הצגת המקור של הדף "איסורי נישואים לכהן"

'''איסורי נישואים לכהן''' – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה [[גרושה]], [[חלוצה]], [[זונה]], חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה. לכהן גדול ישנו גם איסור להתחתן עם אלמנה, ומותר לו להתחתן רק עם רווקה (כאשר הוא מצווה ב[[בתולה]] דווקא).

==מקור האיסורים==
הציווי על כהן הדיוט נמצא בויקרא כא:ז:
: "אמר אל-הכהנים בני אהרן... אשה זנה וחללה לא יקחו, ואשה גרושה מאישה לא יקחו, כי קדוש הוא לאלהיו".

הציווי על כהן גדול נמצא בויקרא כא:יג-טו:
: "והכהן הגדול מאחיו... והוא אשה בבתוליה יקח. אלמנה וגרושה וחללה זנה, את אלה לא יקח. כי אם-בתולה מעמיו יקח אשה. ולא יחלל זרעו בעמיו, כי אני יהוה מקדשו".

==רשימת האיסורים==
===איסור זונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[הזנות בהלכה]]}}
בתלמוד (יבמות דף סא עמוד ב) מובאות שש דעות מהי זונה, וההלכה היא כי [[זונה]] היא "גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות", דהיינו, נוסף לגיורת ולשפחה ששוחררה, כל מי שנבעלה למי שאסור לה להנשא לו, בין אם האיסור הוא חמור ועונשו כרת, כמו אשת איש שנבעלה לאחר או אישה שעשתה מעשה של [[גילוי עריות]], ובין אם האיסור הוא קל ועונשו הוא מלקות, כמו אישה שנבעלה ל[[ממזר]]. גם אישה שנבעלה לגוי, דבר הנחשב חמור ביותר למרות שעונשו קל, נחשבת לזונה.

בסופו של דבר נפסק כי בעילת זנות היא כאשר האישה היא גיורת, שפחה משוחררת או אישה שקיימה יחסים עם גבר האסור לה ([[גילוי עריות]]). במקרה זה אסור לה להינשא לכהן. במקרה שהאישה נבעלה על ידי גבר שמותר לה והיא לא עונה על אחד התנאים שפורטו, היא מותרת לכהן ולא נחשבת לזונה.

אף שבת גיורת כשרה לכהן, יש כוהנים שנהגו שאם גם אביה הוא גר, לא להתחתן איתה. השאלה האם ילדיו של כהן שנשא גיורת הם חללים, כלומר פסולים מכהונה כדלעיל, שנויה במחלוקת הפוסקים. בכל מקרה אין הם ממזרים.

====איסור אנוסה====
איסור זונה לכהן חל גם על אשה ש[[אונס|נאנסה]]. על כן אשה נשואה שנאנסה אסורה על כהן משום "זונה", שהרי נבעלה לאדם האסור לה. בכלל דין זה נכלל הדין של שבויה, שההנחה היא ששוביה אונסים אותה גם כן. מציאות זו שהייתה שכיחה יותר בעבר, גרמה למצוקות רבות, נוסף על השבי עצמו, ונכתבה סביבה ספרות הלכתית רבה.

משמעותו של איסור האנוסה היא שאם אשת כהן נאנסה, עליו לגרשה. הלכה זו שנראית טראגית ובלתי צודקת זכתה לפרסום ומוזכרת אף בפולמוסים בין דתיים לחילוניים.

עם זאת, בדרך כלל ניתן להתחמק מלהפריד בין בני זוג בשל אונס, שכן ההלכה מותירה פתחי מילוט. בשל החשש שאשת כהן תיטען שנאנסה בזמן שבעצם "נתנה עיניה באחר", והיא מעוניינת להתגרש מטעמיה שלה, אין היא נאמנת בהצהרתה על האונס. יותר מכך, גם אם בעלה יודה שהוא מאמין לה (ובמקרים רבים מן הסתם אכן כך יהיה), יש מהפוסקים שסוברים שגם הוא עצמו לא נאמן בהכרזה זו, כי הרי בשל תקנת רבנו גרשום, אין הוא יכול לגרש אשתו בעל כרחו וייתכן שהוא מחפש תירוץ להיפטר ממנה. <br />
סיבות אלו מאפשרות לפסיקה ההלכתית להקל במקרים מעין אלו (ראה שולחן ערוך אבן העזר ו').

