שינויים

Quinsey, V. L. et al. (1975). "Penile circumference, skin conductance, and ranking responses of child molesters and 'normals' to sexual and nonsexual visual stimuli." Behavior Therapy. 6, 213-219. </ref> מחקר אחד מצא שאנשי מקצוע לא דיווחו על כ-40% מכלל מקרי הניצול המיני של ילדים בהם נתקלו. <ref>1.Keuhnle, K., Assessing Allegations of Child Sexual Abuse, Professional Resources Press, Sarastota, FL, 1996. </ref> היסטורית, קשרים מיניים בין ילדים בגילאיי בגילאי טרום-בגרות ומבוגרים היו יחסית רווחים ומקובלים במקומות רבים, כולל בארצות הברית ואנגליה, שם גיל ההסכמה על-פי החוק נע באופן טיפוסי מגיל שבע עד 12 שנים עד סוף המאה ה-19. <ref>1.[http://www2.hu-berlin.de/sexology/BIB/pedophilia.htm#1|Is Pedophilia a Mental Disorder?] </ref> <ref>1.[http://listlva.lib.va.us/cgi-bin/wa.exe?A2=ind0703&L=VA-HIST&P=47352|LISTSERV 15.0 - VA-HIST Archives] </ref>

למרות הדעה הרווחת כי מספרהנשים מספר הנשים המתעללות הוא נמוך מאוד, ממחקר שנערך במכון "לוסי פיית'פול" שבבריטניה עלה כי למעשה כ-20% מהפדופילים בממלכה הם נשים. במאגר הנתונים שמאגד את [[עבירת מין|עברייני המין]] בילדים בבריטניה יש 32 אלף שמות, אולם החוקרים טוענים שמספר הפדופילים האמיתי גדול פי עשרה. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3785014,00.html מחקר בבריטניה: כ-20% מהפדופילים - נשים], ynet{{כ}}, 04/10/2009}}