שינויים

ביצוע הסטייג'ינג והטיפול הטיפול האפקטיבי ביותר לסרטן הפות הוא כירורגי. טרם תחילת הטיפול יש לערוך בדיקות גופניות ומלאות לרבות בדיקה ציטולוגית מצוואר הרחם ווולווסקופי. כמו כן יש להשלים בדיקות דם ושתן, [[צילום חזה]] ו- [[CT]]. ברוב המקרים מומלץ תהליך הכנת מעיים, במיוחד אם העור באיזור הפרינאום מוסרניתוח להסרת הגידול. באופן היסטורי, הניתוח שבוצע כלל כריתה רדיקלית הסיבוך השכיח ביותר של הפות וכריתת [[בלוטת לימפה|בלוטות לימפה]] אזוריות. כיום, הנטייה היא לבצע ניתוח פחות רדיקלי, שכולל כריתה רחבה רדיקלית מקומית מסוג זה הוא פתיחה של הגידול העיקרי עם דיסקציה של בלוטות לימפה אינגווינליותהפצע הניתוחי או wound breadown. מידת הכריתה והטיפול שלאחר סיבוך זה קשור למידת העור שהוסרה במהלך התהליך, ויש לשים שתל עור לאחר מכן תלויים בסטייג' עצמועל מנת לזרז את ההחלמה. כך למשל-

* במקרים בהם מדובר בסטייג' 1 של המחלה (הגידול מוגבל לפות או לפרינאום והוא פחות מ-2 ס"מ בקוטר, ללא גרורות)- הטיפול הוא כריתה רדיקלית מקומית עם שוליים של 1-2 ס"מ. * כאשר הנגעים מעורבים משני הצדדים או מערבים את קו האמצע, יש לבצע בנוסף לכריתה עצמה של הנגע, גם כריתת בלוטות לימפה אינגויננליות ופמורליות בשני הצדדים. * כאשר הוכח לאחר הניתוח כי הגידול מערב בלוטות לימפה, יש לטפל בהקרנות. * במקרים בהם הגידול מתקדם מאוד, כשניתן למשש בלוטות לימפה קשות וכיביות, נסיון לכריתתן הביא לתוצאות שאינן טובות מבחינה פרוגנוסטית. במקרים כאלו מומלץ לטפל בכימותרפיה ובקרינה טרום הניתוח. הטיפולים הכימותרפיים המקובלים הם מתן ציספלטין ו- 5FU.  הסיבוך השכיח ביותר של ניתוח הינו פתיחה של הפצע הניתוחי או wound breadown. סיבוך זה קשור למידת העור שהוסרה במהלך התהליך, ויש לשים שתל עור לאחר מכן על מנת לזרז את ההחלמה.  == פרוגנוזה ==לאחר הניתוח, יש להיות להישאר במעקב במשך כל 3 החיים (בדיקה אחת לשלושה חודשים בשנתיים במשך השנתיים הראשונות, ולאחר ואחת לחצי שנה לאחר מכן כל חצי שנה). הנטייה לחזרת הגידול היא בעיקר בשנתיים הראשונות - 80% מהחזרות של הגידול מתרחשות במהלך שנתיים אלו.  המדד הפרוגנוסטי העיקרי בסרטני הפות הוא מידת המעורבות של בלוטות לימפה. במידה ואין מעורבות לימפטית, הפרוגנוזה הינה 90% כאשר במידה וקיימת מעורבות לימפטית הפרוגנוזה עלולה להגיע ל- 40%.