1,847
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
{{פירוש נוסף|נוכחי=ממזר ביהדות|אחר=ממזר בדתות אחרות|ראו=[[ילד מחוץ לנישואים]]. לציון טיפוס אישיותי ראו [[#משמעויות נוספות למילה "ממזר"|בהמשך]]}}
על פי ה[[הלכה]], '''ממזר''' הוא אדם שנולד מ[[איסור עריות|גילוי עריות]] חמור, מאיסורי [[כרת|כריתות]], בין גבר לאישה יהודים. בכלל זה מי שנולד לאשת איש (ולא לאישה רווקה) כתוצאה מ[[לא תנאף|ניאוף]] (קיום [[יחסי מין]] עם מי שאינו בעלה), מי שנולד מיחסי מין בין אח לאחותו, וכן מיתר איסורי הכרת המוזכרים בפרשת [[אחרי מות]] שבחומש [[ויקרא]]. יוצא-הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאשה הייתה [[נידה]]. במצב זה, למרות שזוהי עבירה שעונשה כרת, הולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה הינו איסור חולף לאחר הליך הטהרה של האשה.
הממזרות עוברת בירושה: ילד יהודי, שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר. בשל כך משתדלים כיום המוסדות הרבניים להימנע ככל האפשר מהכרזה על ילד כממזר.
==מקור המילה==
מקור המילה לא ברור. יש המפרשים שמקור השם "ממזר" הוא הרכב של המילים '''מום''' ו'''זר''' או לשון "'''מוזר מאחיו'''". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו.
ויש המפרשים שהמקור הוא '''ממעי''' ו'''זר'''. כלומר מהמעיים של איש זר.
==דיני הממזר==
האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בתורה ([[דברים]] כ"ג, ג'):
:"לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'"
הלכות הממזר מסוכמות ב[[משנה תורה לרמב"ם]] בהלכות איסורי ביאה פרק ט"ו וב[[שולחן ערוך]], [[אבן העזר]], סימן ד'.
הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או ל[[גיור|גיורת]]. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק [[מצוות לא-תעשה|איסור לאו]], אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות ב[[גט]]. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.
כיוון שבכל הנוגע ל[[נישואים]] חלים ב[[מדינת ישראל]] דיני ה[[הלכה]], ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת [[הרבנות הראשית]] רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן ב[[נישואים אזרחיים]] במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.
על פי ההלכה ב[[שולחן ערוך]], אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי רוב הבעילות תולים בבעל<ref>בעקבות [[מסכת סוטה]], כ"ז, ע"א: {{ציטוטון|רוב בעילות אחר הבעל}}.</ref>, אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר.[http://www.nevo.co.il/Psika_word/rabani/rabani-9830-63-1.doc]
דעתו של הרב [[משה פיינשטיין]] היא, שילד שנולד ל[[ממזר]] מ[[הפריה מלאכותית]] אינו נחשב לממזר<ref>אגרות משה, אבן העזר ג', י"א</ref>, אם כי היו שחלקו עליו. <BR>
בהקשר זה, החמיר מאוד [[יואל טייטלבוים|הרבי מסאטמר]], שקבע כי בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה הוא ממזר, אך רוב הפוסקים חלקו עליו.
מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם אימרתו המפורסמת של רבי יוחנן: "אפילו ממזר [[תלמיד חכם]] ו[[כוהן גדול]] [[עם הארץ]], ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ" (תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג).
==נישואי ממזר==
ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם הינם ממזרים עד סוף כל הדורות. ואולם, הילדים של ממזר ובת זוג שהינה [[עבד כנעני|שפחה כנענית]] אינם ממזרים אלא עבדים מכיוון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות במעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ובהינתן להם [[גט שחרור]] הם הופכים להיות יהודים כשרים. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.
בנם של ממזר ולא-יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה.
ממזרת שהתעברה מגוי - בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר.
ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.
