מדריך: איך לקיים שיחה עם ילדים על התבגרות
- מדריך זה עוסק בחינוך מיני לילדים ובני נוער על ידי הוריהם. להסבר על תהליך הרביה, ראו איך נשים נכנסות להיריון.
הורים רבים מעוניינים לקיים שיחה עם ילדיהם בנוגע למין ומיניות. מדריך זה עוסק בדרכים מקובלות.
יש לציין כי חלק מההורים נמנעים משיחות אלו לאחר שהילדים אינם פונים אליהם עם שאלות בנושא זה. אך המשמעות היא שילדים אלו מתביישים לדבר על הנושא וכי הם משיגים את המידע הדרוש להם בדרכים אחרות. בהיעדר מידע מהימן ומידע בטיחותי, כגון "הגוף הוא שלך, ושלך בלבד, ולאף אחד אסור לגעת בך באופן שלא נראה לך", הילדים עשויים להיחשף למצבים לא נעימים בעל כורחם. לפיכך, לעתים יש ליזום שיחה, על אף אי-הנעימות הנובעת מכך.
המדריך נכתב לעתים בלשון זכר, כאשר הכוונה היא לשני המינים אלא אם מצוין אחרת.
תוכן עניינים
גיל 3-5
בסביבות גיל שלוש מגלים הילדים על ההבדלים בין המינים ותוהים מהיכן באים ילדים לעולם, בעיקר כשהאם בהריון. בדרך כלל הילד יעלה את הנושא בעצמו ואם לא - רצוי ליזום שיחה בנושא. בדרך כלל מסבירים על גברים ונשים וההבדלים הגופניים החיצוניים ביניהם ("לגברים יש פין ואשכים ולנשים יש פות ושדיים"). לאחר מכן ניתן להסביר כיצד מגיע ילד לעולם: "כדי להביא ילד לעולם, הגבר והאישה צריכים לאהוב אחד את האחר", ובקרב הקהילה הדתית יש המוסיפים שצריך להתחתן. ולאחר מכן: "ואז האישה נכנסת להריון ויש לה תינוק בבטן. אחרי תשעה חודשים התינוק יוצא מהפות של האישה". אין צורך להרחיב מעבר לכך, אך אם הילד שואל שאלה, יש לענות עליה בפנים חתומות גם אם השאלה מביכה. עדיף להימנע מלדבר על יחסי מין, זקפה ומושגים אחרים שילדים לא אמורים לראות ולהכיר או אינם מסוגלים להרגיש. תשובות אלו יספקו את מרבית הילדים בגיל זה, אך חלקם עשויים להקשות. לפיכך, אם הילד בכל זאת רוצה להבין איך נוצר התינוק בבטן של האימא, יש להרחיב: "הזרע של הגבר והביצית של האישה מתחברים בבטן של האימא". בשלב זה, עקב השימוש במושגים שהילד אינו מכיר, הילד בדרך כלל ימשיך לשאלות שאלות נוספות, כגון "כמו זרעים של פרח? (לגבי הזרע) כמו ביצים במקרר? (לגבי הביצית) איפה הגבר מחזיק את הזרעים שלו? האם התינוק יכול לשמוע משהו כשהוא בבטן?". המשיכו לענות על השאלות בצורה עניינית ורגועה, ובצורה פשטנית ככל הניתן. למשל, לגבי שתי השאלות הראשונות הנ"ל ניתן לומר "כן, אבל הם מאוד מאוד קטנים ואי אפשר לראות אותם" ולגבי השאלה השלישית - "באשכים שלו".
יש להקפיד להיות ענייניים, רציניים ורגועים. אל תשתמשו בכינויי חיבה לאיברי המין ורצוי גם להימנע משימוש במונחים "אבא" ו"אמא" בהקשר למין, אלא בגבר/אישה/בן/בת. רצוי שהאב ידבר עם הבנים והאם תדבר עם הבנות. אם הילד שואל שאלה מינית שאינה נובעת מדבריכם, אל תשאלו אותו מהיכן שמע על כך מפני שהוא יירתע מלשאול אתכם שאלות נוספות - המשיכו להיות ענייניים. אם אינכם יודעים את התשובה, היו כנים ואמרו לו שאינכם יודעים, ושתוכלו לבדוק מה התשובה ביחד באנציקלופדיה או במילון מודפסים (יש להימנע מחיפוש כללי באינטרנט מחשש שיוצגו בפניו תמונות בוטות).
