שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
==מין אוראלי-וגינאלי==
{{ערך מורחב|איסור הסתכלות בערווה}}
בתלמוד מובאבשולחן ערוך נפסק שאסור להסתכל באיבר המין של האישה או לקיים [[מין אוראלי-וגינאלי]]{{הערה|"אסור להסתכל באותו מקום, שכל המסתכל שם אין לו בושת פנים, ועובר על "והצנע לכת" ומעביר הבושת מעל פניו, שכל המתבייש אינו חוטא דכתיב "ובעבור תהיה יראתו על פניכם" - זו הבושה - לבלתי תחטאו", ועוד דקא מגרה יצר הרע בנפשיה [שהוא מגרה את יצר הרע בעצמו]. וכל שכן הנושק שם שעובר בכל אלה, ועוד שעובר על בל תשקצו את נפשותיכם", שולחן ערוך סימן ר"מ}}. כך פסקו הטור{{הערה|בסימן ר"מ, ועיין ב"ח באבן העזר סימן כ"ה שכן היא דעתו למעשה.}}, הראב"ד ועוד. ולפי רבי יוחנן בן דהבאי, אשר דעתו נפסקה כהלכה, מי שמנשק - עונשו שילדיו יהיו אלימים בפיהם{{הערה|בבלי נדרים כ א}}, מידה כנגד מידה{{הערה|על חטא שנעשה על ידי הפה העונש הוא שהצאצאים ילדו אלימים בפיהם.}}. בקהילה הרפואית אין כל עדות לכך. דעת הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת סנהדרין פרק ז משנה ד, שאין הלכה כר' יוחנן בן דהבאי. לגבי בל תשקצו, כתב הרב נהוראי שמעונוב בספרו "במותר לו", שעל כגון זה נאמר "נפש היפה תאכלם" (חולין סד ע"ב), כלומר, שמי שאינו נגעל מזה אין עליו איסור בל תשקצו.}} ורוב הראשונים{{הערה|כלבו הלכות אישות, עמ' קל"ח, ספר האשכול חלק ראשון עמ' 96, וכן כתב הסמ"ק מצווה רפ"ה שהסתכלות ונישוק מותרים מעיקר הדין והעתיקו גם הארחות חיים. וכן נראה בשיטה מקובצת נדרים כ (בדיבור המתחיל "אחרי לבבכם") בשם הרי"ץ. וכן נראה מהרי"ף והרמב"ן והרא"ש שלא הביאו את דברי רבי יוחנן בן דהבאי (שו"ת באר משה, חלק ג סימן קנב).}} שמותר לנשק, ויש שסוברים כך גם בדעת הרמ"א{{הערה|באבן העזר סימן כ"ה, לפי פרשנות הגר"א שם. אבל הבאר היטב במקום חולק על הפרשנות בדברי הרמ"א. וכן בשולחן ערוך סימן ר"מ כתוב שאסור לנשק מפני כמה טעמים, והרמ"א אינו חולק על כך.}} אך גם לפי דעות אלו, מידת חסידות היא שלא לעשות מעשים אלו, וכך פוסק הרמב"ם:"ואף על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכך, ושיקדש עצמו בשעת תשמיש כמו שביארנו בהלכות דעות ולא יסיר מדרך העולם ומנהגו שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבות". דברים דומים כותב גם הרמ"א. כל האחרונים (פרט לרמ"א שהדעות חלוקות על דבריו) פסקו כדעת השולחן ערוך לאסור, ולא הציגו כלל את דעת המתירים. גם בספרות ההדרכה החרדית השמיטו את דעת המתירים. לעומת זאת, בחלק מהספרות הדתית לאומית, הובאה דעתו של הרמב"ם להתיר, אם יש צורך בכך, אך לכתחילה עדיף להימנע מהסתכלות ונשיקה. אמנם, גם לפי ההשקפה החרדית, ישנם מקרים שיש להתיר זאת, כגון בחוזר בתשובה שכבר התרגל לזה וכדומה. הרב נתן קופשיץ הגדיר זאת כך: "כל מה שיעשה אדם עם אשתו הטהורה, אפילו הגרוע ביותר, אינו מגיע כלל לרמת וחומרת האיסור מהתורה של מבט אחד על אשת שכנו"{{הערה|"שיעורים למורי הוראה" עמ' 45.}}.     