===איסור חללה===
[[חללה]] היא בת שנולדה לכהן מנישואים האסורים עליו בגלל היותו כהן, או שנולדה ל[[חלל]]. חללה אסורה להתחתן עם כהן, בהתאם לכתוב "אשה זונה וחללה לא יקחו". נישואיו של כהן עם אישה האסורה לו גורמים לכך שבניו יהיו חללים, ולא יחולו עליהם דיני הכהונה (פרט לאיסור החללות) ובנותיו תהיינה אסורות לכהן. הילדים של חלל זכר הם חללים. הילדים של ישראל (אדם שאינו כהן) וחללה אינם חללים, והבנות מותרות להנשא לכהן.

===איסור גרושה===
בתורה נאמר (ספר ויקרא, כ"א, ז'): "ואשה גרושה מאישהּ לא יקחו" ומכאן שאסור לכהן לישא גרושה. יש מחלוקת בתלמוד האם האיסור הוא בנישואין או ב[[יחסי האישות]]. העונש על הפרת האיסור הוא מלקות, מדין התורה.

כהן שהתחתן עם גרושה, על פי ההלכה יש לכפות אותו לגרשה, ולנדות ולהחרים אותו. ויש אומרים שאף מצליפים בו בשוטים עד שיגרש אותה, והוא מאבד את כל זכויות הכהן שלו, כגון השתתפות בברכת כהנים ובכורה בעלייה לתורה, עד שיגרשה, ויידור נדר על דעת רבים שלא יחזור לשאת נשים האסורות לו.

השלכה של איסור גרושה לכהן הוא שגרושה אינה יכולה לחזור לבעלה הכהן (בניגוד לגרושה מאדם שאינו כהן שיכולה לחזור לבעלה אם לא היה פרק ביניים של נישואים וגירושים עם אדם אחר). בהלכה יש החמרות רבות שמטרתן מניעת מגע בין הגרושה לבין בעלה הכהן, כדי שלא יעלה בהם חשק לשוב זה לזה.

כדי שלא להגיע למצב שבו כהן רוצה להחזיר את גרושתו ואינו יכול, תיקנו חז"ל שכהן לא יגרש באמצעות גט פשוט, אלא באמצעות '''גט מקושר'''. בעוד גט רגיל נכתב על גיליון ונחתם על ידי שני עדים לפני מסירתו לאישה, הרי שגט של כהן נכתב קטע אחר קטע, כשבכל קטע מקופל הגיליון, נתפר ("נקשר") ונחתם. ההליך הזה אורך זמן רב הרבה יותר מאשר גט רגיל, ומטרתו למנוע גט שיימסר לאישה על ידי זעם רגעי של הבעל על אשתו.

====איסור חלוצה====
חלוצה היא אישה שבעלה הקודם מת ללא בנים, וכדי להתיר אותה להינשא ערכה חליצה לאחיו (ראו ייבום וחליצה). החלוצה אסורה לכהן רק בגלל תקנת חכמים, משום שהיא נראית כגרושה מאחי בעלה המת, שהרי הייתה צריכה את מעשה החליצה על מנת להיות מותרת להינשא לאחר.

===איסור בת לאב לא יהודי===
אף שעל פי ההלכה נקבעת היהדות לפי האם, אבהות של אב לא יהודי יכולה לפגום בייחוסם של ילדיו. כעיקרון, נהוג לאסור על בת שנולדה לאב לא יהודי להינשא לכהן, אך מכיוון שאין לאיסור זה מקור מפורש, יש שהתירו נישואין כאלו בשעת הדחק. כך פסק בית הדין הרבני הגדול בראשות הרב שלמה עמאר במקרה שהובא בפניו ב-2006.

==התייחסות תנ"כית==
בספר יחזקאל (מד, כב), נראית התייחסות שונה לאיסורי הנישואים לכהנים:
: וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – לֹא-יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים
: כִּי אִם-בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל
'''וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן – יִקָּחוּ'''.
מפסוק זה משתמע שגם לכהן הדיוט אסורה אלמנה (אלא אם היא אלמנת כהן).<br />
התלמוד (וכך גם פיסוק הטעמים של המסורה) משנה את משמעותו האינטואיטיבת של הפסוק, ומציג אותו כך:
: ''וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה – מִכֹּהֵן יִקָּחוּ'''.
כאשר פירוש הדברים שאלמנה שהיא אלמנה לבד (ולא גרושה מנישואים אחרים; אלמנה-טהורה) – "מכהן יקחו" כלומר, חלק מהכהנים יוכלו לקחת (כולם חוץ מהכהנים הגדולים). דרך פרשנות זו עולה בקנה אחד עם ההלכה המקובלת. 

