'''CFNM''' הוא קיצור לועזי של {{ללא גלישה|clothed female, naked male}}, קרי אישה לבושה, גבר ב[[עירום]], והוא מייצג ז'אנר [[ארוטי]] ו[[פורנוגרפי]] שבהם הגברים עירומים והנשים לבושות. סוג זה של ז'אנר נחשב על ידי אחדים לפנטזיה מינית, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. סיטואציה כזו עשויה להתעורר גם כאשר להתעורר כאשר חשפן פושט את בגדיו אל מול קהל נשים. ב[[פורנוגרפיה]], CFNM כולל לעתים גם היבטי [[שליטה]]-כניעה ו-[[BDSM]], כשאת תפקיד השולטת משחקת האישה.
==ציורי CFNM==
בתקופה הקלאסית, ציורי אמנות שבהם הגבר [[עירום]] (כולל איור וחשיפת איברי המין) נחשבו למקובלים יותר מעירום נקבי. עד לתקופת הרנסנס, השקפה זו התהפכה.
<!תיאורי עירום היו מקובלים בצרפת במאה ה-19 רק במסגרת "קלאסית", כמו באיור "קרב התרנגולים" (1847) מאת הצייר ז'אן-לאון ג'רום.
==ראו גם==
* [[החפצה מינית]]
* [[CMNF]]
* [[השפלה ארוטית]]
* [[BDSM]]
ציור של עירום גברי [עריכה] לאורו של פנס משושה, הדפס עץ של טוריי Kiyonobu אני, 1700s מוקדם. יוונים צעירים שהוכו על ידי זין ז'אן-לאון ג'רום (1846).בימי קדם קלאסיים, הציור של צורת עירום גברית באמנות (כולל החשיפה של איברי מין) נחשב למקובל יותר מזה של צורת נקבת העירום. על ידי הרנסנס, השקפה זו הייתה הפוכה. [1] לדוגמא, בטיציאן של פרסאוס ואנדרומדה של טיפול באמצע 1550s-, זה אנדרומדה מי עירום-לחסוך לשביב הקלוש של פרסאוס הוא לבוש בשריון-בזמן בד . התיאורים של עירום הייתם מקובלים על צרפתים מהמאה ה -19 החיים הגדרה התרבותית היה ברור שאם התווים "קלאסיים", המתאר בתרבות שבה היה דבר שבשגרה עירום, כמו בקרב התרנגולים (1847) על ידי ז'אן-לאון ג'רום. חפצה מינית של גברים על ידי נשים [עריכה]פמיניסטים מחברים כריסטינה הוף סומרס ונעמי וולף -have נכתבו [איפה?] שהשחרור המיני של הנשים הוביל נשים רבות להיפוך תפקידים, לפיה הם רואים גברים כאובייקטים מיניים, [2] [3] [4] באופן דומה למה ש הם מבקרים בטיפול של גברים של נשים. ראה גם [עריכה]זכר בלבוש, עירום נשימניות אינטימיותהשפלה ארוטיתBDSM Portrayal of male nudity[edit] By the Light of a Hexagonal Lantern, woodblock print by Torii Kiyonobu I, early 1700s. Jeunes Grecs faisant battre des coqs by Jean-Léon Gérôme (1846).In classical antiquity, the portrayal of nude male form in art (including the exposure of genitals) was considered to be more acceptable than that of the naked female form. By the renaissance, this view had reversed.[1קטגוריה:פורנוגרפיה] For example, in Titian's treatment of Perseus and Andromeda in mid-1550s, it is Andromeda who is nude—save for the barest wisp of fabric—while Perseus is clothed in armour.Depictions of nudity were acceptable to the 19th-century French salon culture if the setting was clearly "classical", depicting characters in a culture where nudity was commonplace, as in Combat de coqs (1847) by Jean-Léon Gérôme.Sexual objectification of men by women[edit]Feminist authors Christina Hoff Sommers and Naomi Wolf have written[where?] that women's sexual liberation has led many women to a role reversal, whereby they view men as sex objects,[2][3][4] in a manner similar to what they criticize in men's treatment of women.