{{ציטוטון|אמר רבי יוחנן בן דהבאי, ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת: חיגרין (נכים) {{מונחון|מפני מה הויין|מדוע הם נולדים כך}}? מפני ש[[הפיכת שולחן|הופכים את שולחנם]]. אילמים מפני מה הויין? מפני שמנשקים על אותו מקום. חרשים מפני מה הויין? מפני שמספרים בשעת תשמיש. סומין מפני מה הויין? מפני שמסתכלים באותו מקום}}.
בהמשך מובא, כי חכמים פסקו שלא כדעת רבי יוחנן בן דהבאי: {{ציטוטון|זו דברי יוחנן בן דהבאי. אבל אמרו חכמים: אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד.}}. פרשני התלמוד נחלקו בפירוש פסק זה: האם חכמים חלוקים על כל דברי רבי יוחנן בן דהבאי, ומתירים אף הסתכלות ונשיקה באיברי המין של האישה, או שמא הם חלוקים רק על "הפיכת שולחן".
במסכת כלה רבתי נאמר שכל דברי רבי יוחנן בן דהבאי עוסקים דווקא במקרה שהאישה התעברה מביאה זו. עם זאת, האליה רבה כתב שלפי האר"י מעשים אלו מזיקים לבניו אפילו כשנעשים שלא בשעה שהאישה מתעברת{{הערה|האליה רבה (ב'''אורח חיים''' סימן ר"מ) כתב זאת בעקבות קושיה שמקשה בספר חרדים (מצוות התשובה, ב) על המפרשים ש"הפיכת שולחן" היא ביאה שלא כדרכה, והרי בביאה שלא כדרכה היא אינה ראויה להתעבר.}}.
בשולחן ערוך סימן ר"מ נפסק שאסור להסתכל או לנשק באיבר המין של האישה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אסור להסתכל באותו מקום, שכל המסתכל שם אין לו בושת פנים, ועובר על "והצנע לכת" ומעביר הבושת מעל פניו, שכל המתבייש אינו חוטא דכתיב "ובעבור תהיה יראתו על פניכם" - זו הבושה - לבלתי תחטאו", ועוד דקא מגרה יצר הרע בנפשיה [שהוא מגרה את יצר הרע בעצמו]. וכל שכן הנושק שם שעובר בכל אלה, ועוד שעובר על בל תשקצו את נפשותיכם}}
כך פסקו הטור{{הערה| בסימן ר"מ, ועיין ב"ח באבן העזר סימן כ"ה שכן היא דעתו למעשה.}}, הראב"ד ועוד{{הערה|הראב"ד בשער הקדושה. וכן משמע קצת מדברי בעל ספר האגודה בנדרים כ, וכן יש לדייק במרדכי בהלכות נדה רמז תשלב, וכן הוא בספר אהל מועד שער איסור והיתר דרך י' נתיב ט' (דף ל"ב עמוד ב').}}, שחכמים חלוקים על בן דהבאי רק בעניין הפיכת שולחן, אבל שאר הדברים (הסתכלות, נשיקה, דיבור בשעת תשמיש) אסורים. ולפי דעה זו, מי שמנשק עונשו שילדיו יהיו אלמים{{הערה|לפי דעה זו ההלכה נפסקת כרבי יוחנן בן דהבאי בבבלי נדרים כ א, שאומר שהעונש על כך הם ילדים אלמים.}} מידה כנגד מידה{{הערה|על חטא שנעשה על ידי הפה העונש הוא שהצאצאים ילדו בפיהם.}}.בתלמוד מובא:
