נוספו 4,944 בתים
, 20:43, 4 באפריל 2015
{{בעבודה}}
'''יָאוֹי''' (בלעז: Yaoi), הוא מונח יפני המתייחס לז'אנר אנימה המתאר מערכות יחסים ויחסי מין בין [[גבר]]ים ([[הומוסקסואל]]ים). קהל היעד של ז'אנר זה הוא קהל נשי ומחבריו הן בדרך כלל נשים. אף על פי כן, לז'אנר יש גם קוראים ממין זכר, [[הומוסקסואל]]ים בעצמם, בעוד שאנימה המיועדת לקהל יעד הומוסקסואלי נחשב לז'אנר בפני עצמו ומכונה [[בארה]] (Bara).
<!--
למרות yaoi מיועד בעיקר לקהל נשי, הז'אנר גם מושך כמה קוראים ממין זכר; עם זאת, ברא, מנגה מיועדת לקהל גברי הומו, נחשב ז'אנר נפרד.
הדמויות הראשיות בyaoi בדרך כלל תואמות את הנוסחה של seme (למעלה, או דמות דומיננטית) שרודף את אוקה (למטה, או דמות פסיבית). חומר מסווג כyaoi בדרך כלל מתאר יחסים הומוסקסואליים בין דמויות גבריות אטרקטיביות, ועשוי לכלול תוכן ארוטי. למרות שז'אנר yaoi נקרא גם "בנים אוהבים (בכינויו המקוצר BL), הדמויות יכולות להיות בכל גיל מעל גיל ההתבגרות, כוללים מבוגרים. עבודות כוללות נערים מתבגרים מסומנות shotacon, ונתפסו כז'אנר מובחן.
Yaoi נובע משני מקורות; בשנתי ה -1970 המוקדמות, מגזינים שוג'ו (של ילדה) פורסמו tanbi סיפורים (אסתטיים), הידוע גם בShonen ai (אהבת ילד), שמציעה מערכות יחסים אפלטוניים בין נערים צעירים. ההשפעה אחרת החלה בשווקי dōjinshi (אוהד בדיוני) של יפן בשנתי ה -1970 המאוחרות כyaoi, פרודיה מינית של Shonen הפופולרי הסיפורים מנגה ואנימה (של ילד). בשנתי ה -1970 המאוחרות, shojo מגזינים המוקדשים לז'אנר החדש החלו להופיע, ובשנת 1990 האהבה 'בויז טווח wasei-eigo או BL הומצאה לז'אנר שהחליף תנאים מוקדמים כגון tanbi, Shonen ai ויוני ביפני, שימוש.
ביפן, yaoi הטווח ממשיך להתייחס בעיקר לפרודית dōjinshi; בקרב אוהדים מערביים, לעומת זאת, yaoi משמש כמונח כללי למאנגה אוריינטציה הנשית, אנימה, היכרויות סימס, רומנים ויצירות ספרות חובבים הכוללים מערכות יחסים בין גברים הומוסקסואלי אידיאליזציה. הז'אנר התפשט מעבר יפן, ושתי יצירות yaoi המתורגמים ומקוריות זמינות כעת במדינות ובשפות רבות.
Yaoi (properly [ja.o.i], informally /jaʊi/), also known as Boys' Love (BL), is a Japanese genre of fictional media focusing on homoerotic romantic or sexual relationships between male characters, aimed at a female audience and usually created by female authors. Although yaoi is primarily aimed at a female audience, the genre also attracts some male readers; however, Bara, manga aimed at a gay male audience, is considered a separate genre.
The main characters in yaoi usually conform to the formula of the seme (top, or dominant figure) who pursues the uke (bottom, or passive figure). Material classified as yaoi typically depicts gay relationships between attractive male characters, and may include erotic content. Although the yaoi genre is also called Boys' Love (commonly abbreviated as BL), the characters may be of any age above puberty, including adults. Works featuring prepubescent boys are labelled shotacon, and seen as a distinct genre.
Yaoi derives from two sources; in the early 1970s, shōjo (girl's) manga magazines published tanbi (aesthetic) stories, also known as shōnen ai (boy love), featuring platonic relationships between young boys. The other influence began in the dōjinshi (fan fiction) markets of Japan in the late 1970s as yaoi, a sexualized parody of popular shōnen (boy's) manga and anime stories. In the late 1970s, shōjo magazines devoted to the new genre began to appear, and in the 1990s the wasei-eigo term Boys' Love or BL was invented for the genre, which replaced earlier terms such as tanbi, shōnen ai and Juné in Japanese usage.
In Japan, the term yaoi continues to refer mainly to parody dōjinshi; among Western fans, however, yaoi is used as a generic term for female-oriented manga, anime, dating sims, novels and fan fiction works featuring idealized homosexual male relationships. The genre has spread beyond Japan, and both translated and original yaoi works are now available in many countries and languages.