שינויים

'''תרומת ביציות''' היא [[טיפול פוריות]] המיועד לנשים שאינן מסוגלות לייצר [[ביצית|ביציות]] איכותיות בעצמן. בתהליך שואבים ביציות מתורמת ומפרים אותן ב[[תא זרע]]. אחרי מספר ימים מחזירים את ה[[ביצית]] הביצית המופרית ל[[רחם]] של הנתרמת. בישראל מתנהל היום מאבק ציבורי למען חוק שיסדיר את הנושא במדינה.

*[[מנפוזה|מנאפוזה מוקדמת]]*[[כימותרפיה|טיפולים כימותרפיים]]* [[מחלת חיסון עצמי|מחלות אוטואמוניות]]*[[טיפולי הקרנה]]

*כריתת [[כריתת שחלות]]

* נשים אחרי מספר רב של [[הפריה חוץ גופית|טיפולי הפריה]] כושלים

בנוסף, יש [[מחלות גנטיות]] שמונעות מהאם להשתמש בביציות שלה כמו [[X שביר|תסמונת הX השביר]]. <br />כמו כן, תרומת ביצית עבור זוג גברים (או גבר יחיד), בשילוב עם הליך [[פונדקאות]], הופכת נפוצה יותר ויותר. היו גם מקרים שבהן זוג לסביות ביקשו לעבור הליך שבו אחת הנשים תישא את ההריון כאשר תורמת הביציות היא בת-הזוג (ראו: [[הורות הומו-לסבית]]).

את הביציות משיגים מנשים צעירות ובריאות בגילאים 21-30. ברוב המקרים התורמת היא אנונימית שמקבלת תשלום תמורת הזמן והמאמץ. נשים שעוברות [[טיפולי פוריות]] בעצמן מסכימות לפעמים לתרום את הביציות העודפות. לעתים נדירות הנתרמת מביאה מתנדבת מטעמה, קרובת משפחה או חברה טובה, אבל סוג כזה של תרומה אסור בהחלט בישראל. התיווך בין הצדדים מתבצע במרפאת הפוריות או בסוכנות ייעודית.

*[[מחלות גנטיות]] *[[מחלות זיהומיות]] *[[מחלות נפש]]*מחלות [[גינקולוגיה|גניקולוגיות]]

*שימוש ב[[אתנול|אלכוהול]] ו[[סמים]]באלכוהול וסמים. בנוסף, יאסף מידע על תכונות גופניות ואישיותיות. התורמת תתבקש להציג גליונות ציונים מבית הספר וה[[אוניברסיטה]]והאוניברסיטה, תוצאות של מבחני [[אינטליגנציה]], תמונות ילדות, תחביבים וכישורים מיוחדים. המידע הזה נמסר במלואו או בחלקו להורים המיועדים, והם בוחרים את התורמת המתאימה להם. לכל מרפאה יש מדיניות משלה לגבי המידע שנחשף בפני ההורים. בחלק מהמקרים נותנים לנתרמת מבחנת [[דם]] של התורמת למטרת בדיקה.

גם התורמת ובן זוגה יעברו בדיקות מקדימות. בנוסף לבדיקות הרפואיות הכלליות, יש צורך לבצע לתורמת [[צילום רחם]] או [[היסטרוסקופיה]] כדי לוודא שהרחם תקין, והוא נקי מהידבקויות ו[[ציסטה|ציסטות]] וציסטות שיפריעו להשתרשות ה[[עובר]]העובר. בן הזוג של התורמת ייתן [[דגימת זרע]].

אחרי שהתורמת נבחרה, נחתמים [[חוזה|חוזים]]. [[חוזה]] אחד נערך בין התורמת למרפאה, ו[[חוזה]] וחוזה נוסף בין המרפאה לנתרמת. בדרך כלל יכללו ב[[חוזה]] בחוזה הסעיפים הבאים:

* המרפאה מתחייבת לממן את [[ביטוח רפואי|הביטוח הרפואי]] של התורמת בזמן התהליך.

* איזה מידע רפואי על האמא הגנטית ימסר לילד במקרה הצורך, למשל אם הילד זקוק להשתלת [[מוח עצם]].

התורמת מקבלת טיפול הורמונלי שמגרה את ה[[שחלות]] לייצר כמות גדולה של [[זקיק|זקיקים]]. תהליך ההכנה התרופתית נמשך שבועיים-שלושה. במשך התקופה הזאת, יש צורך לבצע מעקב של [[בדיקת אולטרה סאונד|אולטרסאונד]] ו[[בדיקת ובדיקות דם|בדיקות דם]] תכופות. התורמת מתחייבת להימנע מ[[עישון]] מעישון ושתיית אלכוהול בזמן הטיפול, ואסור לה לקיים [[מגע מיני]] בלתי [[אמצעי מניעה|מוגן]]. במקביל, נותנים לנתרמת טיפול ב[[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]] שיעבה את רירית ה[[רחםרירית הרחם]]. מרפאת הפוריות מסנכרנת את המחזורים של הנתרמת ושל התורמת כדי שה[[רחם]] שהרחם של האחת יהיה מוכן בדיוק בזמן שבו שואבים את הביצית מהשנייה.

