עגבת
עגבת, או בשמה הלועזי סיפיליס (Syphilis), היא מחלת מין הנגרמת על ידי החיידק Treponema pallidum מחטיבת הסלילוניים (Spirochetae). המחלה מועברת בראש ובראשונה על ידי יחסי מין, אך יכולה להיות מועברת גם באמצעות מגע עם דם. דרכים פחות נפוצות להידבקות הן על ידי מגע עם פצע מזוהם (רק כאשר מדובר במגע עם חולה שנמצא בשלב הראשון של המחלה ויש לו כיבי עגבת פתוחים), וכן מעבר מהאם לעובר ברחם (עגבת מולדת).
אחד הכינויים לעגבת הוא "החקיין הגדול", וזאת עקב הקושי שבזיהוי המחלה בשלביה המוקדמים והידמותה למחלות אחרות.
תוכן עניינים
שם המחלה
את השם סיפליס טבע ג'ירולמו פרקסטורו בסיפור "Syphilis sive Morbus Gallicus" שפרסם ב-1530, שעלילתו מתארת את הרועה סיפליס מהאי היספניולה שהעליב את האלים ולכן לקה בעגבת.
המחלה
השלב הראשון
באפשרותך לעיין בתמונה הבאה שהוסתרה מהסיבה הבאה: תמונה קשה לצפייה.
כיב על אצבע של חולה עגבת
באפשרותך לעיין בתמונה הבאה שהוסתרה מהסיבה הבאה: 'עגבת באיברי המין'
(תמונה קשה לצפייה).
אישה נגועה בעגבת באיברי המין
השלב הראשון של המחלה מתחיל לאחר תקופת דגירה של כשלושה שבועות בממוצע. בשלב הראשון ביטויה היחיד של המחלה הוא כיב (Chancre) דמוי מכתש שאינו כואב באזור הנגוע. לעתים בנוסף לכך ישנה במקום גם התנפחות קטנה של בלוטות לימפה. שלב זה קשה מאוד לזיהוי, כי הכיב הטיפוסי עשוי להופיע במקום קשה לאיתור ויכולים להיות בו מיקרואורגניזמים אחרים מלבד הטרפונמה. הנוזל שבכיב מכיל את מחולל המחלה, ולפיכך כל מגע עם הנוזל עלול להדביק בעגבת.
הכיב עצמו נעלם תוך מספר שבועות.
השלב השני
השלב הטיפוסי של העגבת הוא השלב הבקטריאמי. בשלב זה באזור הנגוע העור והריריות מתחילים להיפגע, ומופיעים בהם תפרחת חיוורת או לחלופין שטפי דם קטנים. בנוסף לכך ישנה נפיחות בתאי לימפה, וכן יכולים להופיע אצל החולה חום, כאב ראש ותסמינים של הצטננות. במקרים יותר נדירים מופיעים אצל החולה דלקת קרום המוח, דלקת כבד או דלקת פרקים.
השלב השני נמשך לרוב מספר ימים (ובכל אופן לא יותר משבועיים), ולאחריו המחלה נכנסת לשלב הלטנטי שלה, שבו היא יכולה לשהות שנים על גבי שנים, עד אשר היא עוברת לשלב השלישי.
השלב השלישי
השלב השלישי של המחלה מופיע אצל כ-30% לערך מהחולים אשר אינם מטופלים. לשלב זה המחלה יכולה להיכנס אחרי שנה, עשר או אף חמישים שנה לאחר ההידבקות. בשלב זה המחלה יוצרת כל מיני הפרעות באיברי גוף רבים: באבי העורקים (אאורטיטיס סיפיליטי), במוח (אנצפליטיס סיפיליטי), בחוט השדרה, בעצמות, בעור, בריריות וכו'.
כמו כן, סיבוך אפשרי של המחלה הוא עגבת עצבית, אשר גורמת לשינויים באישיות החולה, תגובות היפראקטיביות וכו'.
מקור המחלה
יש שלוש תאוריות שונות לגבי מקור המחלה.
- התאוריה הפרה-קולמביאנית טוענת שהמחלה הייתה ידועה מזמנים קדומים, כבר היפוקרטס תיאר סימפטומים שלה ונתגלו עצמות אדם באירופה המתוארכים לתקופה שלפני מסעותיו של קולומבוס, של בני אדם שסבלו מסיפליס. הן במנזר האוגוסטיני שבעיר האל באנגליה והן שלדים בפומפיי החשודים כי בעליהם סבלו מסיפליס.
- תאוריית החילוף הקולומביאני (מהמילה קולומבוס) מסתמכת על כך שהעגבת הופיעה לראשונה באירופה בסוף המאה ה-15, זמן לא רב לאחר שקולומבוס שב מאמריקה, לכן סוברים כי מלחיו נדבקו במחלה אחרי שקיימו יחסי מין עם ילידות.
- התאוריה המשולבת, טוענת כי שתי הגרסאות נכונות, לפי תאוריה זו חיידקי הטרפונמה קרובים מבחינה גנטית לחיידקים הגורמים למחלה המדבקת Yaws, המועברת בהדבקה לא מינית. אלפרד קרוסבי, אבי התאוריה טוען כי המפגש האנושי בין ילידי דרום אמריקה לבין האירופאים הביא גם למיזוג בין החיידקים ויצר זן חדש ותוקפני יותר של חיידק הטרפונמה.
טיפול
אף שהמחלה ידועה מאז 1495, עד למאה ה-20 לא נמצא לה טיפול, מלבד שימוש בכספית, שאמנם היה אפקטיבי נגד החיידק, אולם היה בעל חסרון גדול: הכספית גם הייתה רעילה עבור החולה עצמו.
בראשית המאה ה-20 ניסו להשתמש כנגד העגבת בחומר הכימי המבוסס על ארסן - "סלווארסן", וכן הדבקת החולה במלריה, על-מנת שחום גופו הגבוה יהרוג את חיידקי הטרפונמה.
כיום, התרופה העיקרית נגד עגבת היא הפניצילין, שחיידקי הטרפונמה מאוד רגישים אליו ולא פיתחו נגדו עמידות במרוצת השנים. כאשר החולה רגיש לפניצילין משתמשים באריטרומיצין או בנגזרות של טטרציקלין.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ראו תמונות נוספות בוויקישיתוף
- מאמר בנושא עגבת, הסברים על המחלה ואופן ההדבקה
.jpg){kind=link}