'''חתך צינור הזרע''' ('''וזקטומיה ''' או '''וסקטומיה'''; בלעז Vasectomy) הוא הליך כירורגי (ניתוח) ל[[עיקור]] [[גבר]]ים או אמצעי קבוע ל[[אמצעי מניעה|מניעת הריון]]. ההליך כרוך בביצוע חתך ב[[צינור הזרע|זוג צינורות הזרע]], וקשירתו או אטימתו כדי למנוע מ[[תאי זרע]] מלהצטרף לזרם [[נוזל הזרע]] (קרי, תהליך ה[[שפיכה]] קיים גם לאחר הניתוח; נוצר מצב של [[אזואוספרמיה]] בלבד). ההליך מבוצע בדרך כלל במשרדו של הרופא או במרפאה.
קיימות מספר שיטות להשלמת ההליך בהצלחה, ובכולן נאטם לפחות צד אחד בזוג צינורות הזרע. עקב פשטות ההליך, אורכו בדרך כלל כ-30 דקות. זמן ההחלמה במקום הטיפול הוא כשעה, לאחריו המטופל נשלח הביתה לנוח ובדרך כלל ניתן לחזור לפעילות מינית בתוך כשבוע בשילוב אי-נוחות מינימלית.
==ביטול הניתוח==
בעיקרון של דבר, מדובר בהליך קבוע ובלתי הפיך, אך אף על פי כן, קיים הליך כירורגי הפוך אשר עשוי, במצבים מסוימים, לתקן את חתן צינור הזרע. ההליך מבוצע בשיטת {{ללא גלישה|vaso-vasostomy}} (שיטת מיקרו-כירורגיה אשר בוצעה לראשונה על ידי ארל אוון ב-1971), באפקטיביות משתנהבינונית-נמוכה עד בינונית, ובעלות גבוהה מאוד של 35,000 ש"ח ומעלה, נכון לשנת 2014. שיעורי ההיריון בעקבות הליך הפוך זה נעים באזור ה-55% אם בוצעו בתוך עשר שנים, ו-25% אם בוצעו לאחר עשר שנים. לאחר ההיפוך, [[ספירת הזרע]] וה[[תנועתיות]] הנם נמוכים בהרבה לעומת הרמות קודם לביצוע חתך צינור הזרע. מקובל ש-5% מהמטופלים מבצעים הליך הפוך זה, וכי גברים רבים מתעניינים בביצוע ההליך ההפוך אך אינם מבצעים אותו בפועל עקב העלות הגבוהה ושיעורי ההצלחה הנמוכים.
כחלופה, בדרך כלל מוצע למטופל להקפיא תאי זרע למקרה הצורך בעתיד. עלות ההקפאה נמוכה בהרבה מביטול הניתוח (כ-2,000 ש"ח כל חמש שנים). מאידך, עלויות תהליך [[הפריה במבחנה]] עשויים להגיע לכדי 52,000 ש"ח.
חלופה אחרת היא שאיבת תאי זרע ישירות מהאשכים או [[יותרת האשך]].
==השפעות פסיכולוגיות==
יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות הואיל והן מבוססות על רגשות ולא נתונים מספריים. רוב הסקרים מראים כי רמת ה[[תשוקה מינית]] וה[[סיפוק מיני|סיפוק המיני]] נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו).
{{בעבודה}}
<!--
==השפעות פסיכולוגיות==
יש לציין כי קשה להעריך השפעות פסיכולוגיות. רוב הסקרים מראים כי רמת ה[[תשוקה מינית]] וה[[סיפוק מיני|סיפוק המיני]] נותרו ללא שינוי וכי באופן כללי מרבית הגברים מרוצים מההחלטה שלהם לבצע את ההליך (7-10% מהגברים מתחרטים על קבלת החלטה זו).