הסבר אחר לפסוק: הנביא יחזקאל דיבר על המציאות המיוחדת של דורו, לאחר גלות בבל, כאשר נשים רבות נלקחו בשבי ונאנסו. לפיכך, סתם אלמנה היתה בחזקת אסורה לכהן, שמא נאנסה ובעלה לא היה צריך לגרשה בשל כך, אבל אלמנת כהן מותרת, כי העובדה שבעלה לא גירש אותה מוכיחה שלא נאנסה ("משך חכמה" לרבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק, הפטרת פרשת אמור).

==השלכות הפרת האיסורים==
ישנו הבדל יסודי בין איסור הנישואים לעריות, דהיינו לאשת איש ולקרובי משפחה מדרגה ראשונה, לבין איסורי הנישואים לכהן. נישואים שנעשו עם אשת איש או עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינם תקפים כלל, ואילו נישואים של כהן לאישה האסורה לו תקפים ונדרש גט לסיימם, אך מהווים עבירה דתית.

כל הצאצאים הבאים מכהן ואישה האסורה לו משום היותו כהן נקראים "'''חללים'''". כאשר מדובר בזכר משמעות הדבר היא שאין לו דיני כהונה: מותר לו להינשא לנשים האסורות לכהן, מותר לו להיטמא למת, אין הוא יכול לאכול תרומה והוא אינו זכאי לקבל את שאר מתנות הכהונה, אין הוא רשאי להשתתף בברכת כהנים ואין לכבדו להיות ראשון לכל דבר שבקדושה. פרט לייחוסו השבטי, הרי הוא כישראל לכל דבריו. כאשר מדובר בנקבה, משמעות הדבר הוא שהאישה אסורה להינשא לכהן, ואם נשאה באיסור לכהן, צאצאיה ממנו הם חללים כמו כל צאצאי כהן מאשה האסורה לכהונה.

==איסורי נישואין לכהן במדינת ישראל==
אף שאיסורי הנישואים לכהן מקורם בהלכה, הרי מכוח חוקי הנישואים בישראל, המחייבים אדם להינשא רק לפי עקרונות דתו, חלים איסורים אלה בישראל גם על יהודים שאינם שומרי מצוות. יהודי המבקש להתחתן בישראל עם אישה האסורה לכהן חייב להוכיח שאינו כהן. עם זאת, נישואים אלו יוכרו על ידי המדינה אם ייעשו בחו"ל.

בעתירה לבג"ץ<ref>בג"ץ 80/63 '''חקלאי נגד שר הפנים''', ניתן ב-9.10.63</ref> נדון מקרה של אדם שהרבנות סירבה לחתנו עם גרושה עד שימציא אישור שאינו כהן. על פי ההלכה שהקידושין תופסים, בני הזוג קיימו טקס נישואין פרטי ופנו למשרד הפנים שירשום אותם כנשואים. משסורבו, פנו לבג"ץ, וזה דחה את העתירה ברוב דעות, מכיוון שמדובר בטקס פרטי. עם זאת, הביעו חלק מהשופטים את דעתם שאיסור כהן וגרושה הוא "איסור שכולו דתי פולחני, בהיותו מבוסס על מושגים עתיקי יומין של מעמד הבכורה של הכהן בעבודת הקודש. הטלת איסור על הכהן לשאת גרושה על אדם שאינו מאמין, קשה ליישבה עם חופש המצפון וחופש הפעולה הכרוך בו" (דברי השופט לנדוי).
בהמשך, פנו בני הזוג לבית הדין בבקשה שיכיר בנישואיהם. בית הדין סירב לעשות זאת, אולם קבע שהאשה חייבת בגט. על סמך פסיקה זאת של בית הדין קבע בג"ץ כי יש לרשום את בני הזוג כנשואים.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:נישואים]]