שינויים

כיום [[משגל נסוג]] (Coitus interruptus) אינו מומלץ בקרב הקהילה הרפואית, אך בעבר הייתה שיטה זו נפוצה עקב יעילותו הגבוהה למדי ביחס לחלופות בעבר: הטיפות הראשונות המבצבצות עוד לפני הפליטה ([[נוזל טרום-שפיכה]]), בדרך כלל אינן מכילות [[תאי זרע]] והסיכון העיקרי הוא באובדן שליטה של הגבר. השימוש המתועד הראשון בשיטה זו מתואר בספר בראשית פרק ל"ח - [[אונן]], בנו השני של אבינו יהודה, מתבקש [[ייבום|לייבם]] את תמר, אלמנת אחיו הבכור ער: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן, בֹּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ; וְהָקֵם זֶרַע, לְאָחִיךָ" (פירושו של [[ייבום]] הוא שהבן הנולד מזרעו של האח הצעיר נושא את שמו של האח הבכור המת ומקבל את חלקו בירושה). אונן, שלא רצה להביא לעולם מתחרה, השתמש ב[[משגל נסוג]] בכדי למנוע [[הריון]] מתמר "וַיֵּדַע אוֹנָן, כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע; וְהָיָה אִם-בָּא אֶל-אֵשֶׁת אָחִיו, וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן-זֶרַע, לְאָחִיו". המשגל הנסוג היה משך רוב ההיסטוריה אמצעי המניעה המועדף ואפילו ההלכה היהודית מתירה לעתים להשתמש בו. כך, למשל, מתיר רבי אליעזר לבעלה של אישה מניקה, שהריון נוסף עשוי לצמצם את הפקת החלב ולסכן בכך את התינוק, להשתמש בשיטת המשגל הנסוג {{ציטוטוןהערה|כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ|. גמרא, מסכת יבמות.}}.

סוג אחר של אמצעי מניעה אשר נעשה בו שימוש בעבר, ואשר מזכיר את ה[[דיאפרגמה]] של ימינו, הוא "[[מוך]]", שפירושו צמר גפן או בד שהאישה הייתה מחדירה לעומק ה[[נרתיק]] לפני ה[[משגל]]. רבי מאיר התיר שימוש במניעת הריון כזו לנשים הרות (משום שהאמינו שאישה הרה עשויה להתעבר שוב כך שעובר אחד ימחץ את אחיו), למניקותאמצעי אחר שהגמרא מזכירה הוא תנועות נמרצות, וגם כשגילה של בת הזוג בין 11 שנים ל-12 שנים ויוםהליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המין, משום שהריון בגיל כזה עשוי לסכן שנועדו לפלוט את הילדה הזרע החוצה {{ציטוטהערה|תוכן=שלש נשים '''משמשות במוך''': קטנה מעוברת ומניקה, קטנה שמא אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר ותמות.מסכת כתובות.}}. מעוברת שמא תעשה עוברה סנדלאמצעי זה נחשב כיום ללא יעיל בעליל ואף אינו מומלץ על ידי רבנים..מניקה שמא תהרוג את בנה|מקור=תוספתא, מסכת נידה}}

*אמצעי ה[[קונדום]] הפרימיטיבי היה ידוע למצרים כבר באלף השני לפני הספירה, כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. הקונדום הומצא מחדש במאה ה-17 והיה עשוי מהחומר הדק והגמיש הזמין ביותר: מעי של כבש. פפירוסים מצריים וכתבי רופאים הלניסטים מספקים רשימות ארוכות של [[קוטלי זרע]] טבעיים. כתבי רפואה ממצרים הפרעונית ממליצים על משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מה[[נרתיק]] אל ה[[רחם]]. פפירוס אחרממליץ על שרף עץ השיטה הידוע היום כגומי ערבי – חומר צמיגי המפריש חומצת חלב, לא יעילהיא החומר הפעיל בג'ל [[קוטל זרע]] גם בימינו. ברומא, שהגמרא מזכירה למניעת הריון הוא תנועות נמרצותזכה לפופולריות תכשיר המבוסס על שמן קיק ודבש. שיקויים אחרים שהומלצו בספרות הרפואית המצרית וההלניסטית כללו יין, הליכה או התהפכות מיד לאחר יחסי המיןחומץ, שנועדו לפלוט את הזרע החוצה {{ציטוט|תוכן=אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר|מקור=מסכת כתובות}}מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים וחומרים אחרים.

