שינויים

[[תמונה:Ziviltrauung 1887.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נישואים אזרחיים במאה ה-19 ב[[שווייץ]]בשווייץ]][[תמונה:Wedding party at Town Hall.jpg|ממוזער|שמאל|250px|זוג יוצא מ[[בית מבית העירייה]] בעיר הוייה-טאסטרופ ב[[דנמרק]]בדנמרק, לאחר טקס נישואיו שנערך שם]]'''נישואים אזרחיים''' הם [[נישואים]] שהמעמד הפורמלי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא על ידי נציג מוסד [[דת]]ידתי.

[[מדינה|מדינות]] רבות מגדירות את הנישואים כפי שהגדיר אותם הדין הבריטי "איחוד מרצון, ולכל החיים, של [[גבר]] אחד, עם [[אישה]] אחת, המוציא מכללו את כל האחרים" <ref>'''Hyde vs. Hyde''' (1866), L.R. 1 P & D. 130</ref>. בהגדרה זו מספר מרכיבים. ראשית, כאשר המדובר על "רצון", עולה בדעת התקשרות חוזית. אך המדינה אינה רואה את הנישואים כ[[חוזה]]כחוזה, אלא כמעמד אישי, המקנה זכויות וחובות כלפי המדינה, ואשר הכניסה אליו והיציאה ממנו שונים וחמורים מכריתת החוזה ומביטולו. שנית, הגדרה זו מוציאה מכלל אפשרות [[נישואים חד-מיניים|נישואים של זוגות חד-מיניים]]. במדינות רבות מתקיימים מוסדות מקבילים, הנקראים בשמות שונים, והמהווים הכרה של המדינה במעמד דומה, מקביל או אף זהה לנישואים בין זוגות חד-מיניים ונישואים בין זוגות הטרוסקסואליים[[הטרוסקסואל]]יים.

נישואים אזרחיים החלו להיות מוכרים במערב במהלך [[המאה ה-17]], וכיום הם מוסד מקובל באופן אוניברסלי כמעט. כל מדינה מחזיקה [[מרשם האוכלוסין|מרשם אוכלוסין]] ובו נרשם גם המעמד האישי, ורוב המדינות רואות זאת כסמכותן לרשום זוג כנשוי, גם מבלי שביצע טקס דתי, אם עמד בתנאים הנדרשים על ידי המדינה. מדינות מסוימות, כ[[מדינת כמדינת ישראל]], מתנות רישום של זוג כנשוי, בכך שהנישואים ייערכו בטקס דתי מוכר, או שהזוג יהיה מוכר כנשוי במדינה אחרת.

ב[[אנגליה]] ב[[ימי באנגליה בימי הביניים]] התפתח מוסד ה"[[נישואים של המשפט המקובל]]", המקביל למוסד ה"[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]]" במשפט המודרני. מוסד זה היה יצירתו של [[המשפט המקובל]] אך הוא היה מוכר בשמות שונים ובצורות שונות בכל ארצות אירופה. זוגות אלו, שחיו יחדיו ללא כל טקס, דתי או אחר, נחשבו לנשואים לכל דבר ועניין. מוסד זה בוטל באנגליה עם חקיקתו של "חוק לורד הרדוויק" בשנת [[1753]]. חוק זה דרש טקס רשמי כתנאי לתוקפם של נישואים, ורישומו של טקס זה. הטקס הוכר ונרשם רק אם נערך על ידי כנסייה מוכרת ([[הכנסייה האנגליקנית]], כנסיית ה[[קווייקרים]] וה[[יהודים]]הקווייקרים והיהודים), וכל צורה אחרת של נישואים הוכרזה כבטלה. ילדים שנולדו לקשרים שלא ענו על "חוק הרדוויק" לא יכלו [[ירושה|לרשת]] את רכוש הוריהם. מסיבות היסטוריות לא הוחל החוק ב[[סקוטלנד]]בסקוטלנד, ועד לשנת [[1940]] די היה שם שגבר ואישה יתחייבו זה בפני זו ובפני עדים, על מנת להינשא. עובדה זו הובילה לתעשייה של "נישואים מהירים" בעיירות בגבול סקוטלנד, ובמיוחד נודעה בכך העיירה [[גרטנה גרין]] <refname="Mellor LL.B. 1962">J. Leigh Mellor LL.B. '''Teach yourself the law''', The English Universities Press, 1962, 142</ref>. בשנת [[1863]] הוסרה אף הדרישה כי הטקס ייערך בצורה דתית, ולרשם ניתנה סמכות לרשום את הנישואים אף ללא טקס דתי. <ref>[http://www.newadvent.org/cathen/09691b.htm הערך "נישואים אזרחיים" באנציקלופדיה הקתולית]</ref>

