10,580
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: '''תסמונת השחלות הפוליציסטיות''' (באנגלית: Polycystic ovary syndrome), להלן PCOS, היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר א…
'''תסמונת השחלות הפוליציסטיות''' (באנגלית: Polycystic ovary syndrome), להלן PCOS, היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר אצל [[נשים]], המשפיעה על כ-5% עד 10% מהנשים ב[[גיל הפריון]] (גילאי 12-45), והיא אחת מהסיבות העיקריות הגורמת לבעיות [[פוריות]]. התסמינים הנפוצים כוללים השמנת יתר, [[אל-וסת]] או בעיות ב[[ביוץ]], [[אקנה]], ועודף ב[[הורמון מין|הורמוני מין]] זכריים (אנדרוגניים) המביאים לשיעור יתר. מידת חומרתם של התסמינים משתנה מאישה לאישה. הגורם הישיר ל-POCD אינו ידוע, אך גורמים עקיפים כוללים עודף אינסולין, סוכרת והשמנה.
PCOS מהווה כ-25% מהסיבות ל[[אל-וסת]], 90% מהסיבות ל[[מיעוט וסת]], וכשליש מהנשים עם בעיית פריון.
חשוב להבדיל בין שחלות פוליציסטיות כשלעצמן ללא כל הפרעה אחרת, לעומת תסמונת השחלות הפוליציסטיות עם הפרעות בביוץ. בכעד 25% מהנשים ניתן לראות באולטראסאונד ממצא של שחלה פוליציסטית, אולם בהיעדר כל הפרעה אנדוקרינית, הוא אינו חלק מהתסמונת האמורה.
==הגדרה==
החל משנת 2003, סוכמו קריטריונים להגדרת התסמונת הכוללים הופעת שניים מתוך שלושת התסמינים הבאים לפחות:
* חוסר [[ביוץ]] מתמשך
* סימנים קליניים או ביוכימיים של שיעור יתר, [[אקנה]] ושומן. מבחינה מעבדתית נבדקות רמות [[טסטוסטרון]] ו[[דהידרוטסטוסטרון]].
* בדיקת אולטראסאונד של ה[[שחלה|שחלות]], ושלילת סיבות אחרות (כגון [[תסמונת קושינג]] וגידולים). שחלה פוליציסטית לצורך הגדרה זו הינה שחלה הכוללת למעלה מ-12 זקיקים קטנים בקוטר של 2-9 מ"מ, או עלייה בנפח של מעל 10 מ"ל בשחלה אחת.
==תסמינים==
להלן תסמינים קליניים הקשורים ל-PCOS:
* [[אל-וסת]], [[מיעוט וסת]] - מצבים בהם אין כלל [[מחזור הווסת|מחזור חודשי]] או שיש מספר מועט של מחזורים חודשיים.
* בעיות בפריון, הנובעות מהיעדר [[ביוץ]].
* היפר-אנדרוגניזם - עודף הורמונים זכריים בגוף, כגון שיעור יתר ואקנה. פעמים רבות תסמינים אלו מתרחשים אצל בנות מתבגרות כחלק מחוסר הבשלה מלאה של ציר ה[[היפותלמוס]]-[[היפופיזה]]-[[שחלה]] ולאחר מכן מצב זה חולף מעצמו. בקירוב, כ-75% מהנשים עם POCD סובלות מהיפר-אנדרוגניזם.
ברוב המקרים תסמונת זו מתגלה ב[[גיל ההתבגרות]] כחלק מבירור של [[מחזור לא סדיר]], השמנת יתר, [[אקנה]] ותסמינים נלווים. אצל נשים עם POCD, רמות האינסולין בדם ורמות ההומוציסטאין יהיו גבוהות יותר מהנורמה. קיים קשר מובהק בין התסמונת לבין השמנה, אולם אף על פי כן, לא כל הנשים עם PCOS יהיו בהכרח שמנות.
סיבוכים ארוכי טווח של תסמונת זו כוללים בין היתר, סוכרת, היפרליפידמיה, [[סרטן רחם]] ו[[סרטן שד]].
