המעי הגס

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיקום המעי הגס

המעי גס הוא איבר העיכול האחרון במערכת העיכול. שאריות המזון, לאחר העיכול בקיבה ובמעי הדק, מגיעות למעי הגס. תפקיד המעי הגס הוא ללכד את שאריות המזון ולספוח מהן את הנוזלים ואת המלחים. תהליך זה יכול להימשך כ-24 שעות. לאחר מכן נפלטת השארית דרך פי הטבעת.

אורך המעי הגס הוא כ-1.5 מטר.

חלקי המעי הגס

המעי הגס מורכב מ- 3 חלקים:

  • המעי האטום - הוא נמצא בחלק הימני התחתון של הבטן, מתחיל בחיבור למעי הדק. הוא כולל גם את התוספתן, שהוא איבר קטן דמוי תולעת. המעי האטום הוא בעצם מעין מפרץ בתוך צינורות המעי ומאחר שאין לו יציאה כלשהי ונסגר על ידי שסתומים הנמצאים בסוף מעי הדק ותחילת הכרכשת נקרא "האטום".
  • הכרכשת (או: מעי גס) - היא החלק הארוך ביותר במעי הגס. היא מתחילה במעי האטום ומסתיימת בחלחולת. היא מסודרת במעין ריבוע פתוח סביב המעי הדק. היא מורכבת מ-4 קטעים: עולה, רוחבי, יורד ועקול. תפקידה העיקרי: ספיגת מים משאריות המזון.
  • החלחולת (או המעי הישר) - מתחילה בסוף הכרכשת ובנויה ממדור רחב שהולך ונעשה צר עד שמגיע לפי הטבעת, משם נפלטת תוצר המעי הגס - הצואה.

חיידקי המעי הגס

במעי הגס ישנם חיידקי מעי רבים, אשר העיקרי מביניהם הוא חיידק ה-E. coli. חיידקי המעי חיים במעי בסימביוזה עם הגוף. מצד אחד, החיידקים תורמים בעיכול המזון ויצירת ויטמינים כגון ויטמין E, ומצד שני החיידקים תופסים מקום, כך שחיידקים פתוגניים אשר נכנסים - לא יכולים להשתקע ברקמות. תפקיד הגוף הוא להקנות תנאי סביבה טובים לגידולם של החיידקים, החל בחומרי מזון חיוניים וכלה בטמפרטורת גידול מתאימה.

מחלות

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיסקס ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מחלות במעי הגס אינן נדירות: השכיח ביותר הוא גידול ממאיר של המעי הגס. אבחון מוקדם וניתוח כריתה של הגידול הוא הטיפול האידאלי הנותן סיכוי טוב להחלמה; בארץ מבוצעים אלפי ניתוחים כאלה בשנה. בשנים האחרונות יש גם אפשרות לבצע ניתוחים מסוג זה בגישה לפרוסקופית בלי צורך בפתיחת בטן.

גידול ממאיר

כל גידול ממאיר במעי הגס מתחיל בגידול זעיר לא-ממאיר (פוליפ), שאם הוא מאובחן בשלב הזה (טרום-סרטני), הוא מטופל בכריתה מקומית בקולונוסקופיה על ידי רופא גסטרואנטרולוג, לכן חשובה מאוד המודעות לשכיחות מחלה זו והצורך לבצע קולונוסקופיה עם הופעת סימפטומים של דימום בצואה או שינוי ביציאות. מומלץ לבצע קולונוסקופיה בגיל חמישים גם בהיעדר סימפטומים. במשפחה שבה אובחן סרטן המעי הגס יש לבצע את בדיקת הקולונוסקופיה לבני המשפחה מגיל עשר שנים לפני הגיל בו התגלתה המחלה, גם בהיעדר סימפטומים.