כיום ניתן להינשא באנגליה בנישואים אזרחיים לחלוטין, ללא טקס דתי כלשהו, אצל "הרשם המשגיח" (superintendent registrar). נישואים אלו דורשים "תעודה" (Certificate), ולעתים "רישיון" (Licence), המעידים כי הצדדים כשירים לנישואים. זמן קצוב לאחר הענקתם לנרשמים מראש במשרדי הרשם, נערך טקס קצר ובו חייבים להיות נוכחים הרשם, בני הזוג הנישאים ושני [[עד]]יםעדים. טקס זה נערך על פי טופס רשמי, ואינו כרוך בדרישות דתיות כלשהן. <ref>J. Leigh name="Mellor LL.B. '''Teach yourself the law''', The English Universities Press, 1962, 142<"/ref> <ref>[http://www.swpp.co.uk/wedding_photography/wedding_photography_england/england/england_weddings.htm "להתחתן באנגליה", אתר באנגלית]</ref>

[[תמונה:Wait for the wedding.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג ממתין לנישואין בכיכר לפני בניין עיריית [[אלגרו (עיר)|אלגרו]] ב[[סרדיניה]] שב[[איטליה]]בסרדיניה שבאיטליה]]ברבות ממדינות [[אירופה]] היו מוסדות המקבילים ל"נישואי המשפט המקובל". ב-[[1566]] פורסם הצו של [[ועידת טרנט]] ([[1562 ]]-[[ 1563]]) שאסר על ה[[נצרות קתולית|קתולים]] הקתולים כל צורה של נישואים שאינה כוללת טקס דתי המבוצע בפני [[כומר]] ושני עדים. על פי [[קתכיזם]] שהוציאה המועצה, הנישואים הם "איחודם הזוגי של איש ואישה, הנכרת בין שני אנשים הכשירים לכך, ומחייב אותם להישאר כזוג כל ימי חייהם".<ref>John Witte Jr. '''From Sacrament to Contract: Marriage, Religion, and Law in the Western Tradition''' Westminster John Knox Press, (1997), 91

התאולוג ואיש הממשל ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]] מ[[זהפרוטסטנטי מז'נבה]], [[ז'אן קלווין]], קבע בצו, כי על מנת שזוג ייחשב כנשוי חייב הוא ברישום על ידי המדינה, כמו גם בטקס בכנסייה.

בשנת [[1792]] במהלך [[המהפכה הצרפתית]], טקס הנישואים הדתי ב[[צרפת]] בצרפת בוטל כליל והוחלף בטקס נשואים אזרחי. מבחינת המדינה הצרפתית הטקס האזרחי הפך לטקס המחייב, ואילו הטקס הדתי הפך להיות רק לנספח ברשות, וניתן לקיימו רק לגבי זוגות שנישאו כבר בטקס אזרחי. מנהג זה הופץ ברחבי אירופה על ידי [[נפוליון]], שהנהיג את [[קוד נפוליון]] בשטחים אותם כבש. [[הפרדת הדת מהמדינה]] בצרפת קיבלה חותם רשמי חוקי בשנת [[1905]].

ב[[גרמניה]] בגרמניה הוחל החוק הצרפתי בשטחים שעליהם השתלט נפוליון וב"מדינות לוויין" של האימפריה הנפוליונית, שכללו מספר ממדינות גרמניה. עם נפילת נפוליון, החל להתבטל מנהג הנישואים האזרחיים, ובמשך תקופה מסוימת היו מדינות ממדינות גרמניה שבהן הייתה נהוגה צורה מסוימת של נישואים אזרחיים, ומדינות שבהן לא הייתה נהוגה. ב-[[1875]], עם איחודה של גרמניה לממלכה אחת, חוקק [[אוטו פון ביסמרק]] את "חוק הנישואים האזרחיים" (Zivilehe). מאז חקיקת החוק, הנישואים המוכרים בגרמניה הם הנישואים האזרחיים, והטקס הדתי הוא רשות, ומוכר רק אם נערך בין בני זוג שנישאו קודם לכן בנישואים אזרחיים.

ברבות ממדינות [[ארצות הברית]] ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים. נישואים אלו הם טקס שנערך על ידי סמכות אזרחית מקומית, כ[[ראש עיר|ראש כראש העיר]], נבחר ציבור אחר או [[שופט]]. טקסים אלו יכולים לכלול התייחסות אל ה[[אלוהים|אל]] האל אך לרוב אינם כוללים התייחסות ל[[דת]] לדת מסוימת. רבים מהטקסים נערכים באולם העירייה או בבית המשפט המקומי. במסגרת זו, גם איש דת, כגון [[רב]], [[כומר]] או [[קאדי]], מוסמך מטעם המדינה לערוך נישואים, וכך ניתן לאחד את הטקס הדתי עם הטקס האזרחי.

במדינות רבות כגון [[צרפת]], [[ספרד]], [[גרמניה]], [[טורקיה]], [[ארגנטינה]] ו[[רוסיה]]ורוסיה, ישנה חובה להתחתן בטקס אזרחי, ורק לאחר מכן, החפץ בכך, יכול לערוך טקס דתי, שמשמעותו היא הכרה דתית בלבד בנישואים, שכן הכרת המדינה ניתנת ללא תלות בטקס הדתי.