<!--
==אבחנה==
על אף העובדה כי אולטראסאונד הינו כלי דיאגנוסטי חשוב, יש לזכור כי לא כל אישה עם מראה של שחלות פוליציסטיות באולטראסאונד תסבול מתסמונת זו. על כן, ההערכות הסטנדרטיות לצורך האבחון הינן הבאות:
נטילת אנמנזה (היסטוריה רפואית): יש לבחון מהו אופיו של כל מחזור חודשי, סימנים להשמנת יתר, שיעור יתר, והפרעה בהתפתחות השדיים. נמצא כי ארבע שאלות אלו מנבאות את התסמונת עם רגישות של 77% וספציפיות של כ- 94%.
אולטראסאונד- בבדיקת אולטרסאונד יש לחפש אחר זקיקים צעירים ולא בשלים בשחלות. זקיקים אלו הינם התוצאה של תפקוד שחלתי לא תקין, המאופיין במחזורים לא סדירים עד כדי אמנוריאה. במחזור חודשי תקין, הביצית משוחררת מתוך זקיק דומיננטי שגודלו מעל 18 מ"מ בדרך כלל (הזקיק הינו דמוי שק שבתוכו יושבת הביצית אשר פורצת ממנו במהלך הביוץ). לאחר הביוץ הזקיק הופך לגופיף צהוב, אשר מתכווץ ונעלם לאחר כ- 12 עד 14 יום. בתסמונת השחלות הפוליציסטיות קיים מצב בו יש הפסקת התפתחות של זקיקים, או - follicular arrest, כלומר מתפתחים מספר זקיקים עד לגודל של 5-7 מ"מ ולא מעבר לכך, כאשר אין התפתחות של זקיק דומיננטי ממנו תפרוץ הביצית. המראה באולטראסאונד דומה ל"שרשרת פנינים"- string of pearls. ריבוי זקיקים אלו, מביא להגדלת השחלה לכ- 1.5 עד פי 3 מגודלה המקורי.
בדיקות דם- להורמונים זכריים, לרבות אנדרוסטנדיון, טסטוסטרון ועוד. למעשה, השחלות מייצרות אנדורסטנדיון וטסטוסטרון מתאי התקה, אשר קיימים בזקיקים המרובים. מבחינה מעבדתית, רמת הטסטוסטרון החופשי בדם הינה הבדיקה המרמזת ביותר לאבחנה- כ- 60% מהנשים עם PCOD הינן בעלות רמת טסטוסטרון חופשי גבוהה מהנורמה. ניתן לבדוק את רמת הטסטוסטרון החופשי על ידי מדידת האינדקס בין רמת הטסטוסטרון הכוללת לבין רמת חלבון קושר הורמונים- בגוף קיים חלבון הקרוי SHBG - sex hormone binding globulin. כל הורמון בגוף קשור בכ- 99% לחלבון זה, כאשר חלבון זה יעלה ברמתו כשיש משקל נמוך וכשקיים מחסור באנדרוגנים, על כן רמת חלבון זה תרד דווקא ב- PCOD. מדידת היחס בין רמות הטסטוסטרון לבין רמות החלבון הזה תניב רמת אנדרוגנים חופשיים גבוהה. עם זאת, מדידה זו הינה בעייתית ואינה מדויקת יותר ממדידת רמת הטסטוסטרון הכללי בדם (בין היתר מאחר שאינדקס זה קשור גם למידת ההשמנה).
בנשים עם POCD, רמת ההורמון LH ביום השלישי של המחזור לעומת רמת ההורמון FSH, הינה גבוהה מיחס של 1:1 וברוב המקרים לפחות פי 2 מה- FSH.
בלפרוסקופיה (שאינה הדרך הרוטינית לאבחון מצב של POCD) ניתן לראות שחלות מוגדלות, עם סטרומה עבה ומראה מגורגר דמוי פנינים על פני השטח החיצוני של השחלה.
מדידת רמות סוכר ואינסולין- יהיו גבוהות מהנורמה אצל POCD.
פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמונת השחלות הפוליציסטיות מתרחשת כאשר השחלות מקבלות גירוי לייצור עודף של הורמוני מין זכריים (אנדרוגניים), ובעיקר טסטוסטרון, או דרך שחרור ביתר של ההורמון LH על ידי ההיפופיזה הקדמית, או על ידי רמות גבוהות של אינסולין בדם.
