שינויים

[[הומוסקסואליות|הומואיםהומו]] אים, [[לסביות]] ו[[טרנסג'נדר|וטרנסג'נדרים]] ים גדלים וחיים בחברה הדתית.

[[להט"ב| להט"ב ]] (לסביות, הומואים ביסקסואלים וטרנסג'נדרים)]] בחברה הדתית מתמודדים עם קשיים דומים לאלו עמם מתמודדים עמיתיהם בחברה הכללית: קבלה עצמית, התמודדות עם דיעות קדומות של החברה ושל האדם עצמו, ויציאה ו[[יציאה מהארון]]. אלא שקשיים אלו מועצמים בחברה הדתית על שום היותה חברה שמרנית, בעלת מבנה קהילתי חזק, ומשום שהדיעות ההומופוביות הנטועות בה שואבות חיזוק נוסף מהאיסורים ההלכתיים על [[יחסי מין|יחסי אישות ]] בין בני אותו המין.

למרות הקשיים שמעמידה החברה הדתית, ולמרות הדילמות האמוניות עמן נדרש להתמודד האדם [[להט"ב|הלהט"ב]] הדתי עצמו, שומרים לסביות והומואים דתיים רבים על אורח חיים דתי, מבלי להתכחש לנטייתם המינית ומבלי לוותר על זוגיות עם בן-זוג מאותו המין, ועל גידול ילדים.

רבים אחרים בוחרים לעזוב את הדת ולחזור בשאלה. אצל חלקם הנטייה ה[[נטייה מינית|נטייה המינית ]] מהווה גורם משמעותי בהחלטה לוותר על אורח החיים הדתי. אולם גם אלו ממשיכים להתמודד עם החברה הדתית ויחסה ללהט"ב, משום שבני משפחתם ורבים מחבריהם נשארים דתיים.

ההלכה אוסרת על [[יחסי מין ]] בין גברים, על נישואים חד מיניים, וכן על יחסי מין בין שתי נשים אם כי ברמה פחותה.

התורה אוסרת באיסור חמוד על שני גברים לקיים [[יחסי מין]] מין אנאלי|יחסי מין אנאליים]]. מקור האיסור ב[[פסוק]] מ[[ספר בפסוק מספר ויקרא]]: {{ציטוטון|וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא|ויקרא י"ח 22}}, והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: {{ציטוטון|ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם"|ויקרא כ' 13}}. העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]]במזיד, בפני שני [[עדות (הלכה)|עדים]] ולאחר שהתרו בו, הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]]בסקילה.האיסור ב{{ה|תורה}} בתורה הוא על [[מין אנאלי|יחסי מין אנאליים]] בלבד, כפי שמפרש [[רש"י]]: "כמכניס מכחול לשפופרת".

[[חז"ל]] הוסיפו סייגים לאיסור זה, ואסרו על גבר להעמיד עצמו במצב שעלול להביאו לעבור עבירה. לדוגמה: אסרו חז"ל על שני [[רווק|רווקים]] לישון תחת שמיכה אחת. ‏‏<ref>‏מקור: [[שולחן ערוך]], חלק [[אבן העזר]]; סימן כ"ד, סעיף 1. {{ציטוטון|... ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>

יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים בהם הגיע אחד הגברים לשפיכת ל[[שפיכת זרע]], אסורים מאותה סיבה שאוננות ש[[אוננות]] אסורה, משום [[שפיכת זרע לבטלה]].

מימוש [[נטייה מינית|הנטייה המינית]] הלסבית לא נאסר במפורש בתורה, אולם הוא אסור על פי ה[[הלכה]] ההלכה וזאת בהתבסס על דרשת ה[[ספרא]] הספרא על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו" (ספרא אחרי מות פרשה ט). במאה ה-12 הגדיר ה[[רמבהרמב"ם]] את מעשה "נשים המסוללות זו בזו" כאיסור לאו ([[משנה תורה]], הלכות איסורי [[ביאה]], פרק כ"א, הל' ח'-ט'), וכך פסקו למעשה פוסקים לאורך הדורות.

הרב [[משה פיינשטיין]]. [[פוסק הלכה]]. מחשובי ה[[רבנים]] ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] ב[[ארצות הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית]] במאה ה-20, מטיב לבטא את התפיסה שכופרת בעצם קיום המשיכה לבני אותו המין, ורואה בהומוסקסואליות התנהגות מינית מושחתת שכל מטרתה התרסה כלפי האל.

אולם, קולות מרכזיים בממסד הרבני טוענים שנטייה מינית היא אורח חיים בחירי, שאינו כפוי על הפרט, והרוצה בכך יכול לעזוב אותו. עמדה כזו מרבה להשמיע הרב [[שלמה אבינר]]. באופן כללי, הממסד ה[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] האורתודוקסי דוחה בחריפות את רעיון [[נישואים חד-מיניים|נישואי בני אותו מין]]. בהקשר זה מוזכר ה[[מדרש]] המדרש האומר ([[מדרש רבה]], ויקרא כ"ג): "דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואין) לזכר".

