שינויים

'''מערכת הרבייה''' (או '''מערכת המין''') הנה מכלול ה[[איבר|איברים]] האיברים המשתתפים בתהליך ה[[רבייה]] ב[[אורגניזם|ייצורים הרבייה בייצורים חיים]].

מערכת הרבייה במשמעותה הצרה ביותר כוללת את ה[[גונדה|גונדות]] הגונדות - האיברים בהם מיוצרים, ולעתים מאוחסנים, [[תא רבייה|תאי הרבייה]] (הגמטות). הגונדות אצל ה[[יונקים]] היונקים הם ה[[אשך|אשכים]] אצל ה[[זכר|זכרים]] הזכרים וה[[שחלה|שחלות]] אצל ה[[נקבה|נקבות]]הנקבות.

כדי שתאי הרבייה הזכרי והנקבי יוכלו להיפגש (ולבצע [[הפריה]]) נדרשים איברים מסייעים. בנוסף, גופה של הנקבה כולל איברים בהם שוכנת ה[[זיגוטה]]הזיגוטה, אשר מאוחר יותר מתפתחת ל[[עובר]] לעובר ולבסוף - לצאצא. ההגדרה הרחבה יותר, והנפוצה ביותר, של מערכת הרבייה, כוללת איברים אלו, כגון [[רחם (איבר)|רחם]], [[פין]] ו[[נרתיק]] (ראו להלן).

במשמעותה הרחבה ביותר של מערכת הרבייה נכללים איברים המסייעים לזכר ולנקבה, במיוחד ב[[אדם|בני בבני אדם]], לקיים [[יחסי מין]], אשר תכליתם (הראשונית) היא קיום תהליך הרבייה. לפי משמעות זו נכללים במערכת הרבייה ה[[שד (איבר)|שדיים]], ה[[דגדגן]], [[פי הטבעת]] ועוד.

מערכת הרבייה ביונקים מתחלקת ל'''איברי מין פנימיים''' (הרחם ה[[רחם]] ו[[צינור הזרע]], למשל) ול'''איברי מין חיצוניים''' (הפין ה[[פין]] וה[[פות]], למשל).

* [[שחלה|שחלות]] - בלוטות בהן נוצרים ומבשילים [[ביצית|תאי הביצה]]. השחלות מייצרות ומפרישות את הורמוני המין הנקביים (שהם [[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]]). * [[חצוצרה (אנטומיה)|חצוצרה]] - צינורות מובילי ביציות מהשחלה אל חלל הרחם. * [[רחם]] - איבר שרירי בצורת [[אגס]], הבנוי מדופן שרירי ומחלל רחם העשיר ב[[כלי דם|צינורות בצינורות דם]]. הרחם מותאם לקליטת תא ביצה מופרה ולהתפתחות העוברה[[עובר]]. * [[צוואר הרחם]] - [[שריר]] טבעתי המקשר בין הרחם אל הנרתיק. * [[נרתיק]] - צינור שרירי המכיל [[ריר]] [[חומצה|חומצתי]]. שמגן מפני [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] הגורמים ל[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] לזיהומים בנרתיק.

* [[שק האשכים]] - שק עור. הטמפרטורה בו היא 35 מעלות (טמפרטורה זו נחוצה להתפתחותם התקנית של [[תא זרע|תאי הזרע]], להבשלתם ולקבלת כושר תנועה וכושר הפריה כדי שהם יהיו מוכנים להפריה).* [[אשך|אשכים]] - בלוטות בהן נוצרים [[תאי זרע]]. האשכים מייצרים ומפרישים את [[הורמוןהמין הזכרי]] המין הזכרי (שהוא [[טסטוסטרון]]).

* [[צינור הזרע]] - דרכו עוברים תאי הזרע מהאשכים אל השופכהה[[שופכה]].* [[שלפוחית הזרע]] ו[[בלוטת הערמונית]] - מספקות 90 אחוז מ[[נוזלהזרע]] הזרע.

