שינויים

|שנת לידה=[[1894]]|שנת פטירה=[[1956]]

|תרומות עיקריות=מייסד ענף ה[[סקסולוגיה]] ב[[מדעי הסקסולוגיה במדעי האדם]]. |ארצות מגורים=[[ארצות הברית]]|ענף מדעי=[[ביולוגיה]]

'''אלפרד קינסי''' ([[אנגלית]]: Alfred Kinsey) {{כ}} ([[23 ביוני]] [[1894]] - [[25 באוגוסט]] [[1956]]), [[ביולוג]] [[אמריקני]] שנחשב למייסד ענף ה[[סקסולוגיה]] ב[[מדעי במדעי האדם]]. הכשרתו המקורית הייתה בתחומי ה[[זואולוגיה]] וה[[אנטומולוגיה]] הזואולוגיה והאנטומולוגיה (חקר החרקים), והוא אף כיהן כפרופסור בתחומים האלה.

קינסי נולד במדינת [[ניו ג'רזי]] שבמזרח ארצות הברית. הוריו היו [[עוני|עניים]], והוא סבל כילד מתנאי מחיה ירודים. הוריו היו [[נצרות|נוצרים]] אדוקים, והשתייכו ל[[הכנסייה לכנסייה המתודיסטית|כנסייה המתודיסטית]]. החינוך הדתי שקיבל מנע ממנו כל מידע בנושאי [[מין ומיניות]] ו[[מיניות]]. במסגרת לימודיו בתיכון החל להתעניין בביולוגיה, ובפרט ב[[בוטניקה]] בבוטניקה ובזואולוגיה. יש הטוענים כי המורה שלו לביולוגיה בתיכון, נטלי רות, היא זו שהשפיעה עליו להיות למדען.

כזואולוג חקר קינסי [[צרעות]] באוניברסיטה, באינדיאנה. הוא קיבל תואר [[דוקטור]] למדעים מ[[אוניברסיטת מאוניברסיטת הרווארד]] ב-1919 בעבור עבודת דוקטורט שכתב על [[צרעת העפצים]]. לאחר קבלת התואר, עבר למחלקה לזואולוגיה של [[אוניברסיטת אינדיאנה]]. מאוחר יותר מונה לפרופסור באוניברסיטה זו. התפנית בתחום המחקר של קינסי אירעה בשנת 1933, אז החל להתעניין בנושא מיניות האדם, יש אומרים שהקשר שלו עם [[מיניות ]] הושפע מכך שגילה את בורותם של הסטודנטים שלו בנושא{{מקור}}. קינסי אף נתבקש ללמד כיתת סטודנטיות על מיניות וגילה שאין ספרים העוסקים בנושא, כך החל לראיין סטודנטים בנושא מיניות. באותה התקופה הייתה החברה בארצות הברית שמרנית במיוחד, והתאפיינה ב[[עקרת בית|עקרות בעקרות בית]] למופת ובנערות [[בתולין|בתולות]]. קינסי גילה שהאמריקאים לא פתוחים לנושא זה משום שנחשב לסטייה, אך ממצאיו של קינסי עולה כי מיניות היא נורמה אצל רוב האמריקאים ולא סטייה. ב-1935 נשא הרצאה באוניברסיטה שבה תקף את הבורות השוררת בתחום זה, והביע את דעתו כי "נישואין מאוחרים" (כלומר, לשיטתו, קיום [[יחסי מין ]] בגיל מאוחר) מזיקים מבחינה פיזיולוגית, כמו כן, ככל שרמת ההשכלה עולה כך גם הפתיחות כלפי המיניות.