===נישואים עם קראים===
היו פוסקים שהכריזו על ה[[יהדות קראית|קראים]] כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ה[[הלכה]], אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב [[עובדיה יוסף]]<ref>יביע אומר ח', אבן העזר י"ב</ref> (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, ה[[רדב"ז]]), [[הרבנות הראשית לישראל]] לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ה[[הלכה]]. יש פוסקים [[חרדים]] המחמירים יותר בהתאם להוראת [[הרמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]].
גם הקראים החשיבו את ה[[יהדות רבנית|יהודים הרבניים]] כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כ[[עריות]] אסורים.
==משמעויות נוספות למילה "ממזר"==
המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעתים משמשת המילה להקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו ל[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת קידושין]]), שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".
במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.
המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"[[ילד בלתי חוקי]]", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".
המונח "ממזר" מופיע בנבואת [[זכריה הנביא|זכריה]] בפרק ט': "וישב '''ממזר''' ב[[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]] והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.
==ראו גם==
* [[פסק דין האח והאחות]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.mechon-mamre.org/i/5115.htm הלכות ממזר ברמב"ם באתר מכון ממרא]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכות אישות]]
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני משפחה ואישות]]
[[en:Mamzer]]
[[cs:Mamzer]]
[[de:Mamser]]
[[fr:Mamzer]]
[[ja:マムゼール]]
[[pl:Mamzer]]
[[yi:ממזר]]
על פי ה[[הלכה]], '''ממזר''' הוא אדם שנולד מ[[איסור עריות|גילוי עריות]] חמור, מאיסורי [[כרת|כריתות]], בין גבר לאישה יהודים. בכלל זה מי שנולד לאשת איש (ולא לאישה רווקה) כתוצאה מ[[לא תנאף|ניאוף]] (קיום [[יחסי מין]] עם מי שאינו בעלה), מי שנולד מיחסי מין בין אח לאחותו, וכן מיתר איסורי הכרת המוזכרים בפרשת [[אחרי מות]] שבחומש [[ויקרא]]. יוצא-הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאשה הייתה [[נידה]]. במצב זה, למרות שזוהי עבירה שעונשה כרת, הולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה הינו איסור חולף לאחר הליך הטהרה של האשה.
הממזרות עוברת בירושה: ילד יהודי, שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת, נחשב גם הוא לממזר. בשל כך משתדלים כיום המוסדות הרבניים להימנע ככל האפשר מהכרזה על ילד כממזר.
==מקור המילה==
מקור המילה לא ברור. יש המפרשים שמקור השם "ממזר" הוא הרכב של המילים '''מום''' ו'''זר''' או לשון "'''מוזר מאחיו'''". הבחירה במושג זה באה לבטא את "טבעו" של הממזר - עצם הולדתו היא מום והוא זר לכל עם ישראל (שכן הוא מצווה להיות נפרד). כמו כן לא ידוע מאין בא, כיון שאביו התבייש מלהיוודע אליו.
ויש המפרשים שהמקור הוא '''ממעי''' ו'''זר'''. כלומר מהמעיים של איש זר.
==דיני הממזר==
האיסור על נישואין עם ממזר מופיע בתורה ([[דברים]] כ"ג, ג'):
:"לא יבוא ממזר בקהל ה', גם דור עשירי לא יבוא לו בקהל ה'"
הלכות הממזר מסוכמות ב[[משנה תורה לרמב"ם]] בהלכות איסורי ביאה פרק ט"ו וב[[שולחן ערוך]], [[אבן העזר]], סימן ד'.
הממזר (וצאצאיו) אינו רשאי לשאת יהודיה כשרה, והוא רשאי להינשא רק לממזרת, לשפחה או ל[[גיור|גיורת]]. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת כשרה הוא רק [[מצוות לא-תעשה|איסור לאו]], אם הממזר מתחתן עם כשרה, הנישואין תופסים, וגירושין חייבים להעשות ב[[גט]]. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.
כיוון שבכל הנוגע ל[[נישואים]] חלים ב[[מדינת ישראל]] דיני ה[[הלכה]], ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת [[הרבנות הראשית]] רישום של ממזרים. ממזר שיתחתן ב[[נישואים אזרחיים]] במדינה אחרת יוכל להרשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.