יש הבדל ברור בין ה[[גבר]] ל[[אישה]] הגבר לאישה בכל הקשור ל[[הזדקנות]] להזדקנות מערכת הרבייה. בעוד מערכת הרבייה של הגבר תקינה לחלוטין עד מותו (כשנתעלם מהמצב ה[[בריאות]]י הבריאותי החלש בדרך כלל בגיל מבוגר), והוא מסוגל להוליד גם בגיל מבוגר מאוד; מערכת הרבייה של האישה מתנוונת ובדרך כלל כבר בסביבות גיל 50 אין האישה מסוגלת להיכנס ל[[היריון]] ו[[לידה|ללדת]]להיריון וללדת. עם זאת, התפקוד המיני אצל רוב הגברים יורד ככל שהם מתבגרים. רק כשליש מן הגברים מעל גיל שמונים ממשיכים להיות פעילים מינית.

ככל שהגבר מזדקן הוא מייצר פחות מה[[הורמון]] [[מההורמון טסטוסטרון]]. הירידה בייצור היא כאחוז אחד בכל שנה, והיא מתחילה בערך מגיל ארבעים. גם ייצור [[תא זרע|תאי הזרע]] ליום יורד ככל שהגבר מזדקן, וכך גם מופחתים תאי הזרע הפעילים. כתוצאה מכל אלה, ילדים שנולדים מגברים זקנים עלולים להיות בעלי פגמים מולדים, דבר המצביע על האפשרות שה[[זרע]] שהזרע של הגבר הזקן מכיל יותר [[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|גנטיות]]. אצל רוב הגברים הזקנים התדירות ב[[יחסי ביחסי מין]] נמוכה יותר, והתגובה המינית שלהם איטית יותר. הטענה הנפוצה היא שהשינויים האלה במערכת הרבייה הגברית נובעים מהירידה ברמות ה[[טסטוסטרון]] ב[[דם]]הטסטוסטרון בדם<ref>כך ב[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=650513&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 כתבה] בעיתון [[הארץ]], ב[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2783917,00.html כתבה] ב- [[ynet]] וב[http://health.walla.co.il/?w=/5001/1429181 כתבה] ב[[וואלהבוואלה!]]</ref>, אך עדיין הטענה אינה מבוססת מספיק ואין ידוע בבירור אם אכן השינויים נובעים מרמת טסטוסטרון נמוכה, היות שאצל אחדים מהגברים יש רמת טסטוסטרון גבוהה יותר בגיל שבעים, ייצור תאי זרע גבוה יותר ויחסי מין תדירים יותר מאשר אצל גברים צעירים בריאים בגיל עשרים{{הערה|סטיבן נ. אוסטד, '''המסע שלא ייאמן''', [[הד ארצי]] [[2000]]}}. כמו כן, בנפח ה[[אשך|אשכים]] האשכים וברמות ה[[גונאדוטרופין|גונאדוטרופינים]]הגונאדוטרופינים, ישנה עלייה ככל שהגברים מזדקנים. כלומר: בעוד התפקוד של איברי המין "יורד" בדרך כלל ככל שהגבר מזדקן, התפקוד של חלק ה[[מוח]] המוח האחראי על מערכת הרבייה ([[בלוטת יותרת המוח]]) "עולה".