ביום המתאים שואבים את הביציות על ידי מחט שמוחדרת לשחלות. את שאיבת הביציות מבצעים ב[[הרדמה]] בהרדמה כללית. מיד אחרי השאיבה מפרים את הביצית בזרע של בן הזוג או ב[[תא זרע|זרע]] בזרע של תורם. את הביצית המופרית מדגירים במעבדה, ואחרי מספר ימים מחזירים את ה[[עובר]]ים העוברים המופרים ל[[רחם]] לרחם של הנתרמת. את ההחזרה מבצעים בעזרת קטטר דק שמוחדר ל[[קטטרצוואר הרחם]] דק שמוחדר לצוואר הרחם. תהליך ההחזרה אינו כרוך בחוסר נעימות. את העוברים שלא הוחזרו אפשר להקפיא ולהשתמש בהם לניסיון נוסף. הנתרמת תעבור בדיקת [[הריון]] 12-14 ימים אחרי ההחזרה. אם הושג [[הריון]], ממשיכים לתת תמיכה הורמונלית במשך מספר שבועות.

ההריון הראשון מתרומת ביצית הושג בשנת [[1984]]. בשנת [[2000]] דיווחו 400 מרכזי הפריה ב[[ארצות בארצות הברית]] כי מתוך 6000 מחזורי הפריה, הושג אחוז הצלחה של 43.4% לידות של תינוק חי. אחוזי ההצלחה יורדים אם מחזירים עוברים מוקפאים. האישה המבוגרת ביותר שעברה את התהליך היא אומקארי פנוואר מהודו, שילדה זוג תאומים בגיל 70 .

*גירוי יתר של ה[[שחלות]]השחלות*לעתים נדירות הפרעות בתפקודי ה[[כבד]]הכבד.

רוב ה[[רבנים]] הרבנים מכל הזרמים מתירים את תרומת הביצית. קיימת מחלוקת הלכתית לגבי זהותה של האם. חלק מה[[רבנים]] מהרבנים קובעים כי הנתרמת היא האמא, מכיוון שהיא זאת שנושאת את הולד בבטנה, מביאה אותו לעולם ומגדלת אותו. [[רבנים]] אחרים קובעים כי תורמת הביצית היא האמא, מכיוון שה[[נשמה]] שהנשמה נוצרת באדם עוד לפני תחילת ההריון. על מנת למנוע חשש של [[גילוי עריות]], מעדיפים להשתמש בתורמת שאינה יהודיה. במקרה של תרומה מלא יהודיה, יש הדורשים שהילד יעבור [[גיור]] בזמן [[ברית מילה|ברית המילה]]. <ref>[http://img1.tapuz.co.il/forums/25629953.doc סיכום דעת ההלכה ביחס לטיפולי הפריה, הרב שמואל דוד]</ref> 

עפ"י סעיף 4(1) ל[[חוק לחוק בריאות העם]] משנת [[1987]] (הפריה חוץ גופית), רק אישה שעוברת בעצמה טיפולי פוריות יכולה לתרום ביציות. אסור לקבל תרומה מחברה טובה או מקרובת משפחה. מאז שהואשמו רופאים בכירים ב"[[פרשת גניבת הביציות]]", אין כמעט רופאים המוכנים לבקש תרומה ממטופלת שלהם ואין נשים רבות המוכנות לתרום. ישראליות שזקוקות לתרומה נאלצות לעבור את התהליך בחו"ל, בעיקר ב[[מזרח במזרח אירופה]] או ב[[קפריסין]]בקפריסין. [[קופת חולים|קופות החולים]] משתתפות בחלק קטן בלבד מהעלות. בשל מצוקתן של אלפי נשים, התעורר צורך דחוף להתיר בחוק את התרומה ממי שאינה עוברת טיפולים בעצמה. בשנת [[2000]] החליט [[שר הבריאות]] [[שלמה בניזרי]] להקים ועדה ציבורית-מקצועית בראשותו של ד"ר [[מרדכי הלפרין]] אשר תבחן את ההבטים המשפטיים, האתיים, החברתיים וההלכתיים הקשורים לנושא הנ"ל. מספר [[הצעת חוק|הצעות חוק]] בנושא הועלו, בגלגולים שונים, החל משנת [[2001]]. ב[[-8 במאי]] [[2007]], עברה הצעת החוק ב[[קריאה בקריאה ראשונה]].