על פי ההלכה ב[[שולחן ערוך]], אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, כי רוב הבעילות תולים בבעל<ref>בעקבות [[מסכת סוטה]], כ"ז, ע"א: {{ציטוטון|רוב בעילות אחר הבעל}}.</ref>, אלא אם כן היא פרוצה ביותר. האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר.[http://www.nevo.co.il/Psika_word/rabani/rabani-9830-63-1.doc]
דעתו של הרב [[משה פיינשטיין]] היא, שילד שנולד ל[[ממזר]] מ[[הפריה מלאכותית]] אינו נחשב לממזר<ref>אגרות משה, אבן העזר ג', י"א</ref>, אם כי היו שחלקו עליו. <BR>
בהקשר זה, החמיר מאוד [[יואל טייטלבוים|הרבי מסאטמר]], שקבע כי בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה הוא ממזר, אך רוב הפוסקים חלקו עליו.
מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר אין עליו הגבלות נוספות, והוא יהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם אימרתו המפורסמת של רבי יוחנן: "אפילו ממזר [[תלמיד חכם]] ו[[כוהן גדול]] [[עם הארץ]], ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ" (תלמוד ירושלמי הוריות פ"ג מח ע"ג).
==נישואי ממזר==
ילדיהם של ממזר ובן או בת זוג רגיל הם ממזרים וילדיהם אחריהם הינם ממזרים עד סוף כל הדורות. ואולם, הילדים של ממזר ובת זוג שהינה [[עבד כנעני|שפחה כנענית]] אינם ממזרים אלא עבדים מכיוון שהשפחה איננה יהודיה. למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. גויה המתחתנת עם ממזר לא צריכה להתגייר גיור מלא, אלא מתגיירת לשם עבדות (גיור קל יותר) והופכת להיות במעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ובהינתן להם [[גט שחרור]] הם הופכים להיות יהודים כשרים. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.
בנם של ממזר ולא-יהודיה נחשב כגוי ולפיכך יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות, אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודיה עצמו נאסר בידי ההלכה.
ממזרת שהתעברה מגוי - בנה נחשב ליהודי ולכן הוא ממזר.
ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה יכול להתגייר ואינו נחשב ממזר.
===נישואים עם קראים===
היו פוסקים שהכריזו על ה[[יהדות קראית|קראים]] כספק ממזרים משום שלדעתם קידושיהם כשרים מבחינת ה[[הלכה]], אך לא כך גירושיהם. כיום, בעקבות קו שהוביל הרב [[עובדיה יוסף]]<ref>יביע אומר ח', אבן העזר י"ב</ref> (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, ה[[רדב"ז]]), [[הרבנות הראשית לישראל]] לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ה[[הלכה]]. יש פוסקים [[חרדים]] המחמירים יותר בהתאם להוראת [[הרמ"א]] בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]].
גם הקראים החשיבו את ה[[יהדות רבנית|יהודים הרבניים]] כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצלם נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כ[[עריות]] אסורים.
==משמעויות נוספות למילה "ממזר"==
המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעתים משמשת המילה להקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו ל[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[מסכת קידושין]]), שבו נאמר "רוב ממזרין פיקחין".
במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.
המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"[[ילד בלתי חוקי]]", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".
המונח "ממזר" מופיע בנבואת [[זכריה הנביא|זכריה]] בפרק ט': "וישב '''ממזר''' ב[[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]] והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.
==ראו גם==
* [[פסק דין האח והאחות]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.mechon-mamre.org/i/5115.htm הלכות ממזר ברמב"ם באתר מכון ממרא]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכות אישות]]
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני משפחה ואישות]]
[[en:Mamzer]]
[[cs:Mamzer]]
[[de:Mamser]]
[[fr:Mamzer]]
[[ja:マムゼール]]
[[pl:Mamzer]]
[[yi:ממזר]]