ב-1947 הקים פרופסור קינסי את המכון לחקר המין באוניברסיטת [[אינדיאנה]], המכון נקרא כיום על שמו: "[[מכון קינסי]] לחקר [[מיניות|מין]], [[מגדר]] ו[[פריון]]ופריון". ב-1948 חיבר את הדוח המפורסם "התנהגות מינית בזכר האדם" (''Sexual Behavior in the Human Male''). דוח זה התבסס על מחקר שכלל ראיונות ושאלונים שנערכו עם סטודנטים במכללות אמריקניות. ספרו של קינסי הפך ללהיט בארצות הברית ובעקבות הצלחתו המשיך קינסי במחקר על מיניות האישה האמריקאית וב-1953 פרסם דוח משלים: "התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female), שהתבסס על מחקר דומה שנערך עם סטודנטיות, אך נתקל בבעיה במהלך שיטת המחקר, כיוון שבשנות החמשים בארצות הברית קשה היה למצוא נשים מחוץ למתחם הבית. שני הדוחות הללו כוללים תיאורים של תופעות בהתנהגות המינית וניתוח [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] של תפוצתן. בין השאר נטען בהם כי שיעור ה[[הומוסקסואליות]] באוכלוסייה הכללית גבוה בהרבה מאשר שיערו החוקרים עד אז, וכי כמעט כל בני-האדם [[אוננות|מאוננים]]. הדוחות חוללו סערה ב[[ארצות בארצות הברית]], ועוררו ביקורת רבה. עם זאת, הם נחשבים כפריצת דרך בתחום חקר האדם.

את המחקר שהוביל לכתיבת הדוחות על מיניות האדם שפורסמו ב-1948 וב-1953 ערכו קינסי ועוזריו באמצעות ראיונות אישיים אנונימיים (כלומר, בלי לתעד את זהות המרואיין) עם סטודנטים וסטודנטיות, וכן באמצעות ניתוח יומנים אישיים של [[פדופיל]]ים. העובדה כי קינסי הסתמך גם על מידע שהושג מאנשים שנחשבים ל[[סטייה מינית|סוטי לסוטי מין]] הייתה הציר המרכזי לביקורת נגדו. הביקורת הייתה גם [[מתודולוגיה|מתודולוגית]] - טענה כי ה[[מדגם]] המדגם שלו היה מוטה, וגם מוסרית - מתן ביטוי לעברייני ל[[עברייני מין]]. על אף הביקורות הללו, קינסי החל את תחום חקר המיניות וחשף לעולם עובדות מרחיקות לכת לגבי עולם שלם ומגוון של מיניות, כמו כן, מחקריו של קינסי נחשבים אמינים למדי, גם אם במשך הזמן נערכו מחקרים נוספים ששינו במידה מסוימת את הניתוחים הסטטיסטיים שלו.

ב[[ניו בניו יורק טיימס]] נכתב עליו לאחר מותו: "מותו בטרם עת של אלפרד קינסי לוקח מהעולם האמריקאי דמות חשובה ורבת ערך, באותה מידה שהייתה שנויה במחלוקת. יהיו אשר יהיו התגובות לממצאיו, והשימוש חסר המצפון בחלקם, העובדה הנשארת שהיה מדען בכל רמ"ח איבריו. לטווח הרחוק הערך שקיים, בחשיבה של זמננו, בדיון שעורר, נשען פחות על ממצאיו ויותר על המתודה בה השתמש כדי לאשר אותם. כל סוג של גישה מדעית לביות, שנוגעות למיניות הוא קשה, כיוון שמדובר בתחום אפל, שעמוס בהגדרות כמו: צו מצפון, טאבו, הכשרות קבוצתיות ואינדיבידואליות ותבניות התנהגות ארוכות וממוסדות. חלקן אולי טובות בפני עצמן, אך לא תורמות למדען בדרכו אל האמת. דוקטור קינסי התגבר על מכשל זה על ידי שיטת הפרד ומשול. עבודתו הייתה מצפונית ומקיפה, ובאופן טבעי נעצרה משמעותית עם מותו. בוא נקווה בכנות שהרוח המדעית, שהשרה לא תיפגם בצורה דומה."

חייו היו הנושא של ה[[סרט ביוגרפי|סרט הסרט הביוגרפי]] "[[קינסי (סרט)|קינסי]]" ([[2004]]) בכיכובו של [[ליאם ניסן]]. הספר "המעגל הפנימי" מאת [[ת. ק. בויל]] סוקר גם הוא באופן נרחב את עבודתו של קינסי. {{הערה|1=[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtTower.jhtml?itemNo=534817&contrassID=nl&nl=02_02 האיש שגילה לאמריקה את הדגדגן], בתיה גור, [[הארץ]] 2005}} ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|Alfred Kinsey}}