2,803
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
* [[פקיד סעד לחוק הנוער]]
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Humane Society Children.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזה משנת [[1888]] שהוצאה על ידי האגודה ההומנית, היוצאת כנגד התעללות פיזית בילדים.]]'''[[התעללות]] בילדים''' כוללת פגיעות פיזיות, נפשיות ומיניות בו[[ילד|ילדיםמיניות]]בילדים, בדרך כלל על ידי הוריהם, ולחלופין היא תוצר של תנאי קיפוח והזנחה. ההגדרה אינה חד משמעית, בין השאר עקב היעדר הסכמה קולקטיבית חברתית בדבר סגנונות הורות הנחשבים [[סכנה|מסוכנים]] או בלתי קבילים.
==סוגי התעללות==
'''התעללות גופנית''': פגיעה אלימה שנעשית בזדון על ידי הורה, בן משפחה או מבוגר. היא יכולה להגרם על ידי [[מכה|מכות]] בידיים או באמצעות שימוש בחפצים שונים. להתעללות גופנית דרגות חומרה שונות, החל מדחיפה וסטירה עד כדי מכות אלימות יותר שמייצרות פציעה חיצונית עד גרימת [[נכות]] ואף [[מוות]].
'''[[התעללות מינית בילדים|ניצול מיני]]''': התנהגות מינית של הפוגע כלפי הילד כוללת [[נשיקה|נשיקות]], ליטופים, חשיפה, [[מין אוראלי|מגע אוראלי]], [[אוננות]]. כל אלו משפיעים על הנפגע לא פחות מ[[מעשה סדום|מעשי סדום]] וחדירה ו[[מין וגינאלי|חדירה וגינאלית ]] מלאה.
'''התאכזרות נפשית''' מוגדרת על ידי גרברינו וגרברינו כך: "התנהגות הרסנית שיטתית וחוזרת של הורה או מטפל הורי, המעוותת או חוסמת תחושת זהות והערכה עצמית, ומחבלת בתפקודים הרגשיים או האינטלקטואליים של הילד ובסיכוייו לקשור קשרים בין אישיים חיוניים בהווה ובעתיד. פגיעה נפשית מעכבת את התפתחות הגרעין העצמי והכושר החברתי של הילד".
# '''דחייה''': ייחוס לילד תכנים של חוסר ערך ומתוך כך כחסר צרכים וזכויות.
#''' בידוד''': ניתוק הילד מאינטראקציות חברתיות שגורם לו להרגיש בודד ומנוכר.
#''' הפחדה''': יצירת אווירה של [[פחד]] תוך שימוש באלימות מילולית, דרכה הילד תופס את העולם כמקום מאיים.
# '''התעלמות''': חסך בגירויים חיוניים בהתפתחות שמביא לעיכוב ואף לעצירה בהתפתחות רגשית ושכלית.
# '''השחתה''': עידוד לפעילות אנטי חברתית הרסנית.
'''הזנחה''': שלילת טיפול בילד בדרך של מניעת [[מזון]] וטיפול רפואי, נטישה וחשיפתו לסכנה כלשהי, חוסר סיפוק של גירויים הנחוצים להתפתחות חושית תקינה, וחסך רגשי שנובע ממיעוט במגע גופני או חוסר ב[[תקשורת]] בתקשורת מילולית או בלתי-מילולית.
==סיבות להתעללות ופגיעה בילדים==
# היעדר כישורים הוריים: את רוב הכשרתם הם מקבלים בצורה פאסיבית על ידי הסתכלות באחרים. ולא תמיד המודל לחיקוי, ראוי לחיקוי. חוסר מיומנות, והיעדר ידע בסיסי תורמים לכך.
# פיגור: מספר ההורים המפגרים הפוגעים בילדיהם גבוה.
# [[אלכוהוליזם]] ו[[סם|סמים]]וסמים: פגיעה עקב תחושת חוסר שליטה של ההורה שמקורה בהסרת העכבות ועירפול ההכרה תחת השפעת סמים ואלכוהול.