חשוב שהילדים ירגישו בנוח לשאול אתכם שאלות מסוג זה בעתיד. לפיכך, אם הילד שואל שאלה, ניתן להקדים ולומר "זו שאלה טובה, טוב ששאלת" וכן גם "אם יהיו לך עוד שאלות, אתה יכול לשאול אותי מתי שתרצה". אף על פי כן, אם הילד מתחיל לשאול שאלות בציבור, אמרו לו (עם חיוך ולא מבט כועס) שתדברו על זה אחר כך בבית - ואם לאחר מכן הוא אינו יוזם שיחה זו בבית - יזמו זאת אתם.
לקראת סיום השיחה רצוי לציין במפורש שהפין, הישבן והפות הם איברים פרטיים ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק להם, לרופא ולהורים מותר, ורק כדי לעזור אחרי השירותים או בשביל בדיקה רפואית. ציינו בפניהם כי אם מישהו מנסה לגעת בהם שם, הם יכולים וצריכים לומר "לא", ושהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה. אם בעקבות שאלותיו (שאלות הנוגעות ליחסי מין ומגע מיני) אתם חושדים במעשים מגונים כלשהן, זה בסדר לשאול אותו בשלב זה ובדרך אגב האם מישהו נגע בו בעבר. זיכרו כי בכל השיחה יש להמשיך להיות רגועים, ללא רגשות כעס בכלל, בפנים חתומות ככל האפשר. אם הילד ירגיש בכעסכם (בכלל או עליו בפרט), הוא עשוי לא לשתף אתכם בשאלות נוספות ובחוויותיו.
אם הילד נוגע בעצמו באיבר מינו, אל תכעסו - זה נורמלי גם בקרב ילדים (ראו מיניות הילד). אם הוא עושה זאת בפומבי, העירו לו שמותר לו לגעת באיבר מינו רק כשהוא לבד.
גילאי 6-7
החל מסביבות גיל 6, לילדים יש הבנה בסיסית של יחסי מין, בדרך כלל הם שמעו זאת מילדים גדולים יותר בבית הספר או מחבריהם. בגיל זה רצוי ליזום שיחה, אם הילד אינו יוזם שיחה בעצמו, מפני שאחרת הילד מקבל מידע חלקי מאחרים אך חסרה לו התמונה המלאה. ניתן להרחיב, למשל: "גברים ונשים מתאימים אחד לשני כמו פאזל. כשהפין של הגבר והפות של האישה מתחברים, הרבה זרעים קטנים מאוד עוזבים את האשכים ויוצאים דרך הפין אל תוך הרחם שנמצא בבטן של האישה. ברחם יש ביצית שמתחברת עם הזרעים ומהם מתפתח תינוק". ניתן להסביר גם על האקט עצמו: "כשהגבר מכניס את הפין שלו לתוך הפות של האישה, קוראים לזה יחסי מין או סקס. רק מבוגרים עושים את זה ולא ילדים. המבוגרים מקיימים יחסי מין כדי להביא ילדים לעולם או בשביל הכיף, כי זה נעים לשניהם. יחסי מין זה גם אחד הדרכים להביע את האהבה שלהם אחד כלפי השני". אם לילד שאלות נוספות, ניתן להרחיב ככל הנדרש.
בסיום השיחה, רצוי לחזור על נושא הפרטיות של איברי המין ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק להם ולרופא מותר, ולציין שהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה לגעת.
גילאי 8-10
בגיל זה ניתן לענות בצורה פתוחה וברורה על כל שאלה של הילד. בגיל זה הילדים מסוגלים להבין מהי זוגיות, שכן הם רואים קשרים אלו בטלוויזיה ובחיי המשפחה ואצל חברים. הם מסוגלים להבין את משמעות יחסי המין.
ניתן לדבר בצורה פתוחה יותר על אונס ("אתה זוכר שאמרנו שיחסי מין הם חלק ממערכת יחסים אוהבת? אז "אונס" זה כשמישהו מקיים יחסי מין עם מישהו אחר בכוח, וזה לא בסדר").
