10,557
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף חדש: בהלכה, '''בוגרת''' היא אישה בגיל שלמעלה מ־12.5. החל מגיל זה היא נחשבת כעומדת בפני עצמה, ואינה ברשות אביה ע…
בהלכה, '''בוגרת''' היא [[אישה]] בגיל שלמעלה מ־12.5. החל מגיל זה היא נחשבת כעומדת בפני עצמה, ואינה ברשות אביה עוד, כפי שהייתה קודם לגיל זה, למרות שטרם [[נישואין|נישאה]]. כמו כן היא אינה נחשבת עוד בתולה שלמה (בניגוד ל[[נערה (הלכה)|נערה]]), אף אם טרם קיימה יחסי מין.
==קנייני האב==
בניגוד ל[[קטנה]] ו[[נערה (הלכה)|נערה]], לאב אין בעלות ממונית על מעשי ידיה של בתו בוגרת. הוא אף לא יכול למוכרה כאמה עבריה.
==בתולים==
על פי התורה, בוגרת, אף אם טרם קיימה [[ביאה|יחסי מין]], אינה נחשבת עוד לבתולה גמורה. ישנה מחלוקת תנאים בשאלה האם כהן גדול (המצווה [[נישואין|לשאת]] רק בתולה) יכול להתחתן עם בוגרת בתולה. רבי מאיר סבור שהמילה "בבתוליה" (במקום "בתולה") בא למעט בתולה חלקית, ולפי רבי אלעזר ורבי שמעון ההפך הוא הנכון, המילה בבתוליה (במקום "בתולה") באה לרבות נישואי בוגרת, למרות שאינה בתולה לחלוטין.
בנוסף, אדם הנושא בוגרת, אינו יכול לטעון ל[[קידושי טעות]], אם טוען על פי עצמו שהבוגרת אינה [[בתולה]], כל זמן שאין עדות שזינתה. הראשונים חלוקים בנושא, לפי שיטת התוספות מדובר כאשר האדם טוען טענת "פתח פתוח", כלומר אדם יכול לחוש אם האשה אותה הוא נושא קיימה [[ביאה|יחסי אישות]] עם גבר אחר, או שזו לה הפעם הראשונה והיא עדיין בתולה, וזאת על ידי תחושת קרום הבתולים בשעת ה[[ביאה]] הראשונה (תחושה המכונה 'פתח פתוח מצאתי'). לפי שיטת רבינו חננאל ההפך הוא הנכון; האדם יכול לטעון את טענת פתח פתוח, אך לא יכול לטעון "טענת דמים", שמשמעה שלא נמצאו דם כתוצאה מקריעת [[קרום בתולים|קרום הבתולים]] בשעת הביאה הראשונה, ומכאן שנבעלה לגבר זר, וזאת, מכיוון שלעתים כלים דמיה של בתולה, ובשעת נישואיה אין לה כבר את דמי הבתולים, אף שטרם קיימה יחסי מין (במקרים בהם האדם נאמן על פי עצמו, הנאמנות מתבססת על הכלל "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", כלומר לאחר שאדם טרח לשאת אישה והוציא הוצאות לצורך כך, אנו מתייחסים לטענותיו כנכונות).
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יהדות]]
==קנייני האב==
בניגוד ל[[קטנה]] ו[[נערה (הלכה)|נערה]], לאב אין בעלות ממונית על מעשי ידיה של בתו בוגרת. הוא אף לא יכול למוכרה כאמה עבריה.
==בתולים==
על פי התורה, בוגרת, אף אם טרם קיימה [[ביאה|יחסי מין]], אינה נחשבת עוד לבתולה גמורה. ישנה מחלוקת תנאים בשאלה האם כהן גדול (המצווה [[נישואין|לשאת]] רק בתולה) יכול להתחתן עם בוגרת בתולה. רבי מאיר סבור שהמילה "בבתוליה" (במקום "בתולה") בא למעט בתולה חלקית, ולפי רבי אלעזר ורבי שמעון ההפך הוא הנכון, המילה בבתוליה (במקום "בתולה") באה לרבות נישואי בוגרת, למרות שאינה בתולה לחלוטין.
בנוסף, אדם הנושא בוגרת, אינו יכול לטעון ל[[קידושי טעות]], אם טוען על פי עצמו שהבוגרת אינה [[בתולה]], כל זמן שאין עדות שזינתה. הראשונים חלוקים בנושא, לפי שיטת התוספות מדובר כאשר האדם טוען טענת "פתח פתוח", כלומר אדם יכול לחוש אם האשה אותה הוא נושא קיימה [[ביאה|יחסי אישות]] עם גבר אחר, או שזו לה הפעם הראשונה והיא עדיין בתולה, וזאת על ידי תחושת קרום הבתולים בשעת ה[[ביאה]] הראשונה (תחושה המכונה 'פתח פתוח מצאתי'). לפי שיטת רבינו חננאל ההפך הוא הנכון; האדם יכול לטעון את טענת פתח פתוח, אך לא יכול לטעון "טענת דמים", שמשמעה שלא נמצאו דם כתוצאה מקריעת [[קרום בתולים|קרום הבתולים]] בשעת הביאה הראשונה, ומכאן שנבעלה לגבר זר, וזאת, מכיוון שלעתים כלים דמיה של בתולה, ובשעת נישואיה אין לה כבר את דמי הבתולים, אף שטרם קיימה יחסי מין (במקרים בהם האדם נאמן על פי עצמו, הנאמנות מתבססת על הכלל "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה", כלומר לאחר שאדם טרח לשאת אישה והוציא הוצאות לצורך כך, אנו מתייחסים לטענותיו כנכונות).
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יהדות]]