# גורמים פסיכיאטריים: חוסר יכולת לתפוס את האחר בצורה מציאותית והיעדר יכולת לבנות מערכת יחסים חברתיים מהווה בסיס למצבים פתולוגיים.
# גורמים פסיכולוגיים: הורים המכים את ילדיהם מפני שהם עצמם היו ילדים מוכים.
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, מוגדר "קטין נזקק" כאשר, בין השאר, "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או שעלול להפגע מכל סיבה אחרת". סעיף 368 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שכותרתו התעללות בקטין או בחסר ישע, קובע: "העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע - דינו מאסר תשע שנים". על-פי החוק, האחריות הפלילית בגין התעללות בקטין מוטלת על הורי הקטין ועל כל מבוגר אחר האחראי עליו ופוגע בו. כמו כן קיימת חובת דיווח לרשויות על כל אדם, שחושב או חושד שילד עובר כל סוג של התעללות. הימנעות מדיווח היא עילה לעונש.
כדרכן של הגדרות שבחוק, גם זו נזקקה לפרשנותו של בית המשפט כדי להבהיר את משמעותה ביחס לתופעת ההתעללות לסוגיה. [[בית המשפט העליון]] (בפסק הדין על פי 4598/98) הגדיר התעללות פיזית בילדים כך: "התעללות פיזית יכולה להווצר כתוצאה ממעשה אקטיבי או מהזנחה שעלולים לגרום נזק, סבל נפשי או פיזי (או שניהם). ומתאפיינים באכזריות, הטלת אימה או השפלה". בית המשפט קבע פרמטרים המלמדים על התעללות פיזית: תדירות המעשה, משך הזמן, סוג המגע או האמצעי שננקטים, מידת הכוח ועוצמתו, ההקשר והנסיבות בהן הופעל הכוח, שיטתיות השימוש בכוח וחריגותה של ההתנהגות בהנורמה החברתית המקובלת.
קו הגבול בין שימוש לגיטימי בסמכות וכוח של ההורה ובין התעללות אינו חד.
* [[התעללות מינית בילדים]]
* [[ג'יני (ילדת פרא)]]
==לקריאה נוספתמיזמים=={{מיזם|he}}* תמר כהן, '''מודלים קליניים לטיפול בילדים בסיכון''', ג'וינט ישראל, 1994.* לוי עדן, '''ילדות קשה - מין אלימות וילדים''', 1996. * עופרה איילון, '''התעללות בילדים במשפחה''', מכון הנרייטה סאלד, 1999. * יוסי הטב ויצחק קדמן, '''אינססט, גילוי עריות, ניצול מיני במשפחה, עבירות מין במסגרת המשפחה''', ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד, 1990.* ציונית יפה ויצחק קדמן, '''ילדים כקורבנות התעללות במשפחה''', המועצה הלאומית לשלום הילד, 2001.* שרי בן נתן (עורכת) "זמן שאול - סוגיות בקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון", הוצאת פראג, 2000.* Garbarino, S & Garbarino, L (1980) Emotional Maltreatment of Children, Chicago: National Committee for Preventation of {{מיזם|en|Child Abuse.abuse}}
== קישורים חיצוניים ==
* גילי דוברין (2008), [http://digitool.haifa.ac.il/R/?func=search-simple-go&local_base=GEN01&find_code=SYS&con_lng=heb&request=000039145 השפעת התעללות מינית בילדות על התפתחות רה ויקטימיזציה מינית בבגרות], עבודת גמר, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
[[קטגוריה:פשעים]][[קטגוריה:עבודה סוציאלית]][[קטגוריה:זכויות הילד]][[קטגוריה:אלימות]] [[en:Child abuse]][[af:Kindermishandeling]][[de:Kindesmisshandlung]][[eo:Mistraktado de infano]][[es:Abuso y maltrato infantil]][[fi:Lapsen kaltoinkohtelu]][[fr:Maltraitance sur mineur]][[ja:児童虐待]][[nl:Kindermishandeling]][[pt:Abuso infantil]][[ru:Насилие над детьми]][[sr:Занемаривање деце]][[sv:Barnmisshandel]][[tr:Çocuk istismarı]][[vi:Bạo hành trẻ emעבירות מין]]
