שינויים

עד לפרסום התיאוריה של המיניות של [[זיגמונד פרויד]] ב-1905, ילדים נחשבו ל[[א-מיניות|אסקסואלים]]. פרויד היה אחד החוקרים הראשונים שחקרו ברצינות את מיניותם של ילדים. בעוד שרעיונותיו נדחו או התיישנו (כגון [[תסביך אדיפוס]]), ציון הדרך היה בעצם ההכרה בקיומה של מיניות בקרב ילדים. ילדים הם סקרנים מטבעם – הם תוהים מהיכן באים תינוקות, הם שמים לב להבדלים האנטומיים בין ילדים וילדות, ורבים אף עוסקים במשחקים הכוללים מגע באיברי המין או ב[[אוננות]]. משחקים אלו עשויים לכלול חשיפה של איבריהם לאחרים, כמו גם בדיקת האיברים של אחרים. ילדים נוהגים לעשות זאת עם אחים ואחיות, או עם חברים. משחקי מין אלו פוחתים בדרך כלל בבית הספר היסודי, אף על פי שהם עדיין עשויים להיות בעלי עניין רומנטי בעמיתיהם. רמת הסקרנות נותרת גבוהה במהלך השנים, והולכת וגוברת ב[[גיל ההתבגרות]] עקב ה[[התבגרות מינית| התבגרות המינית]] של גופם.