ארגון דתי בולט שעוסק בנושא הוא "[[עצת נפש]]", שמאחוריו עומדת אג'נדה הטרוסקסיסטית הרואה במשיכה הטרוסקסואלית המשיכה הלגיטימית היחידה, וגורסת שניתן להמיר את [[נטייה מינית|נטייתו המינית]] של אדם. "עצת נפש" היה הגוף הדתי היחיד שהתמקד בסוגיות מיניות ועסק בהן על בסיס התפיסה הדתית, כפי שהוא מפרשה.

רבנים אחרים מהזרם הדתי-לאומי מוכנים להודות בכך שהומוסקסואליות אינה עניין של בחירה, אולם הם גורסים כי התגברות על הנטייה, כלומר אימוץ אורח חיים הטרוסקסואלי, היא חובה דתית. אחד הרבנים המחזיקים בעמדה זו הוא הרב [[יובל שרלו]]. גם [[ישעיהו ליבוביץ']] (שלא היה רב) הביע עמדה כזאת בתשובה למכתבים ששלחו אליו הומוסקסואלים דתיים. אחרים טוענים כי האיסור הוא על משכב זכר ואינו אוסר על אהבה בין שני גברים {{הערה|על פי [http://www.hod.org.il/files/files/principles.pdf מסמך העקרונות] של ארגון [[הו"ד]], עמדה שהובעה קודם לכן על ידי רבנים אחדים.}}. טענה זו עומדת בבסיס מהלך שמטרתו לגרום לחברה הדתית שלא לדחות את ההומוסקסואלים מקרבה.

ה[[יהדות מתקדמת|יהדות היהדות המתקדמת]] מקבלת אורח חיים הומוסקסואלי באופן מלא. רבני התנועה משיאים זוגות בני אותו המין ובמוסדות התנועה מכשירים רבנים הומואים ורבניות לסביות.

בזרם ה[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבי]] הקונסרבטיבי אין גישה אחידה; מוסדות התנועה בחו"ל מכשירים רבניות ורבנים חד מיניים, ורבני קהילות מחתנים זוגות כאלה, אך בישראל לא מכשירים רבנים שמצהירים על היותם הומוסקסואליים.

בשנים האחרונות קמו פרטים וקבוצות שונות מקרב החברה הדתית שביקשו למצוא ולקדם אלטרנטיבות סובלניות ומכילות יותר. ארגונים דתיים בשולי החברה הדתית, הרואים עצמם כבעלי עמדות אוונגרד, מביעים בזהירות עמדות כאלה. התבטאויות ברוח זו ניתן למצוא למשל בפרסומים של [[מרכז יעקב הרצוג]] של הקיבוץ הדתי ותנועת [[נאמני תורה ועבודה]].

בשנת [[2001]] יצא ה[[סרט קולנוע|סרט]] הסרט "[[לפניך ברעדה]]" המתאר את חייהם של לסביות והומואים [[יהודים]] אורתודוקסים ב[[ארצות בארצות הברית]].

יציאת הסרט עוררה דיון מורכב בציבור הדתי שנמשך עד לימים אלו. ‏סנונית ראשונה הופיעה בשנת [[2001]] בכתב העת [[דעות]] בהוצאת תנועת [[נאמני תורה ועבודה]] (ראו הרב רונן לוביץ', '''סלידה, סובלנות ומתירנות''', [http://toravoda.org.il/files/deot_11.pdf דעות 11], אוגוסט 2001), שהמשיך לדון בנושא מזוויות שונות בגיליונות נוספים. עד [[2007]] התקיימו דיונים בשלל במות, למשל בכתב העת [[אקדמות]] שמוציא לאור [[בית מורשה]], בדיוני [[שאלות ותשובות]] רבים באתרי אינטרנט מרכזיים (למשל, [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]), ובבטאון רבני [[צהר (עמותה)|צהר]].

כשנתיים לאחר מכן יצא הסרט "[[את שאהבה נפשי]]", המתאר את סיפורן של שלוש נשים [[ישראל]]יות ישראליות לסביות השומרות על אורח חיים דתי ומממשות, כל אחת בדרכה, את אהבתה לנשים.

בשנת [[2007]] יצר חיים אלבום את הסרט העלילתי "[[ואהבת]]" העוסק בבחור דתי הלומד ב[[ישיבת בישיבת הסדר]], ומתמודד עם היותו הומו. "ואהבת" הופק כסרט גמר של [[מעלה (בית ספר לקולנוע)|מעלה]], בית הספר הדתי לקולנוע בירושלים, וזכה לתמיכת בית הספר, למרות התנגדות של רבנים.