לגבי בנות, זה הגיל שבו רצוי לשוחח איתן על המחזור החודשי - בטרם חוו זאת. הסבירו להן כי בכל חודש משתחררת ביצית מהשחלה ומחכה ברחם לזרע של הגבר. אם אין זרע (וניתן להוסיף ולחדד: ולא צריך להיות, כי רק מבוגרים מקיימים יחסי מין), אין הריון והביצית נפלטת מהגוף דרך הפות עם קצת דם. הסבירו לה שהדימום הראשון יכול לקרות בגיל 9 ויכול לקרות גם בגיל 14 ושאי אפשר לדעת מתי בדיוק הדימום הראשון יתרחש. ציינו בפניה שכשהיא יוצאת לבית הספר או לחברות, כדאי לה לקחת עמה תחבושות וצמר גפן, ליתר ביטחון, כדי שתוכל לנקות את עצמה אם תדמם לראשונה. ניתן להראות לה את המוצרים שבהן את משתמשת, ואם הנך נעזרת בטמפונים - רצוי לרכוש לילדה תחבושות היגייניות ולהראות לה כיצד להתנקות וכיצד להשתמש בהן וכיצד להיפטר מהן.
גילאי 11 ומעלה
לפי מחקרים, גיל 11 הוא הגיל הממוצע שבו נחשפים ילדים לפורנוגרפיה, בין אם זה באינטרנט במחשב הביתי ובין אם זה בבית של חבר או במכשיר הסלולרי שלו. לפי פורומים ישראליים העוסקים בייעוץ מיני, נדמה כי צעירים רבים פונים לקבל תשובות מצעירים אחרים, תשובות אשר לעתים מטעות אותם. לפיכך, בשלב זה אין צורך לחסוך בתיאורים וניתן לתאר את כל התהליך הביולוגי המתרחש במהלך יחסי מין, ובפרט כדאי לפרט לגבי הנקודות הבאות.
לגבי הבנים ניתן להסביר על:
- זקפה ("זקפה זה כשהרבה דם זורם אל תוך הפין והוא מתקשה ונהיה גדול יותר. זה לפעמים קורה סתם, בלי סיבה. לפעמים זה קורה כשלנער יש רגשות מיניים - כשהוא חרמן. אם יש לך זקפה וזה מפריע לך, למשל בבית הספר, אתה יכול ללבוש מכנסי ג'ינס כדי להסתיר את זה").
- אוננות ושפיכה ("לפעמים כשיש זקפה, נערים רוצים לאונן, כלומר לגעת בפין שלהם עד שנמאס להם או עד שנפלט הזרע מהפין, ולפליטה הזו קוראים שפיכה. גם בנות מאוננות, אבל אין להן זרע").
- אורגזמה ("כשנפלט הזרע מהפין, מרגישים אורגזמה, וזו תחושה מאוד נעימה. גם לבנות יש אורגזמה כשהן מאוננות").
- נוזל טרום-שפיכה ("כשיש זקפה, אז לפעמים יוצא ממנו מעט נוזל שמכונה נוזל טרום-שפיכה או "טיפות אהבה". בטיפות האלו אין בדרך כלל תאי זרע, אלא הוא מסכך את השופכה לקראת שפיכה אפשרית").
- מראה נוזל הזרע ("בתחילת ההתבגרות המינית, נוזל הזרע שקוף ואז הוא הופך להיות לבנבן-אפרפר-צהבהב. בתחילת ההתבגרות יש רק טיפות בודדות, ובהמשך יש שלולית קטנה").
- קרי לילה ("יש נערים שחווים שפיכה באמצע הלילה. אם זה קורה, פשוט תחליף תחתונים כשאתה קם").
- קול צרוד, התחזקות השרירים, שער הערווה, גדילת האשכים ("לפעמים האחד גדול מהשני"), המחזור החודשי (ולציין בפניהם כי מדובר במשהו פרטי שנשים לא אוהבות לדבר עליו בכלל, בוודאי שלא בפומבי), ריח גוף, אקנה, קונדומים ומחלות מין באופן כללי. ניתן גם להתייחס לגודל הפין ("משהו שמעסיק הרבה נערים זה גודל הפין שלהם, למרות שאין לזה משמעות כי לנשים זה לא הדבר החשוב ביותר, וממילא אין משהו שאפשר לעשות בנידון כי זה גנטי").
