שינויים

התנא רבי אליעזר נהג "כמי שכפאו שד", כלומר, קיצר לקצר בזמן היחסים ה[[חדירה]] (בשעת החדירהללא ה[[משחק מקדים]]) כי חשש לחשוב ככל הניתן מחשש שיחשוב על אישה אחרת (ויש אומרים כדי למעט הנאתולהפחית מהנאתו). הראב"ד מקשה על הנהגתו מעלה בעיה עם התנהגתו של רבי אליעזר, ממה שכתוב שכן לפי הכתוב בגמרא (נידה לא) ש{{הערה|"בשכר שמשהין עצמן על הבטן - נותן לו הקב"ה בנים זכרים", ונראה (נידה לא).}} נראה שיש להאריך בזמן היחסים. הוא מתרץ רבי אליעזר הסביר שאין סתירה, אלא שישנם דרכים שונות להגיע לאותה תוצאה, כי "כל לבבות דורש שיש להמשיך ולשכב עם האישה גם לאחר ה'",{{הערה|דברי הימים א כח[[שפיכה]]. לגבריו, ט.}} ובלבד שיתכוון לשם שמים. מי שחושש שיחשוב באישה אחרת - יקצר, ומי שלא חושש - יאריך.

השולחן ערוך בחלק אורח חיים פסק שיש לקצר;{{ציטוטהערה|מרכאות=כן|תוכן="וישמש באימה וביראה כמו שאמרו על רבי אליעזר שהיה מגלה טפח ומכסה טפח ודומה כמו שכפאו שד... כלומר, שלא היה מאריך באותו מעשה, ודומה לו כמו שבִעתו שד ונבעת והניח המעשה, כל כך היה מקצר בתשמיש... וצריך בעל נפש לזהר בזה|מקור=", שולחן ערוך אורח חיים רמ , ח.}} . לעומת זאת, בהלכות העוסקות בתשמיש המיטה ביחסי מין בחלק אבן העזר (סימן כ"ה) - לא הביא חזר השולחן ערוך על פסיקה זו. בגלל השמטה זו, יש אומרים שהשולחן ערוך ראה בזה מידת חסידות, וכתב זאת ליחדי ליחידי סגולה ולא לכלל הציבור, וכפי שכתב בעצמו בסוף הסעיף "וצריך בעל נפש לזהר בזה". למעשה, גדולי הדורות האחרונים הורו שבזמנינו אין לנהוג כדברי השולחן ערוך הנ"ל, כיוון שהתנהגות כזו עלולה לפגוע באישה{{הערה|ספר "בנין הבית" מאת הרב שוחטוביץ, עמ' 70. ספר "משכן ישראל" מאת הרב רפאל מנחם שלנגר עמוד סט, בשם הרב יוסף שלום אלישיב.}}. וכן בספר חסד לאלפים לרבי אליעזר פאפו השמיט את סעיף ח' וכתב במקומו "וישמש בצניעות"{{הערה|ועיין בהקדמתו שמשמיט כל דעה שאין לחוש לה.}}. וכן כתב הרב יעקב קנייבסקי באגרתו שאין לקצר{{הערה|"כי על פי דין תורה אסור לעשות הביאה באופן שהאישה אינה מפויסת, ומחויב לפייסה בחיבוק ונישוק עד שתתאווה לחיבור, שאם לא כן הרי היא כנתונה לפני הארי שדורס ואוכל... ועוון פלילי הוא לעשוק מה שמגיע לאשתו, אפילו אם מתכוון לשם מידת חסידות ופרישות, שעל גזלת אשתו אינו יכול לעשות חסידות, ולגזול אותה ולהציגה כשפחה שבויה... ובעיקר מה שהביא בשולחן ערוך סעיף ח' הנה בספר אורחות חיים בשם ספה"ק נזירות שמשון כתב שע"פ הזוהר וכתבי האריז"ל העיקר כפירוש הראשון (שלא יתכוון לשם הנאה אלא לשם מצווה), אבל פירוש השני והשלישי שיהיה בבגדים ושיהיה במהירות, אדרבה יש בזה איסור על פי הקבלה".}}.