אצל האישה, לעומת הגבר, מערכת הרבייה מפסיקה, כאמור, להיות כשירה בגיל חמישים ואחת בממוצע ב[[מדינה מפותחת|מדינות במדינות המפותחות]]. הסיבה לכך היא הפסקת ה[[ביוץ]] וה[[מחזור הביוץ והמחזור חודשי]]. אישה, שלא כגבר, אינה מייצרת בחייה [[ביצית|ביציות]]. לאישה יש כבר בחודש החמישי ל[[עובר#התפתחות עובר האדם|התפתחותה]] ב[[רחם]] [[אם|להתפתחותה ברחם אמה]] את כל הביציות שיהיו לה אי-פעם, וכמות הביציות מתחילה לרדת כמעט מידית, כשהרבה מהן מתות. בשעת ה[[לידה]] הלידה יש לאישה כ-400,000 ביציות שהן כרבע מסך כל הביציות שהיו לה בהתחלה. בגיל ה[[התבגרות]] ההתבגרות יש לאישה רק אחד חלקי 13 מסך זה, וקצב איבוד הביציות ממשיך להיות קבוע עד גיל 35 בערך, ואז קצב האיבוד מכפיל את עצמו. הפסקת הביוץ והמחזור מתרחשת כשלא נותרו ב[[שחלה|שחלות]] בשחלות כמות מספקת של ביציות כדי לייצר מספיק הורמונים לצורך השלמת המחזור. במצב הזה גם ה[[גונאדוטרופין|גונאדוטרופינים]] הגונאדוטרופינים (שבדרך כלל אחראים להתפתחות הביצית) אינם יכולים לגרום לשחלות לפתח עוד ביציות לכדי ביוץ או לגרום להן לייצר עוד [[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]] ופרוגסטרון האחראים לתקינות תהליך הביוץ. חוסר ה[[פוריות]] הפוריות באישה הוא אם כן תהליך ארוך ומתמשך שאינו נוצר בבת אחת. התהליך מתחיל כבר בשלב המוקדם של היות האישה ברחם, באותו הרגע שבו מתחילות למות הביציות, וכמות הביציות של האישה הולכת ומופחתת. ואכן ההשפעה של התהליך ניכרת כבר מגיל 35, הגיל בו מתקשות יותר הנשים להרות ולשמור על הריון. כמו כן הסיכוי שתינוקות יהיו פגומים גנטית או ימותו בזמן הלידה מכפיל את עצמו באישה מגיל 35.

ישנן שתי [[תאוריה|תאוריות]] המנסות לתת מענה מדוע האישה בנויה באופן שפוריותה תיפסק בגיל די מוקדם בחייהן:*התאוריה הראשונה היא שבני [[אדם]] מעוצבים פיזיולוגית כדי לתפקד כמספר השנים ששרדו בהן במהלך ה[[אבולוציה]]האבולוציה. לפי תפיסה זו ריבוי נשים מגיל שישים ומעלה הנו תופעה חדשה של מאות השנים האחרונות שנובעת משיפור [[איכות חיים|איכות החיים]] כגון תנאי ה[[תברואה]]התברואה, ה[[היגיינה]] ההיגיינה והדברת [[מחלות זיהומיות|המחלות המידבקות]] באמצעות [[תרופה|תרופות]] מודרניות. על כן הפיזיולגיה הפנימית עדיין לא השיגה את השינויים הסביבתיים. מאחר שייצור הביציות מגביר את הסיכון למוטציות גנטיות, הפיזיולוגיה ב[[היסטוריה]] בהיסטוריה לא נתנה לייצר אלא כמות הביציות לה האישה תזדקק. מעבר לכך הן רק מזיקות ולכן הופסקה יצירתן. את העדכונים על [[הישרדות]] המתמשכת יותר של האישה המודרנית, הפיזיולוגיה כאמור, לא השיגה.

*התאוריה השנייה היא שהפסקת הביוץ והמחזור היא תוצאה מהזהירות הטבעית של ה[[גוף האדם|גוף]] הגוף האישה מסיכון בריאותה, כדי שתוכל לגדל את ה[[ילד]]ים הילדים האחרונים שנולדו לה ואת [[נכד]]יהנכדיה. בגלל הסיכון הגבוה שבלידה בגיל מבוגר, מבכרת האישה את הבטחת אורך חייה באופן שיספק לגידול הילדים, מאשר להביא ילדים נוספים. הבטחת הגידול, שהיא בעצם עזרה לילדים להתרבות, מהווה [[אלטרנטיבה]] הגיונית לאפשרות שהיא עצמה תמשיך להתרבות, וזאת כ[[טקטיקה]] כטקטיקה מוצלחת יותר של העברת ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]]הגנים. הטבע העדיף אפוא גנים שמפסיקים את פעילות מערכת הרבייה, כדי לשחרר את ה[[אנרגיה]] האנרגיה שלה לטיפול בילדים שנולדו כבר.

