אלפרד קינסי

מתוך ויקיסקס
(הופנה מהדף קינסי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד קינסי
Time-1953-08-24.jpg
תאריך לידה 23 ביוני 1894
תאריך פטירה 25 באוגוסט 1956
תרומות עיקריות מייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם.
ארצות מגורים ארצות הברית
ענף מדעי ביולוגיה

אלפרד קינסי (אנגלית: Alfred Kinsey) ‏ (23 ביוני 1894 - 25 באוגוסט 1956), ביולוג אמריקני שנחשב למייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם. הכשרתו המקורית הייתה בתחומי הזואולוגיה והאנטומולוגיה (חקר החרקים), והוא אף כיהן כפרופסור בתחומים האלה.

ביוגרפיה

קינסי נולד במדינת ניו ג'רזי שבמזרח ארצות הברית. הוריו היו עניים, והוא סבל כילד מתנאי מחיה ירודים. הוריו היו נוצרים אדוקים, והשתייכו לכנסייה המתודיסטית. החינוך הדתי שקיבל מנע ממנו כל מידע בנושאי מין ומיניות. במסגרת לימודיו בתיכון החל להתעניין בביולוגיה, ובפרט בבוטניקה ובזואולוגיה. יש הטוענים כי המורה שלו לביולוגיה בתיכון, נטלי רות, היא זו שהשפיעה עליו להיות למדען.

כזואולוג חקר קינסי צרעות באוניברסיטה, באינדיאנה. הוא קיבל תואר דוקטור למדעים מאוניברסיטת הרווארד ב-1919 בעבור עבודת דוקטורט שכתב על צרעת העפצים. לאחר קבלת התואר, עבר למחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת אינדיאנה. מאוחר יותר מונה לפרופסור באוניברסיטה זו. התפנית בתחום המחקר של קינסי אירעה בשנת 1933, אז החל להתעניין בנושא מיניות האדם, יש אומרים שהקשר שלו עם מיניות הושפע מכך שגילה את בורותם של הסטודנטים שלו בנושא. קינסי אף נתבקש ללמד כיתת סטודנטיות על מיניות וגילה שאין ספרים העוסקים בנושא, כך החל לראיין סטודנטים בנושא מיניות. באותה התקופה הייתה החברה בארצות הברית שמרנית במיוחד, והתאפיינה בעקרות בית למופת ובנערות בתולות. קינסי גילה שהאמריקאים לא פתוחים לנושא זה משום שנחשב לסטייה, אך ממצאיו של קינסי עולה כי מיניות היא נורמה אצל רוב האמריקאים ולא סטייה. ב-1935 נשא הרצאה באוניברסיטה שבה תקף את הבורות השוררת בתחום זה, והביע את דעתו כי "נישואין מאוחרים" (כלומר, לשיטתו, קיום יחסי מין בגיל מאוחר) מזיקים מבחינה פיזיולוגית, כמו כן, ככל שרמת ההשכלה עולה כך גם הפתיחות כלפי המיניות.

מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון

ב-1947 הקים פרופסור קינסי את המכון לחקר המין באוניברסיטת אינדיאנה, המכון נקרא כיום על שמו: "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון". ב-1948 חיבר את הדוח המפורסם "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male). דוח זה התבסס על מחקר שכלל ראיונות ושאלונים שנערכו עם סטודנטים במכללות אמריקניות. ספרו של קינסי הפך ללהיט בארצות הברית ובעקבות הצלחתו המשיך קינסי במחקר על מיניות האישה האמריקאית וב-1953 פרסם דוח משלים: "התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female), שהתבסס על מחקר דומה שנערך עם סטודנטיות, אך נתקל בבעיה במהלך שיטת המחקר, כיוון שבשנות החמשים בארצות הברית קשה היה למצוא נשים מחוץ למתחם הבית. שני הדוחות הללו כוללים תיאורים של תופעות בהתנהגות המינית וניתוח סטטיסטי של תפוצתן. בין השאר נטען בהם כי שיעור ההומוסקסואליות באוכלוסייה הכללית גבוה בהרבה מאשר שיערו החוקרים עד אז, וכי כמעט כל בני האדם מאוננים. הדוחות חוללו סערה בארצות הברית, ועוררו ביקורת רבה. עם זאת, הם נחשבים כפריצת דרך בתחום חקר האדם.

