2,803
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הומוסקסואלים[[הומוסקסואל]]ים, [[לסביות]], ביסקסואלים וטרנסג[[ביסקסואל]]ים ו[[טרנסג'נדרים נדר]]ים בישראל אינם נהנים עדיין משוויון זכויות חוקי מלא, והם נאבקים על מקומם בחברה ועל השוואת זכויותיהם האזרחיות, במיוחד בזוגיות ובהורות, לאלה של הטרוסקסואלים. זוגות חד-מיניים בישראל טוענים לאפליה בתחום הנישואים ובאימוץ ילדים, ונמנעות מהן זכויות שונות המגיעות אך ורק לזוגות שנישאו על פי החוק - המגדיר נישואים כבין גבר לאישה בלבד. המסורתיות המאפיינת את החברה הישראלית, והיחס הסטיגמטי גורמים לפרטים ולזוגות חד מיניים להסתיר את זהותם המינית ואת זוגיותם ואף כופים עליהם לעתים לנהל חיים כפולים.{{הערה|שם=טכניון}}
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Gay Pride Tel Aviv2003.jpg|שמאל|ממוזער|245px|[[מצעד הגאווה]] ב[[תל בתל אביב]], [[2003]]]]'''זכויות להט"ב ([[לסביות]], הומואים[[הומו]]אים, ביסקסואלים וטרנסג[[ביסקסואל]]ים ו[[טרנסג'נדריםנדר]]ים) בישראל''' עברו שינויים מפליגים בשנים האחרונות ויש מגמה של הכרה הולכת וגדלה בזוגות ב[[זוגות חד -מיניים ]] וזכויותיהם מצד מוסדות המדינה ומערכת המשפט.{{הערה|שם=הדר|{{nrg|עו"ד עירא הדר|הקהילה הגאה בישראל: תמונת מצב משפטית|057/121|12 בפברואר 2010||1|2}}}} אף שאלו אינם נהנים משוויון זכויות מלא וקיימים גילויי [[הומופוביה ]] בישראל ואפליה, נראה כי החקיקה והפסיקה בישראל אינן חורגות במידה משמעותית מהנורמה המקובלת בעולם המערבי. בנוסף, ישראל חתומה על [[הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית]].
החוק בישראל אינו מכיר בנישואים ב[[נישואים חד -מיניים ]] או באיחוד ב[[איחוד אזרחי]]. על כן, דפוס חייהם של זוגות חד -מיניים מקביל לזה של "ידועים בציבור". בעקבות ההכרה שהעניק החוק הישראלי למוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות המוענקות לזוגות הטרוסקסואליים[[הטרוסקסואל]]יים. פסקי-הדין שונים שניתנו במהלך השנים מעידים על הנטייה המגמה ההולכת וגוברת של ההכרה שהעניקה מערכת המשפט בישראל לזכויות הזוגות החד-מיניים. פסקי-הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.{{הערה|שם=טכניון|{{אנשים ישראל|שי רודין, עוז אלמוג, דוד פז|משפחה חד מינית בישראל|7543|עדכון אחרון: 3.4.2009}}}}
==רקע==
[[קובץ:Yaar hagaava.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט ב-"[[יער הגאווה]]" בגליל העליון]]
===סקירה כללית===
כיום (ב-2011) הומואים ולסביות, אינם נתונים לאיום מצד החוק ואין עליהם איסור לחיות את חייהם, לקשור קשרים רומנטיים, לקיים [[יחסי-מין ]] או להביע [[חיבה ]] בפומבי. בהיבט החוקי הם כפופים לאותם חוקים ונורמות החלים על האוכלוסייה הכללית בבית ובחוץ.בנוסף מספק החוק בישראל הגנות מפני אפליה על רקע [[נטייה מינית]]. הומואים ולסביות מגויסים לצבא ופתוחים בפניהם כל התפקידים ובכלל זה משרות פיקוד בכירות ותפקידים רגישים. יחד עם זאת, הם אינם זוכים לשיויון זכויות בחיי המשפחה, [[זוגיות]], אימוץ, והבאת ילדים, אם כי בתחום זה חל שינוי ניכר בפסיקה בשנים האחרונות.
פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה דה-פקטו בזוגות הומוסקסואלים, בעיקר במסגרת מוסד ה"ידועים בציבור", שהסדיר בעבר רק את ענייניהם של זוגות הטרוסקסואלים שלא נישאו באופן רשמי. מוסד זה מעניק לזוגות הומוסקסואלים מעמד טוב יותר מהמקובל במדינות רבות, לרבות בעולם המערבי. אף על פי כן, מעמדם החוקי של [[ההומוסקסואלים בישראל ]] מוסדר רק באופן חלקי. בנושאים כגון דיני ירושה, אימוץ, אזרחות, ביטוח לאומי, משכנתאות, מיסוי מקרקעין ועוד, לא קיימת בחקיקה התייחסות להומוסקסואלים, ועקב כך נדרשת פנייה לבתי משפט במקרים רבים. בבתי המשפט ובבג"ץ תלויים ועומדים מספר הליכים בנוגע לנושאים אלו, וההכרעות מתקבלות טיפין-טיפין, ללא דיון מקיף בנושא.
במאי 2006 הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק (טיוטה לפני הגשתה של הצעת חוק) שנוסח על-פי המלצות ועדה לבחינת דיני הירושה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל. על פי התזכיר זוגות הומוסקסואלים [[הומוסקסואל]]ים יוכרו לצורך זכויות ירושה. התזכיר כולל גם שינויים בנוגע לדיני הירושה של זוגות הטרוסקסואלים נשואים או ידועים בציבור. בדיון שהתקיים ב-17 במאי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל בית המשפט את ערעורם של ידועים בציבור בני אותו המין, שהוגש על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה ברמת גן, אשר דחה את בקשתם לאשר הסכם ממון שערכו ביניהם, בטענה שהם אינם נחשבים לבני זוג ידועים בציבור ולכן אינם יכולים לבוא בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה. בערכאת הערעור הביע היועץ המשפטי לממשלה עמדה כי ניתן לאשר את הסכם הממון שערכו ידועים בציבור בני אותו מין לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, וכי הסמכות המתאימה לכך הינה בית המשפט לענייני משפחה.
===דעת הקהל===
[[קובץ:Homophobic protestors. Haifa 2010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגינים [[התנגדות לזכויות להט"ב|המתנגדים לזכויות להט"ב]] מפגינים ב[[מצעד הגאווה]] ב[[חיפה]]בחיפה, יוני [[2010]].]]
סקר שערך עיתון "הארץ" בשנת 2009 ובדק את היחס למיעוטים בחברה הישראלית בסולם של 1 עד 5,{{הערה|שם=סקר הארץ|{{הארץ||סקר "הארץ" - הישראלים הומופובים ומפחודים ומגלים אי-סובלנות ביחס כלפי רוב המגזרים|1105758|07.08.09}}}} מצא כי הציון הממוצע הכללי של יחס הציבור הישראלי להומואים ולסביות הוא 3.2 - גבוה במעט מיחס נייטרלי וציון ממוצע די מקובל בעולם. כ-60% מהנשאלים חושבים שישנה הסתה נגד הומוסקסואלים ולסביות בישראל. החרדים בולטים ביחס שלילי בולט להומואים ולסביות (ממוצע של 1.5), ונמצא כי נשים מתייחסות להומוסקסואלים ולסביות (ולמיעוטים אחרים) טוב יותר מגברים. על פי "מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010", ל-25% בציבור היהודי היה מפריע להתגורר בשכנות לזוג הומוסקסואלים (לעומת 23% המסתייגים ממגורים לצד חרדים). בציבור הערבי 70% היו מוטרדים ממגורים בשכנות לזוג הומוסקסואלים (בקרב חרדים הנתון הוא 74% ובקרב יהודים דתיים 55%).{{הערה|שם=מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010|[http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/Book_7114/madad%202010%20sofi.pdf מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2010], עמ' 125-123{{PDF}}}}
