שינויים

חז"ל צמצמו את איסור הזונה אך ורק לגיורת, לשפחה משוחררת ולישראלית שקיימה [[יחסי מין]] עם אדם האסור לה מן התורה. ועם זאת הם מתייחסים אליה כאל שאסורה הלכתית אבל רק מדבריהם. אם כן חז"ל מצד אחד רואים אותו כתופעה מכוערת ומגונה שיש להרחיק ממנה את האנשים, ויש ואף יש ביניהם מי שטוען שמזהירים שזנות מביאה לאנדרלמוסיה, (בראשית רבה פרשה כו, ה). אבל מצד שני בתנאים מסוימים הם מתירים יש שחשבו בטעות שבתנאים מסויימים התירו ללכת לזונה. בתלמוד בבלי, כתוב בשלושה מקומות, שאם ייצרו של אדם מתגבר עליו והוא לא יכול לו, שילבש שחורים ויתעטף שחורים וילך לעיר אחרת שלא מכירים אותו כיהודי ויעשה מה שחפץ לבושלבו חפץ, ואל והעיקר כדי שלא יחלל שם שמים ברביםבמקום שמכירים אותו. והדבר לא יחשב לו כמי שדחק רגלי שכינה<ref>(מסכת מועד קטן דף יז/א מסכת קידושין דף מ/א, מסכת חגיגה דף טז/א).</ref>. דבר שלא נאמר על שום איסור אחר. אך הראשונים הסתיגו הסתייגו מהפירוש הפשטני, היו ראשונים שפירשו ופירשו שכוונת הגמרא היא שיגיעת הדרכים והאכסנאות ולבישת שחורים ומונעים והתעטפות בבגדים שחורים מונעים את האדם מן העבירה<ref>תוספות שם בד"ה "ויעשה מה שלבו חפץ" ורבינו ירוחם בתולדות אדם וחוה נתיב י"ח חלק ג' דף קס"ה טור ב' והריטב"א ראש השנה דף טז/ב ואורחות צדיקים בשער התשובה בשם רבינו חננאל</ref>, והיו ראשונים שפירשו שמה שהתירה הגמרא הם רק דברים הקרובים לערווה כמו אכילה ושתייה ומיני זמר וכיוצא בהן<ref>רא"ש מועד קטן פרק ג' סימן י"א</ref>, והיו שפשוט לא פסקו הלכה כמותו<ref>רי"ף מועד קטן דף ט/א</ref> .