ב[[ישראל]]בישראל, מוכרים הנישואים רק אם נערכו בטקס דתי (או שנערכו במדינה אחרת המכירה בתוקפם), והמדינה אינה מוסמכת ליצור את המעמד החוקי, אלא להכיר בו ולרשמו ב[[מרשם במרשם האוכלוסין]].

מאז [[2001]] חמש מדינות:[[(הולנד]], [[בלגיה]] [[ספרד]], [[קנדה]] ו[[דרום ודרום אפריקה]] ) מתירות נישואים בין בני אותו המין, ובכך למעשה מעניקים להם זכויות שוות כמו זוגות [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואליים]] נשואים. מספר מדינות, ביניהן [[ישראל]] (באופן מוגבל, ראו דיון מפורט בערך [[בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים]]), [[ארובה (טריטוריה)|ארובה]], ו[[האנטילים והאנטילים ההולנדיים]] מכירות בנישואים בין בני אותו זוג שנערכו ונרשמו כדין במדינה אחרת, אף על פי כן הם אינם מתירים כיום נישואים מסוג זה בתוך גבולות מדינותיהם.

6 מ[[מדינות ממדינות ארצות הברית]] - [[מסצ'וסטס]], [[קונטיקט]], [[איווה]], [[ורמונט]], ו[[מיין]] ומיין - מכירות בנישואים בין בני אותו זוג. ב-24 מדינות בעולם, וכמה ממדינות ארצות הברית, מוכר מעמד, שהוכר לראשונה ב[[דנמרק]] בדנמרק ב-[[1989]] הנקרא "איחוד אזרחי" (Civil Union) או "שותפות רשומה" (Registered Partnership) המקנה זכויות וחובות זהות או דומות למוסד הנישואים, לבני זוג מאותו המין המתקשרים בקשר זה, אך מבלי לקרוא למוסד זה "נישואים".

התפתחויות אלו עוררו תגובת נגד, במיוחד ב[[ארצות בארצות הברית]]. ברוב מוחלט של מדינות ארצות הברית קיימים הסדרים חקיקתיים השוללים הכרה בנישואים בין בני אותו המין שנערכו מחוץ למדינה. חקיקה זו נקראת (DOMA - Defence of Marriage Act). ב[[ניו בניו ג'רזי]] סירב בית המשפט, אף ללא חקיקת DOMA, להכיר בנישואים של בני אותו המין. במדינה זו קיים חוק המכיר ב"שותפות ביתית" המעניקה זכויות דומות לנישואים, אך בית המשפט קבע כי הענקת מעמד של "נישואים" הוא עניין למחוקק הפנימי לענות בו. <ref>דעת המיעוט של השופט [[אליקים רובינשטיין]] ב[[בגבבג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים]] כוללת סקירה מקיפה של משפט ארצות הברית בעניין חקיקת DOMA, וכן סקירה של פסקי הדין האמורים מניו ג'רזי</ref> יוזמות חקיקה ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט בסנאט של ארצות הברית]] שניסו להביא לחקיקת DOMA פדרלית, כשלו.

{{ערך מורחב|ערך=[[נישואים בישראל#המחלוקת הציבורית לגבי קיום נישואים אזרחיים בישראל|המחלוקת הציבורית לגבי קיום נישואים אזרחיים בישראל]]}}ב[[ישראל]] בישראל אין אפשרות לערוך נישואים אזרחיים מוכרים. נישואים שנערכו במדינת ישראל מוכרים על ידי הרשויות בישראל רק אם נערכו על ידי פקיד אשר הוסמך באופן רשמי על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל ([[יהדות אורתודוקסית]], [[נצרות|נוצרית]], [[דרוזים|דרוזית]], [[אסלאם|מוסלמית]] וכדומה), רק בין איש ואישה מאותה הדת <ref>[http://news.bbc.co.uk/1/hi/events/israel_at_50/israel_today/81033.stm Secularism vs Orthodox Judaism, BBC News, Jonathan Marcus , April 22, 1998, Retrieved on July 24 2007]</ref>. טקסי נישואים אזרחיים מאושרים רשמית על ידי הרשויות בישראל אך ורק אם נערכו מחוץ לגבולות ישראל. זוהי סוגיה מהותית אשר נידונה רבות, בעיקר בקרב האוכלוסייה החילונית בישראל, כמו גם בקרב הזרמים היהודיים-דתיים הלא-חרדיים. קיים חשש בקרב צמרת הממסד הדתי חרדי בישראל שהתרת נישואים אזרחיים בישראל יחלק את האוכלוסייה היהודית בישראל לשתיים - אלו שיוכלו לשאת יהודים ואלו שלא יוכלו, בעיה אשר לכאורה תוביל לפגיעה בצביון היהודי המובהק של המדינה. ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|Civil marriage}}