התסמונת קיבלה את שמה לאור הממצא של "ציסטות" באולטראסאונד. ציסטות אלו הינן למעשה אותם זקיקים לא בשלים (ועל כן שם מדויק יותר יהיה "תסמונת השחלות מרובות הזקיקים"). תסמונת זו תוארה לראשונה בשנת 1935 על ידי ד"ר שטיין וד"ר לוונטל, ושמה המקורי היה התסמונת ע"ש שטיין-לוונטל (Stein Leventhal syndrome).
PCOS הינה תסמונת המאופיינת ידי מספר סימפטומים, שלא תמיד מתרחשים כולם אצל כל החולות בתסמונת. עם זאת, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שתנגודת לאינסולין הינה הסיבה המובילה להופעת התסמונת. ייתכן כי קיימת גם פרה-דיספוזיציה גנטית אולם עד כה לא נמצא הגן של התסמונת, ולכן ייתכן כי קיימים מספר גנים המביאים למצב זה.
ישנם מספר מנגנונים המביאים לתסמונת זו. באופן כללי, על פי תאוריית "שני הורמונים- שני תאים", ה- LH מגרה תאי תקה (theca cells) הנמצאים בשחלה, לייצר אנדרוגנים. אנדרוגנים אלו עוברים לשכבת תאי הגרנולוזה שבזקיק, ושם, בהשפעת ההורמון FSH, הופכים אנדרוגנים אלו לאסטרוגנים. כאשר רמת ה- FSH נמוכה כמו במקרה של POCD, בגלל הפרשת יתר של LH, יש רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים שלא הופכים לאסטרוגנים, ויש הפעלה של האנזים 5-אלפא-רדוקטאז, שמביא למעגל של החמרה והעלאת האנדרוגנים.
הסיבה להפרשת היתר של LH יכולה לנבוע מהבאים:
כתוצאה מהפרעה מרכזית ראשונית בהיפותלמוס או בהיפופיזה- המאופיינת מהפרשה קבועה וגבוהה של ההורמון LH, המביא לגירוי יתר של תאי התקה, ייצור יתר של אנדרוגנים וכן הלאה כפי שצוין לעיל. מאחר שיש ייצור מוגבר של אנדרוגנים, קיימת גם עליה באסטרדיול פעיל (עליה כל כך גדולה באנדרוגנים תביא גם לייצור גבוה יותר של אסטרוגן פעיל)- מצב זה הינו גירוי מתמשך של הרחם עם סיכון מוגבר לסרטן הרחם וסרטן השד.
כתוצאה מעליה ב- IGF1, שהוא פקטור מקומי בתאי התקה, אשר מעלה את יעילות פעולת LH על תאי תקה באופן בו נוצרים יותר אנדרוגנים וכן הלאה.
לסיכום, בתסמונת זו יש גירוי יתר על ידי LH, המביא לייצור אנדרוגנים אשר פוגעים בביוץ (אין סביבה אסטרוגנית, יש אנדרוגנים המביאים לאי התפתחות של זקיק דומיננטי ואטרזיה של הזקיקים), ויש את הקליניקה האופיינית לריבוי אנדרוגנים, יחד עם עליה קבועה באסטרוגנים אשר נקראת Un-opposed estrogen עם סיכון מוגבר לסרטן רחם וסרטן השד.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול ב- PCOS כולל טיפול בשגרה, טיפול לצורך פריון, וטיפול למניעת סיבוכים ארוכי טווח.
דיאטה- כאשר תסמונת זו קשורה להשמנת יתר, יש להתחיל בדיאטה, במיוחד כאשר האישה מעוניינת להיכנס להריון.
גלולות למניעת הריון: יש לתת גלולות למניעת הריון על מנת להוריד את רמות הגירוי של הרחם ורקמת השד הנובעות ממנגנון של unopposed estrogen כפי שצוין לעיל.
לצורכי פריון, תרופת הבחירה הינה קלומיפן ציטרט (איקקלומין). במידה שבקיום יחסי מין אין כניסה להיריון או שההזרעה נכשלת, יש לפנות לאמצעים נוספים- כגון טיפול בגונדוטרופינים וב- GNRH אגוניסטים- למשל, זריקות רקומביננטיות של FSH. המינון הניתן לאישה עם POCD הוא נמוך יותר מאשר לאישה ללא POCD, מאחר שחוששים מתגובת יתר שחלתית. במידה שטיפולים אלו לא עוזרים פונים לאמצעים נוספים כגון הפריה חוץ גופית. ניתן כיום לבחור בחלופה של wedge resection- נעשות מיקרו-כוויות תחת קפסולת השחלה, אשר הורסות את תאי התקה המפרישים את ההורמונים העודפים. אופציה זו יכולה להביא לשיפור מיידי ולהפחתת הטיפול ההורמונלי, אולם תוך חצי שנה המצב יחזור לקדמותו.