את המחקר שהוביל לכתיבת הדוחות על מיניות האדם שפורסמו ב-1948 וב-1953 ערכו קינסי ועוזריו באמצעות ראיונות אישיים אנונימיים (כלומר, בלי לתעד את זהות המרואיין) עם סטודנטים וסטודנטיות, וכן באמצעות ניתוח יומנים אישיים של פדופילים. העובדה כי קינסי הסתמך גם על מידע שהושג מאנשים שנחשבים לסוטי מין הייתה הציר המרכזי לביקורת נגדו. הביקורת הייתה גם מתודולוגית - טענה כי המדגם שלו היה מוטה, וגם מוסרית - מתן ביטוי לעברייני מין. על אף הביקורות הללו, קינסי החל את תחום חקר המיניות וחשף לעולם עובדות מרחיקות לכת לגבי עולם שלם ומגוון של מיניות, כמו כן, מחקריו של קינסי נחשבים אמינים למדי, גם אם במשך הזמן נערכו מחקרים נוספים ששינו במידה מסוימת את הניתוחים הסטטיסטיים שלו.

בספרו "התנהגות מינית של זכר האדם" (1948) כתב קינסי:

"ההיסטוריה של הרפואה מוכיחה, שככל שהאדם שאף להכיר את עצמו, ולהתמודד עם הטבע שלו בכללותו, כך הוא השתחרר מפחד עד אובדן עשתונות, בושה עד כדי ייאוש, וצביעות מגונה. כל עוד עוסקים במין במידה הנוכחית של בלבול הנובע מבורות מחד והפקרות מאידך, הכחשה והוללות, הדחקה וגירוי, ענישה וניצול, חשאיות וראוותנות, כך הוא יתקשר לדו-פרצופיות ופריצות, שאינם מובילים לא להגינות אינטלקטואלית ולא לכבוד האדם." (עיון במקור: Wikiquotes).

סקאלת קינסי לדירוג נטייה מינית

"סולם קינסי" להתנהגות מינית
הטרוסקסואליות מוחלטתבעיקר הטרוסקסואלית, נטייה הומוסקסואלית רק באופן מזדמןבעיקר הטרוסקסואלית, אך נטייה הומוסקסואלית משמעותית יותר מבאופן מזדמןנטייה הטרוסקסואלית והומוסקסואלית באופן שווה - ביסקסואליותבעיקר הומוסקסואלית, אך נטייה הטרוסקסואלית משמעותית יותר מבאופן מזדמןבעיקר הומוסקסואלית, נטייה הטרוסקסואלית רק באופן מזדמןהומוסקסואליות מוחלטתא-מיניותKinsey Scale-he.png

לאחר מותו

בניו יורק טיימס נכתב עליו לאחר מותו: "מותו בטרם עת של אלפרד קינסי לוקח מהעולם האמריקאי דמות חשובה ורבת ערך, באותה מידה שהייתה שנויה במחלוקת. יהיו אשר יהיו התגובות לממצאיו, והשימוש חסר המצפון בחלקם, העובדה הנשארת שהיה מדען בכל רמ"ח איבריו. לטווח הרחוק הערך שקיים, בחשיבה של זמננו, בדיון שעורר, נשען פחות על ממצאיו ויותר על המתודה בה השתמש כדי לאשר אותם. כל סוג של גישה מדעית לביות, שנוגעות למיניות הוא קשה, כיוון שמדובר בתחום אפל, שעמוס בהגדרות כמו: צו מצפון, טאבו, הכשרות קבוצתיות ואינדיבידואליות ותבניות התנהגות ארוכות וממוסדות. חלקן אולי טובות בפני עצמן, אך לא תורמות למדען בדרכו אל האמת. דוקטור קינסי התגבר על מכשל זה על ידי שיטת הפרד ומשול. עבודתו הייתה מצפונית ומקיפה, ובאופן טבעי נעצרה משמעותית עם מותו. בוא נקווה בכנות שהרוח המדעית, שהשרה לא תיפגם בצורה דומה."

חייו היו הנושא של הסרט הביוגרפי "קינסי" (2004) בכיכובו של ליאם ניסן. הספר "המעגל הפנימי" מאת ת. ק. בויל סוקר גם הוא באופן נרחב את עבודתו של קינסי. [1]

הערות שוליים

ראו גם