שינויים

במהלך ה[[היריון]] התינוק חופשי לנוע ב[[רחם]] ברחם אמו, ותנוחתו הרגילה היא בדרך כלל מצג עכוז עד לשבוע ה-32 של ההיריון. בשלב זה רוב התינוקות מתהפכים ממצג עכוז למצג וגינאלי (תנוחת ה[[לידה]] הלידה הרגילה - כאשר ראש העובר מופנה כלפי מטה לפתח האגן), אך חלק קטן מן העוברים אינם מצליחים לעשות זאת - ונשארים ב"מצג עכוז".

# '''Frank Breech''' - עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על ה[[בטן]] ו[[שוק (איבר)|שוקיו]] הבטן ושוקיו מורמות. מצג זה מהווה כ-70% ממצגי העכוז.

# '''Incomplete and Footling Breech''' - הרגליים מתחת לגובה העכוז עצמו והן מהוות את המצג. מצג זה הוא הפחות נוח מכולם וכרוך בשיעור סיבוכים גבוה הדורש כמעט תמיד ביצוע [[ניתוח קיסרי]].

ברוב המקרים הסיבות להתהפכות העובר למצג עכוז אינן ידועות, אך ישנן סיבות פיזיולוגיות, שעלולות לגרום להתהפכות: ריבוי מי שפיר, מום או עיוות של הרחם, צורת אגן לא תקינה של האם, גידולים ברחם, היריון עם יותר מעובר אחד, שרירים רפויים של הבטן או של הרחם, [[שליה]] נמוכה ומומים שונים בעובר.

* ב[[פולקלור]] בפולקלור האמינו בני אדם כי הגורמים לקשיי לידה הם ה"מזיקים" (שדים ורוחות).

כמו כן, לידת עכוז עלולה להביא לתופעת [[פריקה]] אצל התינוק הנולד.

קיימות מספר שיטות בהן מנסים לשנות את מצג העובר מעכוז לראש ובהן אף שיטות מה[[רפואה סינית|רפואה מהרפואה הסינית]]. השיטה הנפוצה ביותר מבוססת על היפוך פיזי של העובר המבוצע על ידי רופא. בשיטה זו המטפל מניח את ידיו על בטן האישה מסביב לעובר ובשלב ראשון מנסה להרחיקו מאגן הירכיים. בשלבים הבאים מנסה המטפל לסובב את העובר למצג צד ולבסוף למצג ראש. המטפל שומר את ירכי העובר מקופלות קרוב לבטנו כדי לקדם את הצלחת התהליך.

סיכויי הצלחת הטיפול נעים בין 55% ל-70% ומקובל לבצעו החל משבוע 34 להריון. בדרך כלל עדיין קיים בשלב זה סיכוי להיפוך ספונטני ולכן מנסים לדחות את הטיפול, אך סיכויי ההצלחה קטנים כאשר העובר גדול יחסית לכמות [[שק שפיר|מי השפיר]] ותנועתו הופכת יותר קשה. הטיפול המודרני מתבצע תחת [[בדיקת אולטרה סאונד להיריון|מעקב אולטרה סאונד]] כדי למנוע סיבוכים. בעזרת מכשיר האולטרה סאונד ניתן גם לקבוע האם סיכויי ההצלחה טובים או שקיימים סיכונים שיבטלו את הכדאיות בביצוע התהליך. בעיות אפשריות עלולות לנבוע ממיעוט מי שפיר, ריבוי עוברים, רעלת הריון וצלקות קודמות ברחם.

== לקריאה נוספת מיזמים==* בורן, ג. (1980) . '''היריון'''. הוצאת: זמורה ביתן. {{מיזם|he}}* יה, ל. '''הבריטניקה החדשה לנוער'''. כתר הוצאה לאור (10, 19-20). הוצאת:[[ידיעות אחרונות]] ספרי חמד. * '''מיילדות, גינקולוגיה ורבייה לתלמידי רפואה'''. (1994). הוצאת: [[אוניברסיטת תל אביב]].* ע, ח. (תשכ"ט). '''האנציקלופדיה העברית, כללית, יהודית וארצישראלית'''. יהושוע (כ"א, 190-196). [[ירושלים]]: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ.* קיצניגר, ש. (1985). '''היריון ולידה'''. ירושלים: בית הוצאת כתר.* רביד, ט. (1988).'''המדריך לבריאות המשפחה'''. (ט, סמית. (עורך) א, מגן. (מתרגם)). [[תל אביב]]: [[עם עובד]] בע"מ ומשרד הביטחון.* רכטר, ל. (1992). '''אנציקלופדיה לבריאות המשפחה, המדריך הרפואי החדש והשלם''' (4). [[הוצאת דביר]].{{מיזם|en|Breech birth}}