טיפול בעמידות לאינסולין- ניתן לתת מטפורמין.
PCOS מהווה כ-25% מהסיבות ל[[אל-וסת]], 90% מהסיבות ל[[מיעוט וסת]], וכשליש מהנשים עם בעיית פריון.
חשוב להבדיל בין שחלות פוליציסטיות כשלעצמן ללא כל הפרעה אחרת, לעומת תסמונת השחלות הפוליציסטיות עם הפרעות בביוץ. בכעד 25% מהנשים ניתן לראות באולטראסאונד ממצא של שחלה פוליציסטית, אולם בהיעדר כל הפרעה אנדוקרינית, הוא אינו חלק מהתסמונת האמורה.
==הגדרה==
החל משנת 2003, סוכמו קריטריונים להגדרת התסמונת הכוללים הופעת שניים מתוך שלושת התסמינים הבאים לפחות:
* חוסר [[ביוץ]] מתמשך
* סימנים קליניים או ביוכימיים של שיעור יתר, [[אקנה]] ושומן. מבחינה מעבדתית נבדקות רמות [[טסטוסטרון]] ו[[דהידרוטסטוסטרון]].
* בדיקת אולטראסאונד של ה[[שחלה|שחלות]], ושלילת סיבות אחרות (כגון [[תסמונת קושינג]] וגידולים). שחלה פוליציסטית לצורך הגדרה זו הינה שחלה הכוללת למעלה מ-12 זקיקים קטנים בקוטר של 2-9 מ"מ, או עלייה בנפח של מעל 10 מ"ל בשחלה אחת.
==תסמינים==
להלן תסמינים קליניים הקשורים ל-PCOS:
* [[אל-וסת]], [[מיעוט וסת]] - מצבים בהם אין כלל [[מחזור הווסת|מחזור חודשי]] או שיש מספר מועט של מחזורים חודשיים.
* בעיות בפריון, הנובעות מהיעדר [[ביוץ]].
* היפר-אנדרוגניזם - עודף הורמונים זכריים בגוף, כגון שיעור יתר ואקנה. פעמים רבות תסמינים אלו מתרחשים אצל בנות מתבגרות כחלק מחוסר הבשלה מלאה של ציר ה[[היפותלמוס]]-[[היפופיזה]]-[[שחלה]] ולאחר מכן מצב זה חולף מעצמו. בקירוב, כ-75% מהנשים עם POCD סובלות מהיפר-אנדרוגניזם.
ברוב המקרים תסמונת זו מתגלה ב[[גיל ההתבגרות]] כחלק מבירור של [[מחזור לא סדיר]], השמנת יתר, [[אקנה]] ותסמינים נלווים. אצל נשים עם POCD, רמות האינסולין בדם ורמות ההומוציסטאין יהיו גבוהות יותר מהנורמה. קיים קשר מובהק בין התסמונת לבין השמנה, אולם אף על פי כן, לא כל הנשים עם PCOS יהיו בהכרח שמנות.
סיבוכים ארוכי טווח של תסמונת זו כוללים בין היתר, סוכרת, היפרליפידמיה, [[סרטן רחם]] ו[[סרטן שד]].
<!--
==אבחנה==
על אף העובדה כי אולטראסאונד הינו כלי דיאגנוסטי חשוב, יש לזכור כי לא כל אישה עם מראה של שחלות פוליציסטיות באולטראסאונד תסבול מתסמונת זו. על כן, ההערכות הסטנדרטיות לצורך האבחון הינן הבאות:
נטילת אנמנזה (היסטוריה רפואית): יש לבחון מהו אופיו של כל מחזור חודשי, סימנים להשמנת יתר, שיעור יתר, והפרעה בהתפתחות השדיים. נמצא כי ארבע שאלות אלו מנבאות את התסמונת עם רגישות של 77% וספציפיות של כ- 94%.
