השאלה האם יצירה מסוימת היא בגדר פורנוגרפיה שנויה לעתים במחלוקת. מחלוקת זו הנובעת בין השאר ממחלוקות על הגרתה המדויקת של הפורנוגרפיה. פוטר סטיוארט, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, עקף קושי זה בהגדרה, כאשר בפסק דין משנת 1964 כתב: "לא אטרח עוד להגדיר פורנוגרפיה, אבל אני מזהה אותה כאשר אני רואה אותה".
יש הטוענים שבנוסף לתנאי הבסיסי, של הצגת גוף האדם או ההתנהגות המינית של האדם במטרה לעורר [[גירוי מיני]], הגדרת הפורנוגרפיה מכילה תנאים הכרחיים נוספים. דוגמאות לתנאים כאלה הם חוסר ברור של ערך אמנותי<ref>{{הארץ|אורי קליין|ההיפך מאורגזמה|801456|15.12.2006|}}</ref> (כלומר הפסל [[דוד של מיכלאנג'לו]] אינו פורנוגרפי לדידם למרות שנראה בו גבר יפה ב[[עירום]] מלא) ויחס מבזה לאישיותו של האדם המוצג <ref>[http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00023.rtf פורנוגרפיה - חופש הביטוי ואלימות נגד נשים, דו"ח מדיון בכנסת ישראל]</ref>. לדידם של המחייבים בתנאי הגדרה נוספים יש להבחין בין פורנוגרפיה לבין [[אירוטיקה]], שהיא תיאור של גוף האדם או ההתנהגות המינית האנושית בצורה בוטה פחות, מוכוונת פחות לגרימת עירור מיני ולעתים בעלת ערך אומנותי מסוים.
יש הבחנה בין פורנוגרפיה "רכה" ופורנוגרפיה "קשה". הפורנוגרפיה ה"רכה" מתייחסת ל[[עירום]], ולסצנות המעלות דימויים מינים. הפורנוגרפיה ה"קשה" מתייחסת למעשה ה[[משגל]] עצמו, ומתמקדת במעשה וב[[איבר מין|איברים]] המשתתפים בו. הגבול שבין ה"פורנו הרך" לבין האירוטיקה הוא דק לפעמים. כמו כן מטושטש גם הגבול בין תעוד התנהגות ולבוש מקובלים לבין פורנו רך. זאת משום שיחס התרבות להתנהגויות שונות ואילוצי האקלים על הלבוש שונים ממקום למקום בעולם. "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה", אומר סקיני במחזה "בית התה של ירח אוגוסט", וקביעה זו משקפת את היחס המשתנה של החברה להגדרת הפורנוגרפיה. עוד יותר מאשר לפי גאוגרפיה, הגדרת הפורנוגרפיה משתנה עם השנים. תמונות כגון [[עירום פרונטלי]] (חזיתי), שבשנות ה-60 לא הופיעו בירחוני עירום, החלו מופיעות בסוף המאה ה-20, בהקשר המתאים, גם בעיתונים הפונים לציבור הרחב.