1,068
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
==גורמים==
התסמונת מסווגת לעתים כהפרעה פסיכיאטרית ואף על פי כן היא עשויה להיגרם על ידי בעיות רפואיות כגון נוירופתיה סוכרתית, טרשת נפוצה, מום ב[[איברי המין]], סיבוכים מניתוח באיברי המין, פגיעה באגן (במפשעה, כגון נפילה בפישוק רגליים על קורת התעמלות), חוסר איזון הורמונאלי, כריתת [[רחם]], פגיעה בחוט השדרה, תסמונת "זנב סוס", חסימת כלי דם ברחם, פציעה בלידה (פציעת ה[[נרתיק]] באמצעות מלקחיים או יניקה או מכשיר אפיזיוטומי), [[וולוודיניהכאב נרתיקי]] וכן גם מחלות לב וכלי דם.
אחד הגורמים הנפוצים לאנורגסמיה, הן בגברים והן בנשים, הוא השימוש בתרופות נגד דיכאון, במיוחד תרופות אשר מעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין (SSRI). גורם נוסף הוא התמכרות לאופיום, כולל הרואין. כ-15% מהנשים מדווחות על קושי בהשגת [[אורגזמה]], וכ-10% מהנשים בארצות הברית מעולם לא השיגו אותה. רק כ-29% מהנשים מצליחות להשיג אורגזמה עם בן הזוג שלהם.
בשלב הבא יש לקבל הפניה למומחה ברפואת מין. הרופא יבדוק את תוצאות בדיקת הדם של המטופל, יעריך את זרימת דם באברי המין והתחושה באיברי המין, ויבחן האם ייתכן נזק עצבי.
==טיפול==
בדומה לטיפול בהיעדר [[זקפה]] אצל גברים, ניתן לטפל בנשים באמצעות טבליות הורמונליות לצורך תיקון חוסר האיזון ההורמונאלי, קרי [[ויאגרה]] (sildenafil).
אפשרות נוספת לגברים הנוטלים תרופות נגד דיכאון היא שימוש ב-Vardenafil. עם זאת, הוא טרם אושר לשימוש נשי.
קיימות אפשרויות דומות לפתרונות לעיל. עם זאת, כאשר הבעיה היא פסיכולוגית, מספיקה בדרך כלל ייעוץ פסיכולוגי. לעומת זאת, כאשר הבעיה היא מחלה או פציעה אחרת, כגון פגיעה באגן, יש לטפל בה על מנת שניתן יהיה לטפל לאחר מכן באנורגסמיה אם זו נמשכת לאחר מכן.
==ראו גם==
* [[אורגזמה מרובה]]
[[קטגוריה:אורגזמה]]
[[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל גברים]]
[[קטגוריה:בעיות רפואיות אצל נשים]]
