שינויים

הווסת הראשונה מופיעה בתוך טווח גילאים די רחב, בדרך כלל בגין הגילאים 9 עד 16. הופעתה של הווסת הראשונה מושפעת מגורמים רבים, בהם גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים, ובפרט גורמים תזונתיים. ישנה ירידה בגיל הממוצע להופעתה של הווסת הראשונה במהלך המאה האחרונה אך לא ברור כיום מהו הגורם לכך. הגיל שבה מופיעה הווסת הראשונה משתנה אף ממדינה למדינה, מגזע לגזע וממוצא למוצא, ולכן קשה להשיג טווח גילאים מצומצם יותר או ממוצע מדויק. למרות זאת, מקובל לומר כי הגיל הממוצע בעולם הוא 13, כאשר באסיה הממוצע הוא גבוה יותר בהשוואה למדינות המערביות. בקנדה ובטורקיה, למשל, נמצא כי הגיל הממוצע הוא 12.7, בבריטניה הוא 12.9, ואילו בארצות הברית 12.5. בישראל לא נערך מחקר מקיף, אך מקובל לומר כי הממוצע היא בסביבות גיל 13. מאידך, בסקר שנערך באתר זה בשנת 2012, נמצא כי 69% מהנערות קיבלו את הווסת הראשון שלהן עד גיל 12 (כולל).

הווסת הראשונה מתרחשת לאחר מספר תהליכים פזיולוגיים הקשורים להתבגרות המינית, ובהיעדר יעדים מסוימים, ייתכן עיכוב בקבלת הווסת הראשונה:

הדימום, קרי ה[[וסת|ווסת]], הוא שילוב של דם טרי, דם קרוש ורקמת רירית רחם. בדרך כלל, הווסת הראשונה היא בהירה יותר מווסת של אישה בוגרת, הכמות מועטת וקצרה בדרך כלל, עד כדי כך שעשויות להופיע טיפות בלבד. מאידך, ככל דימום אחר, הוא עשוי להיות מלווה בכאבים והתכווצויות בבטן.

הווסת הראשונה, בדרך כלל, אינה מעידה כי התרחשה [[ביוץ]]. ואכן, בשנים הראשונות, הביוץ אינו מתרחש בכל מחזור חודשי. כך נמצא במחקר אחד כי כ-80% מהמחזורים החודשיים לא כללו ביוץ בשנה הראשונה שלאחר הווסת הראשונה, 50% מהמחזורים בשנה השלישית ו-10% בשנה השישית. ביוץ סדיר מתרחש בדרך כלל כאשר ישנם מרווחים צפויים ועקביים בין המחזורים החודשיים, וכאשר הווסת ודפוסי הדימום צפויים ועקביים (למשל, התכווצויות מחזוריות).