שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  09:44, 29 בינואר 2021
אמנם בעבר הרחוק פעילות מינית עם בני נוער ואף עם ילדים לא נגדה את החוק, אך גם בתקופות עברו לא היה זה נהוג מבחינה חברתית ומבחינה מוסרית. קרי, היה זה טאבו. כיום, בתרבות המערבית ובאמצעות אמנות בינלאומיות המחייבות את מרבית מדינות העולם, חל איסור חוקתי למגע מיני בין מבוגרים לקטינים. הגיל שבו מותרים היחסים מכונה [[גיל ההסכמה]], והוא משתנה ממדינה למדינה. ניתן לראות כי באופן כללי, מגע מיני מתחת לגיל 14 נחשב לאסור.
לפגיעה יש השלכות פסיכולוגיות וחברתיות. זה נכון שנערים ונערות מסוימים עשויים להתמודד טוב יותר עם ההשלכות אם קיבלו ייעוץ בגיל צעיר, קרוב ככל האפשר למעשה, אך הטיפולים הם אינם תרופות תרופת פלא והן אינן מבטלות והם אינם מבטלים לחלוטין את ההשלכות. מסיבה זו, עבירות שבוצעו ב[[קטין]] נחשבות לחמורות במיוחד.
ילד שעובר [[תקיפה מינית]], בין אם בכוח ובין אם בהסכמה, חווה חוויה שתשנה את חייו ואת נקודת מבטו לעד. בדרך כלל מדובר באדם שהוא מכיר, ובשלב מסוים מבין הילד שמה שנעשה הוא אסור ולא נכון, ולכן הוא מאבד את אמונו בפוגע. הצרה הגדולה יותר היא איבוד האמונה באנשים אחרים. הילד מאבד את אמונם של הוריו שלא זיהו ולא עזרו לו, הוא מאבד את אמונם של מוריו ורופאיו שלא סייעו לו על אף הרמזים, ולבסוף - הכפייה המינית, גם אם אינה בכוח פיזי אלא במרות או מניפולציהבמניפולציה, יוצרת אצל הילד רגשות זעם, חרדה ואכזבה.
מעבר להשלכות אלו כלפי אחרים, ישנן גם השלכות כלפי הילד עצמו, רגשות אשם ובושה. הסקרנות הראשונית חולפת במהרה ומתחלפת בבלבול. הבלבול מתבהר בהמשך וצורת התפתחותו תלויה בדרך הטיפול של הפוגע. "יציאה נכונה" ממצב מסוג זה יכולה לסייע לילד להבין מה קרה, למה, מה המשמעות וכיצד צריך להתייחס לדברים שחווה. הנזק כבר נעשה, אך הוא בהחלט ניתן לצמצום.

תפריט ניווט