אולטראסאונד- בבדיקת אולטרסאונד יש לחפש אחר זקיקים צעירים ולא בשלים בשחלות. זקיקים אלו הינם התוצאה של תפקוד שחלתי לא תקין, המאופיין במחזורים לא סדירים עד כדי אמנוריאה. במחזור חודשי תקין, הביצית משוחררת מתוך זקיק דומיננטי שגודלו מעל 18 מ"מ בדרך כלל (הזקיק הינו דמוי שק שבתוכו יושבת הביצית אשר פורצת ממנו במהלך הביוץ). לאחר הביוץ הזקיק הופך לגופיף צהוב, אשר מתכווץ ונעלם לאחר כ- 12 עד 14 יום. בתסמונת השחלות הפוליציסטיות קיים מצב בו יש הפסקת התפתחות של זקיקים, או - follicular arrest, כלומר מתפתחים מספר זקיקים עד לגודל של 5-7 מ"מ ולא מעבר לכך, כאשר אין התפתחות של זקיק דומיננטי ממנו תפרוץ הביצית. המראה באולטראסאונד דומה ל"שרשרת פנינים"- string of pearls. ריבוי זקיקים אלו, מביא להגדלת השחלה לכ- 1.5 עד פי 3 מגודלה המקורי.
בדיקות דם- להורמונים זכריים, לרבות אנדרוסטנדיון, טסטוסטרון ועוד. למעשה, השחלות מייצרות אנדורסטנדיון וטסטוסטרון מתאי התקה, אשר קיימים בזקיקים המרובים. מבחינה מעבדתית, רמת הטסטוסטרון החופשי בדם הינה הבדיקה המרמזת ביותר לאבחנה- כ- 60% מהנשים עם PCOD הינן בעלות רמת טסטוסטרון חופשי גבוהה מהנורמה. ניתן לבדוק את רמת הטסטוסטרון החופשי על ידי מדידת האינדקס בין רמת הטסטוסטרון הכוללת לבין רמת חלבון קושר הורמונים- בגוף קיים חלבון הקרוי SHBG - sex hormone binding globulin. כל הורמון בגוף קשור בכ- 99% לחלבון זה, כאשר חלבון זה יעלה ברמתו כשיש משקל נמוך וכשקיים מחסור באנדרוגנים, על כן רמת חלבון זה תרד דווקא ב- PCOD. מדידת היחס בין רמות הטסטוסטרון לבין רמות החלבון הזה תניב רמת אנדרוגנים חופשיים גבוהה. עם זאת, מדידה זו הינה בעייתית ואינה מדויקת יותר ממדידת רמת הטסטוסטרון הכללי בדם (בין היתר מאחר שאינדקס זה קשור גם למידת ההשמנה).
בנשים עם POCD, רמת ההורמון LH ביום השלישי של המחזור לעומת רמת ההורמון FSH, הינה גבוהה מיחס של 1:1 וברוב המקרים לפחות פי 2 מה- FSH.
בלפרוסקופיה (שאינה הדרך הרוטינית לאבחון מצב של POCD) ניתן לראות שחלות מוגדלות, עם סטרומה עבה ומראה מגורגר דמוי פנינים על פני השטח החיצוני של השחלה.
מדידת רמות סוכר ואינסולין- יהיו גבוהות מהנורמה אצל POCD.
פתוגנזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תסמונת השחלות הפוליציסטיות מתרחשת כאשר השחלות מקבלות גירוי לייצור עודף של הורמוני מין זכריים (אנדרוגניים), ובעיקר טסטוסטרון, או דרך שחרור ביתר של ההורמון LH על ידי ההיפופיזה הקדמית, או על ידי רמות גבוהות של אינסולין בדם.
התסמונת קיבלה את שמה לאור הממצא של "ציסטות" באולטראסאונד. ציסטות אלו הינן למעשה אותם זקיקים לא בשלים (ועל כן שם מדויק יותר יהיה "תסמונת השחלות מרובות הזקיקים"). תסמונת זו תוארה לראשונה בשנת 1935 על ידי ד"ר שטיין וד"ר לוונטל, ושמה המקורי היה התסמונת ע"ש שטיין-לוונטל (Stein Leventhal syndrome).
