פורטל:מיניות/ערך נבחר/2

בספר שמואל ב' מתואר מעשה דוד ובת שבע: כיצד התהלך דוד המלך על גג ביתו, ראה את בת שבע, אשת אוריה החתי, אחד מבכירי צבאו, מתרחצת וחשק בה. כיצד סובב דוד את מותו של אוריה כדי לקחת את בת שבע לאישה, אחר שהרתה לו. ומה היה עונשו של דוד על מעשה זה, כפי שניתן לו מפיו של נתן הנביא. מעשה דוד ובת שבע התרחש בעת שצבא ישראל צר על עמון. ניתן להסיק מהכרונולוגיה המקראית שבאותה עת היה דוד בערך בן 47. דוד נותר בירושלים ולא התלווה לצבאו. מעשה הנחשב לחטא שלפי הפרשנים הוביל לחטאים שבאו לאחר מכן. בעודו מסתובב על גג ארמונו חזה דוד באישה "טובת מראה מאוד" רוחצת. הוא בירר זהותה ונאמר לו שהיא בת שבע, אשתו של אוריה החתי, שהיה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד (שמואל ב' כ"ב). דוד שלח שליחים להביא את בת שבע ושכב עימה. כעבור זמן שלחה בת שבע אל דוד את ההודעה כי היא הרה. תגובתו המיידית של דוד הייתה ניסיון לחפות על מעשה החטא שהיה מעורב בו: על פי התורה ומנהגי העולם הקדום, האישה הנואפת והגבר אשר נאף עימה – שניהם נידונים למיתה. דוד קרא לאוריה משדה הקרב במטרה שיבוא לביתו וישכב עם אשתו, כדי שיחשוב כי אשתו נכנסה להריון ממנו ולא יחשוד בדבר. אולם אוריה שיבש את התוכנית. הוא נשכב בפתח בית המלך, סירב להתכבד בסעודה שהכין לו המלך וסירב לסור לביתו: "הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים, ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי?! חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה!". גם כאשר דוד מנסה לשכרו, אין תוכניתו מצליחה. אוריה אינו פונה אל ביתו ואל יצוע אשתו. לערך המלא • לערכים נוספים