שינויים

[[תמונה:caesarian.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום מקובל שהאב יהיה נוכח בניתוח קיסרי כדי לתמוך באם ולחלוק עמה את החוויה. ה[[מרדים]] המרדים בדרך כלל יסיר את הווילון המסתיר בעת הוצאת הילוד כדי ששני ההורים יוכלו לראות את הרך הנולד. זהו המראה שצפוי שיראה האב. התמונה שתראה האם תהיה דומה, אך מזווית נמוכה יותר.]][[תמונה:Caesarian shown cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יילוד מיד לאחר ניתוח קיסרי. [[חבל הטבור]] עדיין מחובר אליו.]]'''ניתוח קיסרי''' (נקרא לעתים גם "לידת חתך"), הוא הליך [[כירורגיה|ניתוחי]] ב[[בטן|בטנה]] בבטנה של [[אישה]] הרה שבו חותכים את ה[[הריון|הרהבטן]] שבו חותכים את הבטן ואת ה[[רחם (איבר)|רחם]] כדי להוציא מהם [[עובר]] אחד או יותר ואת [[שליה|שלייתם]], כתחליף ל[[לידה]] רגילה, או כתחליף ל[[הפלה מלאכותית]] בהריונות מחוץ לרחם. הוולד הנולד בניתוח קיסרי נקרא "יוצא דופן".

ישנם שני סוגים של ניתוחים קיסריים: הקלאסי והניתוח בחלק התחתון. הניתוח הקלאסי מתבצע על ידי חיתוך אנכי במרכז בטן ההריון שדרכו ניתן להוציא את התינוקהעובר. החיתוך התחתון, שבו משתמשים יותר בימינו, הוא חיתוך קטן יותר שבו אובד פחות [[דם]], קל יותר לסגור אותו והוא מאפשר [[לידה טבעית ]] בהמשך.

ניתוחים קיסריים שכיחים יותר בהריונות ב[[הרוין|הריונות]] של נשים מבוגרות, שמנות מאוד, נשים הסובלות מ[[רעלת מרעלת הריון]], נשים שהיה להן ניתוח קיסרי בעבר, או כאלו שנושאות [[תאומים]] או שלישיות בבטנן. כמו כן שכיח הניתוח במקרים בהם העובר גדול מאוד או שהוא נמצא ב[[מנח|מַנָּח]] במַנָּח (מצג) המקשה על לידה טבעית, אינו מאפשר אותה כלל או מסכן את העובר, וניסיון ל[[היפוך להיפוך עובר]] נכשל. נכון ל-[[2007]], אחוז הניתוחים הקיסריים בישראל עומד על 19 אחוזים [http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/820/461.html].

למעט ניתוחי חרום מסוימים, הניתוח הקיסרי מתבצע ברוב בתי החולים ב[[אפידורל|הרדמה בהרדמה אפידורלית]]. כעבור מספר דקות, וכששהרדמה מתחילה להשפיע על פלג הגוף התחתון של היולדת, יחל [[גינקולוגיה|רופא הנשים]] בביצוע החתך ובהוצאת הילוד והשליה. כן יחתך [[חבל הטבור]]. מיילדת תקבל לידיה את הרך הנולד, תתעד את זמן לידתו ותנקה אותו משכבת הוורניקס. התינוק יעבור בדיקת אפגר וישהה זמן מה תחת מנורת חימום. בחלק מהמקרים [[רפואת ילדים|רופא ילדים]] יבצע בדיקות ראשוניות נוספות בחדר הניתוח. בתי חולים שמאשרים נוכחות מלווה בזמן הניתוח, יבקשו לרוב מהמלווה לצאת מחדר הניתוחים בשלב זה.

בסך הכל ניתוח קיסרי אורך בימינו כ 40 דקות, והוא מצריך עבודת צוות של שני גינקולוגים[[גינקולוג]]ים, מרדים, [[מיילדת ]] ורופא ילדים.

במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את [[יוליוס קיסר]], שליט רומא. הסבר זה שגוי - המושג "ניתוח קיסרי" נולד כ-700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד. מלבד זאת באותה תקופה אמהות שילדו בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה - ולו נולד [[יוליוס קיסר]] בשיטה זו - הייתה אמו מתה, אלא שידוע כי אמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין כאשר היה מפקד הצבא.

ניתוח קיסרי מופיע בספרות [[חז"ל]] בשם '''יוצא דופן''', כלומר ולד שנולד דרך דופן הרחם. "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" ([[משנה]] [[מסכת בכורות]] פרק ח', משנה ב').

עד תגליתו של [[איגנץ זמלווייס]] ב-[[1848]] הייתה תמותת נשים שעברו ניתוח קיסרי גבוהה מאד, גבוהה עד כדי כך שהתקיים ויכוח בנושא זכותו של מי גבוהה יותר לחיות - האם או העובר. ה[[נצרות|נוצרים]] הנוצרים סברו שהיות והעובר עדיין לא חטא זכותו לחיים גדולה מאשר זכות האם ואילו ה[[יהדות]] היהדות נקטו ב[[דין בדין רודף]] והעדיפו את חיי האם. מאז, עם ההקפדה על החיטוי ירדה התמותה באופן משמעותי. בשנים 1965-1975 עדיין מתו 31 נשים מתוך 100,000 ניתוחים קיסריים. נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני, גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ה[[הרדמה]]ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך. אך, עם השתכללות אמצעי הרפואה סיכונים אלו פוחתים עד מאוד. סיכון אחר הוא קריעה של דופן הרחם ה[[רחם]] במהלך לידות עוקבות. מסיבה זו נשים שלהן היסטוריה של לידה בניתוח קיסרי מופנות לניתוח כזה גם בהריונות הבאים. הניתוח כולל גם סיכונים ליילוד, בין היתר קשיי נשימה בשל אי ריקון ה[[ריאות]] הריאות מנוזלים. תופעה זו נמנעת בלידה רגילה בזכות לחץ עצמות האגן ה[[אגן]] של היולדת על גוף היילוד.

יתרונותיה של '''לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי''' (Vaginal Birth After Cesarian - VBAC, מבוטא וִיבַּק) שווים ליתרונות של כל [[לידה טבעית]], והם כוללים את כל היתרונות שבהימנעות מניתוח בכלל, כולל זמן החלמה קצר יותר, וכן אפשרות לחוות את הלידה עצמה, ואפשרות לקבל את התינוק מיד לאחר הלידה.

הכנה ל-VBAC דומה ל[[הכנה להכנה ללידה]] רגילה.

רוב [[פוסקים|פוסקי ההלכה]] מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל ה[[אגן]] האגן לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך [[לידה]]. עם זאת, ישנם פוסקים המעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי.

מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה טבעית. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה טבעית. המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות - ראשית, ישנן קטגוריות הלכתיות (כגון דינים הנוגעים ל[[בכורה]] לבכורה כמו בעניין [[פדיון הבן]], [[תענית בכורות]] ועוד) הכוללות אך ורק ילודים שנולדו באופן טבעי דרך צואר [[צוואר הרחם]]. שנית, שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס ל'''זמן''' ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צואר צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד [[ברית מילה|ברית המילה]].<br />סוגיות אלו נדונו מתקופת ה[[תנאים]] התנאים ואילך, תחת השם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי [[אמוראים]] ו[[ראשונים]]וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן [[ברית מילה|נימול ]] ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. מן העבר השני, יש הסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. כדעה ממצעת, יש הסוברים כי מחמת הספק נימול ביום השמיני, אך מילתו אינה דוחה את השבת.

==לקריאה נוספתמיזמים==<div style="direction: ltr;">{{מיזם|he}}*Dyre Frolle, '''The History of {{מיזם|en|Caesarean Section''', Reutzell Booksellers, Copenhagen 82.</div>section}}