PCOS הינה תסמונת המאופיינת ידי מספר סימפטומים, שלא תמיד מתרחשים כולם אצל כל החולות בתסמונת. עם זאת, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שתנגודת לאינסולין הינה הסיבה המובילה להופעת התסמונת. ייתכן כי קיימת גם פרה-דיספוזיציה גנטית אולם עד כה לא נמצא הגן של התסמונת, ולכן ייתכן כי קיימים מספר גנים המביאים למצב זה.
ישנם מספר מנגנונים המביאים לתסמונת זו. באופן כללי, על פי תאוריית "שני הורמונים- שני תאים", ה- LH מגרה תאי תקה (theca cells) הנמצאים בשחלה, לייצר אנדרוגנים. אנדרוגנים אלו עוברים לשכבת תאי הגרנולוזה שבזקיק, ושם, בהשפעת ההורמון FSH, הופכים אנדרוגנים אלו לאסטרוגנים. כאשר רמת ה- FSH נמוכה כמו במקרה של POCD, בגלל הפרשת יתר של LH, יש רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים שלא הופכים לאסטרוגנים, ויש הפעלה של האנזים 5-אלפא-רדוקטאז, שמביא למעגל של החמרה והעלאת האנדרוגנים.
הסיבה להפרשת היתר של LH יכולה לנבוע מהבאים:
כתוצאה מהפרעה מרכזית ראשונית בהיפותלמוס או בהיפופיזה- המאופיינת מהפרשה קבועה וגבוהה של ההורמון LH, המביא לגירוי יתר של תאי התקה, ייצור יתר של אנדרוגנים וכן הלאה כפי שצוין לעיל. מאחר שיש ייצור מוגבר של אנדרוגנים, קיימת גם עליה באסטרדיול פעיל (עליה כל כך גדולה באנדרוגנים תביא גם לייצור גבוה יותר של אסטרוגן פעיל)- מצב זה הינו גירוי מתמשך של הרחם עם סיכון מוגבר לסרטן הרחם וסרטן השד.
כתוצאה מעליה ב- IGF1, שהוא פקטור מקומי בתאי התקה, אשר מעלה את יעילות פעולת LH על תאי תקה באופן בו נוצרים יותר אנדרוגנים וכן הלאה.
לסיכום, בתסמונת זו יש גירוי יתר על ידי LH, המביא לייצור אנדרוגנים אשר פוגעים בביוץ (אין סביבה אסטרוגנית, יש אנדרוגנים המביאים לאי התפתחות של זקיק דומיננטי ואטרזיה של הזקיקים), ויש את הקליניקה האופיינית לריבוי אנדרוגנים, יחד עם עליה קבועה באסטרוגנים אשר נקראת Un-opposed estrogen עם סיכון מוגבר לסרטן רחם וסרטן השד.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול ב- PCOS כולל טיפול בשגרה, טיפול לצורך פריון, וטיפול למניעת סיבוכים ארוכי טווח.
דיאטה- כאשר תסמונת זו קשורה להשמנת יתר, יש להתחיל בדיאטה, במיוחד כאשר האישה מעוניינת להיכנס להריון.
גלולות למניעת הריון: יש לתת גלולות למניעת הריון על מנת להוריד את רמות הגירוי של הרחם ורקמת השד הנובעות ממנגנון של unopposed estrogen כפי שצוין לעיל.
לצורכי פריון, תרופת הבחירה הינה קלומיפן ציטרט (איקקלומין). במידה שבקיום יחסי מין אין כניסה להיריון או שההזרעה נכשלת, יש לפנות לאמצעים נוספים- כגון טיפול בגונדוטרופינים וב- GNRH אגוניסטים- למשל, זריקות רקומביננטיות של FSH. המינון הניתן לאישה עם POCD הוא נמוך יותר מאשר לאישה ללא POCD, מאחר שחוששים מתגובת יתר שחלתית. במידה שטיפולים אלו לא עוזרים פונים לאמצעים נוספים כגון הפריה חוץ גופית. ניתן כיום לבחור בחלופה של wedge resection- נעשות מיקרו-כוויות תחת קפסולת השחלה, אשר הורסות את תאי התקה המפרישים את ההורמונים העודפים. אופציה זו יכולה להביא לשיפור מיידי ולהפחתת הטיפול ההורמונלי, אולם תוך חצי שנה המצב יחזור לקדמותו.
טיפול בעמידות לאינסולין- ניתן לתת מטפורמין.