דעת הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת סנהדרין פרק ז משנה ד, שאין הלכה כר' {{ציטוטון|אמר רבי יוחנן בן דהבאי. לגבי בל תשקצו, כתב הרב נהוראי שמעונוב בספרו "במותר לו", שעל כגון זה נאמר "נפש היפה תאכלם" ארבעה דברים סחו לי מלאכי השרת: חיגרין (חולין סד ע"בנכים), כלומר, שמי שאינו נגעל מזה אין עליו איסור בל תשקצו.}} ורוב הראשונים{{הערהמונחון|כלבו הלכות אישות, עמ' קל"ח, ספר האשכול חלק ראשון עמ' 96, וכן כתב הסמ"ק מצווה רפ"ה שהסתכלות ונישוק מותרים מעיקר הדין והעתיקו גם הארחות חיים. וכן נראה בשיטה מקובצת נדרים כ (בדיבור המתחיל "אחרי לבבכם") בשם הרי"ץ. וכן נראה מהרי"ף והרמב"ן והרא"ש שלא הביאו את דברי רבי יוחנן בן דהבאי (שו"ת באר משה, חלק ג סימן קנב).מפני מה הויין|מדוע הם נולדים כך}} שמותר לנשק, ויש שסוברים כך גם בדעת הרמ"א{{הערה? מפני ש[[הפיכת שולחן|באבן העזר סימן כ"ה, לפי פרשנות הגר"א שםהופכים את שולחנם]]. אבל הבאר היטב במקום חולק אילמים מפני מה הויין? מפני שמנשקים על הפרשנות בדברי הרמ"אאותו מקום. וכן בשולחן ערוך סימן ר"מ כתוב שאסור לנשק חרשים מפני מה הויין? מפני כמה טעמים, והרמ"א אינו חולק על כךשמספרים בשעת תשמיש.סומין מפני מה הויין? מפני שמסתכלים באותו מקום}}.
אך גם לפי דעות אלובהמשך מובא, מידת חסידות היא כי חכמים פסקו שלא כדעת רבי יוחנן בן דהבאי: {{ציטוטון|זו דברי יוחנן בן דהבאי. אבל אמרו חכמים: אין הלכה כיוחנן בן דהבאי, אלא כל מה שאדם רוצה לעשות מעשים אלובאשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, וכך פוסק הרמב"םרצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד.}}. פרשני התלמוד נחלקו בפירוש פסק זה: "ואף האם חכמים חלוקים על פי כן מדת חסידות שלא יקל אדם את ראשו לכךכל דברי רבי יוחנן בן דהבאי, ומתירים אף הסתכלות ונשיקה באיברי המין של האישה, ושיקדש עצמו בשעת תשמיש כמו שביארנו בהלכות דעות ולא יסיר מדרך העולם ומנהגו שאין דבר זה אלא כדי לפרות ולרבותאו שמא הם חלוקים רק על ". דברים דומים כותב גם הרמהפיכת שולחן"א.
כל האחרונים (פרט לרמ"א שהדעות חלוקות על דבריו) פסקו כדעת השולחן ערוך לאסור, ולא הציגו כלל את דעת המתיריםבמסכת כלה רבתי נאמר שכל דברי רבי יוחנן בן דהבאי עוסקים דווקא במקרה שהאישה התעברה מביאה זו. גם בספרות ההדרכה החרדית השמיטו את דעת המתירים. לעומת זאת, בחלק מהספרות הדתית לאומית, הובאה דעתו של הרמב"ם להתיר, אם יש צורך בכך, אך לכתחילה עדיף להימנע מהסתכלות ונשיקה. אמנם, גם לפי ההשקפה החרדית, ישנם מקרים שיש להתיר עם זאת, כגון בחוזר בתשובה שכבר התרגל לזה וכדומה. הרב נתן קופשיץ הגדיר זאת כך: האליה רבה כתב שלפי האר"כל מה שיעשה אדם עם אשתו הטהורה, י מעשים אלו מזיקים לבניו אפילו הגרוע ביותר, אינו מגיע כלל לרמת וחומרת האיסור מהתורה של מבט אחד על אשת שכנו"כשנעשים שלא בשעה שהאישה מתעברת{{הערה|האליה רבה (ב'''אורח חיים''' סימן ר"שיעורים למורי הוראהמ) כתב זאת בעקבות קושיה שמקשה בספר חרדים (מצוות התשובה, ב) על המפרשים ש"הפיכת שולחן" עמ' 45היא ביאה שלא כדרכה, והרי בביאה שלא כדרכה היא אינה ראויה להתעבר.}}.
==הערות שוליים==

תפריט ניווט