שינויים

{{פסק דין ארצות הברית||פסק דין עב=באוורס נגד הארדוויק|פסק דין אנ= Bowers v. Hardwick|תאריך טענות=31 במרץ 1986|תאריך החלטה=30 ביוני 1986|שם מלא עב=מייקל ג'. באוורס, התובע הכללי של מדינת ג'ורג'יה נגד מייקל הארדוויק ואחרים|שם מלא אנ=Michael J. Bowers, Attorney General of Georgia v. Michael Hardwick et al|מראה מקום=&lrm;478 U.S. 186; 106 S. Ct. 2841; 92 L. Ed. 2d 140; 1986 U.S. LEXIS 123; 54 U.S.L.W. 4919 |משפטים קודמ/עוקב=החלטות קודמות <br><br><br><br>החלטות מאוחרות|ערכאות=התלונה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי של המחוז הצפוני של ג'ורג'יה; בערעור על ההחלטה התלונה התקבלה (760 F.2d 1202 (11th Cir. 1985)); בקשה לדיון נוסף נדחתה (765 F.2d 1123, (11th Cir. 1985)); בקשה לצו לעיון חוזר בפני בית המשפט העליון התקבלה (474 (U.S. 943 (1985). <br> בעקבות פסק הדין תוקנה החלטת בית המשפט המחוזי (804 F.2d 622 (11th Cir. 1986))|החלטה=חוק מדינת ג'ורג'יה הקובע כי יחסי מין הומוסקסואלים הינם מעשה פלילי אסור אינו סותר את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, שכן החוקה אינה מגינה על זכויות הומוסקסואלים לקיים יחסי מין.|נשיא בית המשפט=וורן ברגר|חברי המותב= ויליאם ברנן, ביירון וייט, ת'רגוד מארשל, הארי בלקמון, לואיס פרנקלין פאוול הבן, ויליאם רנקוויסט, ג'ון פול סטיבנס, סנדרה דיי אוקונור.|דעת רוב=וייט|דעות נוספות='''מצטרפים לדעת הרוב''': ברגר, פאוול, רנקוויסט, אוקונור <br> '''דעת מיעוט:''' בלקמון <br> '''מצטרפים לדעת המיעוט''': ברנן (בדעת יחיד מתנגדת), מרשל, סטיבנס (שניהם יחד בדעת יחיד מתנגדת) <br> '''דעת יחיד תומכת בדעת הרוב:''' ברגר, פרוול (כל אחד בדעת יחיד נפרדת)|כותרת-תקדימים=חוקים אליהם מתייחס בית המשפט|תקדימים= התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית;<BR>סעיפים § 16-6-2 לחוק הפלילי של מדינת ג'ורג'יה משנת 1984}}|-! bgcolor="FF0000" | היסטוריה מאוחרת:|-| פסק דין זה נהפך בהחלטת לורנס נגד טקסס בשנת 2003|} '''פסק דין באוורס נגד הארדוויק''' (באנגלית: '''''Bowers v. Hardwick''''') (מראה מקום: 478 U.S. 186 &rlm;(1986)) הוא פסק דין משנת 1986 של בית המשפט העליון של ארצות הברית. פסק דין זה נחשב עד 2003 לאחד מפסקי הדין החשובים ביותר של בית המשפט העליון, בקובעו כי חוק מדינת ג'ורג'יה, הקובע כי [[מין אוראלי]] או [[מין אנאלי]] בין שני בוגרים [[הומוסקסואל]]ים הוא עבירה פלילית האסורה על פי חוק העונשין, אינו סותר את חוקת ארצות הברית. כמו כן קובע פסק הדין כי החוקה אינה מגינה על זכותם של הומוסקסואלים לקיים [[יחסי מין]], וכי מעשה זה נוגד את המוסר הציבורי בארצות הברית, ועל כן מותר לאוסרו בחוק. עד פסק דין זה הייתה בארצות הברית מגמה של הרחבת ההגנה על הזכות לפרטיות, שהתבטאה בשורה ארוכה של פסקי דין, בדומה למגמה העולמית בנושא, ופסק דין זה עצר אותה במשך כמעט שני עשורים: ההלכה שנקבעה בפסק הדין נותרה בתוקפה עד שנת 2003, אז נהפכה בפסק דין [[פסק דין לורנס נגד טקסס|לורנס נגד טקסס]].