד עם הילד כגון להציע לעשות בייביסיטר, להזמין את הילד למסיבת פיג'מות ולקחת את הילד למשחקים ואירועים שונים.
פיתוי באינטרנט
פיתוי מיני של ילדים מתרחש גם באינטרנט. חלק מהעבריינים יתחזו לילדים וינסו להיפגש עימם במציאות.
ישנם ארגונים במדינות מערביות אשר מפעילים סוכנים שמתחזים לקטינים במטרה לחשוף פדופילים פוטנציאליים ולהעביר את המידע למשטרה. תוכנות מחשב פותחו כדי לסייע בזיהוי שיחות מסוג זה. התוכנות מנטרות חדרי צ'אטים ותוכנות מסרים מיידיים לאיתור פעילות חשודה.
עבירות פליליות
ועידת מועצת אירופה למלחמה בעבריינות באינטרנט התייחסה בדוח שלה לסוגיות הקשורות לאלימות נגד ילדים באמצעות טכנולוגיות חדשות (הנושא של פורנוגרפיית ילדים נידון כבר בסעיף 9 לאמנה) ונתנה דגש לטיפוח מיני של ילדים בעזרת האינטרנט והטלפונים הסלולריים.
מספר מדינות חוקקו חוקים פליליים על מנת להילחם בתופעה.
אוסטרליה
סעיפים 474.26 ו-474.27 לחוק הפלילי האוסטרלי אוסרים על השימוש ב-"ספק שירות" לצורך תקשורת הקשור לסרסור אדם מתחת לגיל 16 או לחשיפת הילד לחומר מגונה למטרת טיפוח מיני.
במדינות ובטריטוריות השונות יש חוקים דומים שחלקם קובעים גיל שונה (בקווינסלנד, הגיל הקובע הינו 18).
קנדה
סעיף 172.1 לחוק הפלילי הקנדי הופך תקשורת עם ילד למטרת ביצוע עבירת מין לעבירה פלילית בפני עצמה.
בקנדה, סעיף החוק הפלילי 172.1 הופך את עבירה כדי לתקשר עם ילד באמצעות מערכת מחשב למטרת ביצוע עביר מין (שמכונה "מפתי ילד").
הממלכה המאוחדת
בוויילס ובאנגליה, סעיפים 14 ו-15 לחוק עבירות המין משנת 2003 קובע כי ארגון פגישה עם ילד, עם עצמו או עם אדם אחר, לצורך תקיפה מינית, נחשב לעבירה פלילית. מובן כי גם הפגישה עצמה (ולא רק קביעתה), נחשבת לעבירה פלילית. לפיכך, ניתן לבצע עבירה פלילית גם אם הפגישה לא התקיימה בפועל ומבלי שהילד נכח בה (למשל, אם קצין המשטרה התחזה לילד כדי להפליל את העבריין).
החוק הסקוטי להגנה על ילדים ולמניעת עבירות מין (2005) קובע הוראה דומה.
ארצות הברית
בארצות הברית, פרק 18 פסקה 2422 לחוק הפדרלי קובע כי השימוש בדואר וכדומה לצורך עידוד קטין לבצע פעילות מינית, היא עבירה פלילית. פסקה 2425 קובע כי חל איסור לשדר מידע הנוגע לאדם מתחת לגיל 16 למטרה זו. למדינות מסוימת יש חוקים נוספים ההופכים פיתוי של ילדים באינטרנט לעבירה פלילית, כגון החוק בפלורידה הקובע כי "שימוש במחשב לפיתוי ילד" היא עבירה.
ישראל
בישראל אין חוק ספציפי הנוגע לפיתוי וטיפוח מיני של ילדים. יחד עם זאת, קיימים חוקים נגד ניצול של ילדים למטרות מין, פורנוגרפיית ילדים, סרסור ילדים וכן גם פרסום תמונות תועבה של קטינים.
