הדחקה מינית
הדחקה מינית או דיכוי מיני, המכונים גם בשם מוסר מיני, הוא מצב בו אדם נמנע מלהביע את מיניותו. הדחקה מינית קשורה לעתים קרובות לתחושות אשם או בושה הנוגעות לדחפים מיניים. לא ניתן להגדיר אילו התנהגויות נחשבות להדחקה מינית באופן אובייקטיבי, הואיל והוא משתנה במידה רבה בין תרבויות שונות ובין שיטות מוסר.
זיגמונד פרויד היה הראשון להשתמש במונח באופן נרחב, וטען כי הדחקה מינית היא השורש של בעיות רבות בחברה המערבית. פרויד האמין כי דחפים מיניים טבעיים של האדם נדחקו על מנת לענות על המגבלות שהטילו החיים התרבותיים. עם זאת, יש שביקרו את רעיונותיו של פרויד. לדברי מטפל המין ברנרד אפלבאום, פרויד לא ביסס את השקפותיו על כוחו של היצר המיני הטבעי שמצא במטופליו, אלא על חולשותו.
יש חוקרים ששיערו שיש קשר בין הדחקה מינית לבין אונס. ואולם, עד היום לא נמצא קשר כאמור, ככל הנראה עקב הקושי למדוד את הדיכוי המיני.
הדחקה מינית נתפשת כבעיית מפתח לכמעט כל צורה של פמיניזם, במיוחד פמיניזם רדיקלי.
