שינויים

מן התקופה התלמאית כאשר מצרים העתיקה נפלה לידו של אלכסנדר מוקדון, החלו להופיע עדויות ודאיות לקיומן של זונות שהעניקו את שירותיהן תמורת תשלום. אחת העדויות מובאת בסיפורו של הנסיך סֶתְנֵה. הנסיך גנב מקבר בעת מסע הלוויה פפירוס ובו טקסטים בעלי כח כישוף. ימים לאחר מכן פגש הנסיך אישה מהממת ביופייה, אליה שיגר מכתב ובו כתב: "עשר מטבעות זהב אתן לך, בלי נא שעה במחיצתי" האישה היפה ענתה לו: "טהורה אני ולא ממוצא נחות, אם תחפוץ לעשות בי כרצונך בוא לביתי ונעשה זאת מבלי שיגלה איש ושמי לא יתבזה". לבסוף מגלה הנסיך שחלם חלום בלהות, עונש על גניבת הפפירוס. הוא החזירו והכל בא על מקומו בשלום. הצעתו הכספית של סֶתְנֵה מבהירה כי אכן שירותי מין ניתנו תמורת תשלום. עדות נוספת המובאת בחיבור שנתגלה בכתבים מן התקופה הזו מרמזת על כך שזונות בהכרח הסתובבו ברחוב והציעו מרכולתן בו נכתב כי: "השוכב עם אישה מן הרחוב ייחתך ארנקו לגזרים" {{מקור}}.