ההשפעות הפסיכולוגיות של ניתוח עיקור עשויות גם להמשיך או לחדש את פני השטח לאורך ההיסטוריה חייו של אדם, מעבר לתקופת ההיקף של סקר. בעוד אדם יכול בתחילה להיות מרוצה מהחלטתו לעבור עיקור, דעה זו עשויה להשתנות "בהמשך ההיסטוריה חייו", כמו שלאחר ההתמוטטות של מערכת היחסים הראשוניים שלו ומחדש את צימוד עם בן זוג חדש שרוצה ילדים. סוג זה של מצב מחדש שותפות בשלב מאוחר יותר בהיסטוריה של חייו של אדם הוביל למה שאופיין כגאות בתהפוכות עיקור וחרטות, שבו למרות שהאיש היה מרוצה מהחלטתו בזמן מקבל את כריתת צינור הזרע, הוא לאחר מכן התחרטה על ההחלטה המקורית יש עיקור בשלב מאוחר יותר בחייו. [43] מצבים בחיים שהשתנו, כולל מותו של בן זוג, פירוק מערכת יחסים, ילדים מתחילים בית ספר או לצאת מבית, מותו של ילד, מחדש שותפות ונישואים מחדש, עושר גדל (אשר בחשבון בעבר נגד שיש יותר ילדים), אומר כי העמותות והשפעות הפסיכולוגיות של ניתוח עיקור הן לא רק אלה שבאים מייד אחרי כריתת צינור הזרע, אך הוא עשוי להיות מתמשך לאורך ההיסטוריה חייו של אדם. [43] [50] הוא הודה כי כ 5% מהגברים להמשיך להיות היפוך ניתוח עיקור, ואחוז גבוה יותר לברר או לחפש היפוך עיקור אבל נרתעים מהעלויות גבוהות של ניתוח ויחסי הגומלין שלה עם רק לשיעורי הצלחה נמוכים באופן מתון מתון. [ 50] (ראה היפוך ניתוח עיקור). גברים שהם בגיל צעיר יותר בעת עוברת ניתוח עיקור באופן משמעותי יותר סיכוי להתחרט ולבקש ביטול של כריתת צינור הזרע שלהם, עם מחקר אחד מראה גברים למשל בשנתי העשרים לחייהם להיות 12.5 פעמים סיכוי גבוה יותר לעבור היפוך ניתוח עיקור בהמשך חיים (ובם כאלה שבחרו עיקור בגיל צעיר), [51] קידום רמה גבוהה יותר של ייעוץ טרום ניתוח עיקור כמו שנדרש.
אזור עדיין לא כפוף ללימוד נאות הוא ההשפעה הפסיכולוגית של קונפליקט וחוסר הרמוניה עם האישה או השותף על האיפוק שלו כלפי עיקור או החלטה שלא לעבור כריתת צינור זרע שלו. או להיפך, במצבים שבם הוא האיש שרוצה עיקור והשותף שלו שהוא נגדה, יש באופן דומה לא היו כפוף לחלק מתוצאות סקר במונחים של השפעה פסיכולוגית.
ביחס לזהות גברית, קצת מחקר מוקדם הראה כי גברים שעברו עיקור לאמץ יותר סטריאוטיפיים גברי התנהגויות כפיצוי לתחושה מצומצמת של גבריות, המתנגדת על ידי המחקר של Amor et al. שמצא את העיקור כי לעתים קרובות הגביר את תחושתם של גבריות (בקרב מחקרם של 19 גברים). [52]
סוגיות אידיאולוגיות [עריכה]
The psychological effects of vasectomy may also continue or re-surface throughout a man's life history, beyond the period of a survey's scope. While a man may initially be satisfied with his decision to have a vasectomy, this view may change "later on his life history" such as subsequent to the breakdown of his primary relationship and re-coupling with a new partner who desires children. This type of situation of re-partnering later on in a man's life history has led to what has been characterised as a boom in vasectomy reversals and regrets, in which although the man was happy with his decision at the time of getting the vasectomy, he subsequently regretted the original decision to have a vasectomy later on in his life.[43] Altered life situations including death of a partner, relationship breakdown, children starting school or leaving home, death of a child, re-partnering and re-marriage, increased wealth (which previously factored against having more children), mean that the psychological associations and effects of vasectomy are not only those which immediately follow the vasectomy, but may be ongoing throughout a person's life history.[43][50] It is acknowledged that around 5% of men go on to have a vasectomy reversal, and a much higher percentage enquire about or seek a vasectomy reversal but are put off by the high costs of surgery and its interplay with the only moderate to moderately low success rates.[50] (See Vasectomy reversal). Men who are of a younger age at the time of having a vasectomy are significantly more likely to regret and seek a reversal of their vasectomy, with one study showing men for example in their twenties being 12.5 times more likely to undergo a vasectomy reversal later in life (and including some who chose sterilization at a young age),[51] promoting a greater level of pre-vasectomy counseling as being required.
An area not yet subject to adequate study is the psychological impact of conflict and disharmony with his wife or partner over his reticence towards vasectomy or decision not to undergo a vasectomy. Or vice-versa, in situations where it is the man who wants the vasectomy and his partner who is against it, has similarly not been subject to part of survey results in terms of psychological impact.
In relation to masculine identity, some early research suggested that men who have undergone vasectomy adopt more stereotypically masculine behaviors as compensatory for a diminished sense of masculinity, which is opposed by the research of Amor et al. who found that vasectomy often enhanced their sense of masculinity (among their study of 19 men).[52]