*ה[[קונדום]]לפי המסורת היהודית, בגרסאות פרימיטיביותקיים אמצעי מניעה אשר יש ליטול (לבלוע) לפני קיום יחסי מין, היה ידוע למצרים כבר באלף השני לפני הספירההמכונה "כוס עיקרין" (תמצית שורשי צמחים, כפי שניתן ללמוד מאיורי קיר המתארים את לבישתו. הקונדוםשרף, שהומצא מחדש במאה ה-17עשבים ומינרלים), היה עשוי מהחומר הדק והגמיש הזמין ביותר: מעי של כבשאשר נמצא בשימוש עוד משחר האנושות.

*[[קוטלי זרע]]: פפירוסים מצריים וכתבי רופאים הלניסטים מספקים רשימות ארוכות של קוטלי זרע טבעייםייתכן שתכשירים צמחיים המכילים תרכובות דמויות הורמונים (פיטואסטרוגנים) היו אכן יעילים במניעת הריון. כתבי רפואה ממצרים הפרעונית ממליצים על משחות מגללי תנינים ודבש היוצרים מחסום מכני לזרימת הזרע מהנרתיק אל הרחם. פפירוס אחר ממליץ על שרף עץ השיטה הידוע היום כגומי ערבי – חומר צמיגי המפריש חומצת חלבלפי המיתולוגיה היוונית, היא החומר הפעיל בג'ל קוטל זרע גם בימינו. ברומאנחטפה אלת האביב פרספונה לשאול, זכה לפופולריות תכשיר המבוסס על שמן קיק ודבששם סירבה לאכול דבר מלבד גרגרי רימון. שיקויים אחרים שהומלצו בספרות הרפואית המצרית וההלניסטית כללו יין, חומץ, מלחי עופרת, שמן, רוק גמלים וחומרים אחריםתפריט זה הביא לאבדן הפוריות במשך החורף ואכן רימון הוא אחד מאמצעי המניעה העתיקים.

*אמצעי מניעה דרך הפהנשות אתונה חגגו את שובה של פרספונה מכלאה אל אמהּ דמטר בהילולה שהייתה סגורה בפני בעליהן. הצמחים שקישטו חגיגות אלו: לפי המסורתרימון, אמצעי מניעה לאישה המכונה "כוס עיקרין" בשימוש עוד משחר האנושות. את הפסוק המספר על עדה וצילה, שתי נשותיו של למך מנטה (בראשית פרק ד'שמן מנטה ידוע כגורם להפלות), מפרש רשאורן ו"י שיח אברהם"כך היה דרכן של דור המבול אחת לפריה ורבייה ואחת לתשמיש (יחסי מין להנאהVitex), זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר". ההרכב של הגלולה הנוזלית הקדומה הזו המובא בגמרא הכיל שרף, עשבים ומינרלים. ייתכן שתכשירים צמחיים המכילים תרכובות דמויות הורמונים (הידועים אכן כבעלי תכולת פיטואסטרוגנים) היו אכן יעילים במניעת הריון. לפי המיתולוגיה היוונית, נחטפה אלת האביב פרספונה לשאול, שם סירבה לאכול דבר מלבד גרגרי רימון. תפריט זה הביא לאבדן הפוריות במשך החורף ואכן רימון הוא אחד מאמצעי המניעה העתיקיםגבוהה ומשמשים ברפואה העממית לטיפול בהפרעות [[גניקולוגיה|גניקולוגיות]].

נשות אתונה חגגו את שובה של פרספונה מכלאה אל אמהּ דמטר בהילולה שהייתה סגורה בפני בעליהן. הצמחים שקישטו חגיגות אלו: רימון, מנטה (שמן מנטה ידוע כגורם להפלות) , אורן ו"שיח אברהם" (Vitex), הידועים אכן כבעלי תכולת פיטואסטרוגנים גבוהה ומשמשים ברפואה העממית לטיפול בהפרעות גניקולוגיות.  הידוע שבמונעי ההריון בעולם העתיק היה שרף (מיץ) הצמח סילפיום Silphium שצמח בצפון אפריקה (לוב של ימינו) ועליו התבססה כלכלתה של העיר קִירֵנֵה, שהצמח אף קישט את מטבעותיה. קטיף נמרץ מידי של הצמח גרם להכחדותו להיכחדותו במאה הרביעית לספירה.