לגבי בנות, ניתן להסביר על:
- זקפה של הפין ("זקפה זה כשהפין מתקשה ונהיה גדול יותר. זה לפעמים קורה סתם, בלי סיבה. לפעמים זה קורה כשלנער יש רגשות מיניים - כשהוא חרמן. צריך להתעלם מזה כמו שהם מתעלמים מהמחזור החודשי").
- אוננות ("לפעמים נערות מרגישות צורך לאונן, כלומר לגעת בדגדגן ובפות שלהן עד שנמאס להן או עד שהן משיגות אורגזמה. גם בנים מאוננים, וכשהם גומרים לאונן, נפלט להם זרע לבן מהפין").
- אורגזמה ("כשבנות מאוננות, אז לפעמים בשלב מסוים הן מרגישות תחושה מאוד נעימה, זו האורגזמה. לבנים יש אורגזמה כשנפלט להם הזרע").
- אמצעי מניעה, התפתחות השדיים, ריח גוף, שער הערווה, התרחבות טבעית של האגן ואקנה.
ניתן לדבר בצורה פתוחה על אונס ופדופיליה ולהזהיר מפני מגע מיני עם מבוגרים.
ניתן להסביר על הומוסקסואליות, בהתאם לאורח החיים של המשפחה (למשל, "רוב הגברים רוצים לקיים יחסי מין עם נשים ורוב הנשים רוצות לקיים יחסי מין עם גברים. אבל לא כולנו אותו הדבר. יש גברים שרוצים לקיים יחסי מין עם גברים אחרים ויש נשים שרוצות לקיים יחסי מין עם נשים אחרות ויש אנשים שנמשכים גם לגברים וגם לנשים. לכל סוג של משיכה כזו קוראים נטייה מינית ויש ארבע קבוצות עיקריות. הקבוצה הנפוצה ביותר זה גברים שנמשכים לנשים ונשים לגברים. לקבוצה הזו קוראים הטרוסקסואלים או "סטרייט". לקבוצה השנייה קוראים הומוסקסואלים או "הומו" או "גיי" בקיצור, והם גברים שנמשכים לגברים אחרים. לקבוצה השלישית קוראים לסביות והן נשים שנמשכות לנשים. לקבוצה הרביעית קוראים דו-מיניים והם אנשים שנמשכים גם למין שלהם וגם למין השני. בגיל ההתבגרות הרגשות שלך יקבעו איזו מן הקבוצות הנ"ל מגדירה אותך בצורה הטובה ביותר. לפעמים מרגישים מבולבלים ולא יודעים להגדיר את הרגשות שלנו, וזה בסדר, מפני שאינך חייב להגדיר את עצמך. אתה צריך רק להיות אתה ולהיות שלם עם מי שאתה. לפעמים משתמשים במילים הללו, גיי והומו, כדי להעליב, אבל זה לא צריך להעליב, כי מי שהומו או דו-מיני בכלל לא צריך להרגיש רע עם זה"). בקרב הדתיים מקובל לומר משהו בסגנון "הומו זה קיצור הומוסקסואל, כלומר גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים אחרים, אך על פי ההלכה היהודית זה אסור".
ניתן להפנות צעירים לאנציקלופדיה מודפסת או באינטרנט, על מנת שישכילו. נערים ונערות בגיל ההתבגרות מתביישים מהוריהם ולכן כשהם נתקלים בבעיה רפואית שקשורה לאיבר מינם, הם פונים לפורומים באינטרנט. לפיכך רצוי לסיים את השיחה עם אמירה בסגנון "אני יודע שאתה כבר נער גדול ואתה עצמאי, אבל אם אתה נתקל בבעיה רפואית כמו כאב או גירוד באיבר המין, תודיע לי ואקח אותך לרופא בלי שאלות מיותרות. אני לא אהיה בחדר, ותוכל לשאול ולספר לו הכל".