ישנם חיזוקים לשתי התאוריות, כך שאין אפשרות לקבוע איזו מהן נכונה יותר. חיזוקים לתאוריה הראשונה נמצאו כשהחזיקו נקבות של מיני [[יונק]]יםיונקים, כגון [[חולדה|חולדות]] בתנאים מוגנים ב[[מעבדה]]במעבדה, ואף על פי כן הן גילו הזדקנות במערכת הרבייה מוקדם יותר מאשר אצל הזכרים של אותו מין. ההבדל הזה אינו ניתן להסבר על ידי התאוריה השנייה, אלא על ידי התאוריה הראשונה, כי החולדות, למשל, מטפלות בצאצאיהן פחות מחודשיים. חיזוקים לתאוריה השנייה נמצאו כאשר התבוננו בנקבות של מיני [[לוויתן|לווייתנים]], כגון ה[[קטלן]]הקטלן. גורי הלווייתנים דורשים טיפול לתקופה ארוכה והנקבות של אותם לווייתנים מגדלות את צאצאיהן תקופה ארוכה. גם אצל הלווייתנים מערכת הרבייה של הנקבה מפסיקה לתפקד זמן רב לפני מיתתה ומוקדם יותר מאצל הזכרים. מאחר שאצל הלווייתנים אין סיבה לחשוב שחייהם התארכו במאות השנים האחרונות, התאוריה השנייה היא היחידה המסבירה את הפסקת פעילות מערכת הרבייה מוקדם כל כך בחייהן של הנקבות.

כאמור, ההבדל בין האישה לגבר נעוץ בכך שבעוד הגבר מייצר באופן יומיומי [[תא זרע|תאי זרע]] חדשים, האישה לעומתו מאבדת בקצב יומי מה[[ביצית|ביציות]] מהביציות שלה. לא ידוע סיבה ברורה מדוע האישה מפסיקה לייצר את תאי המין שלה (הביציות) עוד לפני שנולדה בעוד שהגבר מייצר אותם (תאי הזרע) לכל אורך חייו. ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגים]] הפיזיולוגים העלו אפשרות שהדבר קשור עם העובדה שבכל פעם ש[[תא]] שתא מתחלק גדלים סיכוייו ל[[מוטציה|מוטציות]] [[גנטיקה|למוטציות גנטיות]]. ביציות האישה הן תוצר של כ-33 [[רבייה תאית|התחלקויות תאים]] בלבד לאחר ה[[הפריה]]ההפריה, בעוד תאי הזרע של הגבר - גם של הצעיר - הם תוצר של כמה מאות התחלקויות תאים. כמענה לכך שאצל הגבר הסיכוי למוטציות גנטיות מסוכנות ל[[ולד]] לולד גבוה הרבה יותר מאשר אצל האישה, בא הייצור והריבוי המוגבר תאי זרע. כך שכשהגבר יפלוט את מאות מיליוני תאי הזרע בשעת הביוץ, עדיין יהיה סיכוי טוב שהביצית תפגוש תאי זרע טובים ולא תאי זרע בעלי מוטציות גנטיות רציניות. מאידך, האישה שאצלה הסיכוי להימצאות בביציות מוטציות גנטיות קטן בהרבה, איננה זקוקה ליותר מאלף ביציות לפני כל ביוץ, שאחת מהן - הטובה - ישתחרר מהשחלה ויפרו אותה. הייצור המוגבר של תאי מין הגבר הוא אם כן איזון של הסיכון, כדי לתת סיכוי טוב יותר; מה שאצל האישה - שאצלה הסיכון אינו גדול - הוא (האיזון) אינו נדרש.

==ראו גםמיזמים==* [[הזדקנות]]{{מיזם|he}}* [[אנטומיה של מערכת הרבייה]] ==לקריאה נוספת==* סטיבן נ. אוסטד, '''המסע שלא ייאמן''', [[הד ארצי]] 2000{{מיזם|en|Reproductive system}}