[[תמונה:Jerusalem Pride.jpg|שמאל|ממוזער|שלט ב[[מצעד הגאווה בירושלים]]בירושלים, 2002: "ברוך אתה ה' - שעשנו כרצונו"]]

גברים ונשים אלו הקימו מסגרות תמיכה שונות, בתחילה דרך פורומים ב[[אינטרנט]] באינטרנט ובהמשך בארגונים שונים.

{{ערך מורחב|ערך=[[בת קול (ארגון)|בת קול]]}}'''[[בת קול (ארגון)|בת קול]]''' הוא [[ארגון]] של [[לסביות]] דתיות, המקיים מסגרת של תמיכה וערבות הדדית ל[[אשה|נשים]] לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית - היותן לסביות מחד והיותן דתיות מאידך - ומקדם חינוך לסובלנות ושוויון בחברה הדתית, מתוך מטרה לאפשר ללסביות דתיות ולבני משפחותיהן לחיות חיים מספקים של כבוד ושותפות בתוך החברה הדתית.

בת-קול הוקם בחורף 2005 על ידי כעשר נשים דתיות לסביות, אשר ביקשו לשמור על זהותן הדתית מצד אחד, ולממש את חייהן כלסביות מצד שני - להקים [[משפחה]] המורכבת משתי נשים, כולל [[הורות הומו-לסבית|גידול ילדים]].במסגרת בת-קול מתקיימים מפגשי שיחה קבועים ופעילויות חברתיות שונות ללסביות דתיות לאורך כל השנה, ביניהן קבוצת לימוד ושבת משותפת. מפגשים אלו מהווים מסגרת חברתית חשובה וקבוצת תמיכה וסיוע. בנוסף פועלת בת-קול במישור הציבורי ומעוררת מודעות לנושא הנטייה המינית בחברה הדתית באמצעות פעולות הסברה, ראיונות [[אמצעי התקשורת|באמצעי התקשורת]], וצעידה כארגון ב[[מצעד הגאווה בירושלים|מצעד במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים]].

{{ערך מורחב|ערך=[[הו"ד]]}}'''[[הו"ד]]''' הוא ארגון של הומוסקסואלים דתיים. הארגון מושתת סביב אתר אינטרנט שמרכז את הפעילות, האידאולוגיה והמסרים החברתיים של הארגון. בראש הארגון עומד ה[[רב]] [[הרב רון יוסף]], רב [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] הומוסקסואל, ש[[יציאה שיצא מהארון|יצא מהארון]] באפריל 2009 במסגרת תחקיר‏‏<ref>[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2009-5139645099b70210/Article-79b3cd8623c7021006.htm ‏התחקיר] שודר ב 6 באפריל 2009 בתוכנית [[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]. תגובתו של ארגון הו"ד לתחקיר פורסמה [http://www.hod.org.il/?en=0&sc=-4&pg=7 כאן].‏</ref> על [[עצת נפש|ארגון]] המתיימר לשנות את נטייתם של הומוסקסואלים.

{{ערך מורחב|ערך=[[חברותא (ארגון)|חברותא]]}}'''[[חברותא (ארגון)|חברותא]]''' היא התארגנות אורתודוקסית של הומוסקסואלים דתיים, שהוקמה בסיועו של [[הבית הפתוח]], ופועלת באופן עצמאי. קבוצת חברותא הוקמה ב-[[2007]], ופעילותה כוללת [[אתר אינטרנט]] המפרסם חומר על הומואים דתיים לצד מאמרים ומחקר בנושא, וכן מפגשים חודשיים קבועים ופעילויות קהילתיות, בירושליים ובתל-אביב.

מנהלי הפעילות הם בוגרי [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] ו[[מכינה קדם צבאית|מכינות ומכינות קדם צבאיות]], והארגון רואה עצמו מחויב להלכה.

== לקריאה נוספת מיזמים==* עירית קורן, '''ארון בתוך ארון''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2003 * זאב שביידל, [http://www.bmj.org.il/pdf/akdamot/17schweidel.pdf אח(ר)ים בקרבנו] - על מקומם של דתיים הומולסביים בחברה הדתית, [[אקדמות (כתב עת)|אקדמות]], גיליון י"ז. {{PDF}}, עו"ד זיוה אופק, [http://www.bat-kol.org/wp-content/uploads/2007/05/brit_yeud.pdf תגובה לאח(ר)ים בקרבנו], אקדמות י"ט. {{PDFמיזם|he}}

* [http://www.worldpride.net/index.php?id=2256 הרב אבינר: הומו יכול להתחתן בלי לספר לאשתו] באתר [[חברותא (ארגון)|חברותא]], 20.12.08

* הרב רון יוסף, [http://www.kipa.co.il/family/show.asp?id=32662 עד שתגיע למקומו], באתר [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]], 23.4.09

*הרב רון יוסף, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3736773,00.html גם סטרייט יכול "לצאת מזה?"] - מאמר ב-[[ynet]]