הבדלים בין גרסאות בדף "תשוקה"
מ (מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.) |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־05:25, 8 בנובמבר 2009
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
תשוקה היא תחושה של דחף ורצון להשיג את מושא ההשתוקקות. תשוקה מתייחסת לרוב להקשר המיני, אך היא יכולה להיות מופנית גם כלפי אוכל ועוד.
ראשיתה של התשוקה ברצון להשיג דברים שחפצים בהם ובכך להגיע להרגשה של מיצוי עצמי. ברגע שמושא התשוקה הושג,, מיד מתחילה התשוקה להתפוגג. האדם משיג את מושא תשוקתו ובכך הוא מוריד את המתח ואת התשוקה הקיימים אצלו. התשוקה היא תהליך שכיח בחוויה האנושית שכן הוא נמצא בכל מקום: תשוקה לשקט, לרגיעה להורדת מתח, לאוכל, תשוקה מינית ועוד.
תוכן עניינים
תשוקה במקרא
כבר במקרא, בספר בראשית אנו נתקלים בעדויות ראשוניות לנושא התשוקה, שבא לידי ביטוי בסיפור אדם וחווה.
חווה, על אף האיסור לאכול מעץ הדעת, משתוקקת לאכול מהעץ כיוון שהוא תאווה לעיניים. היא אוכלת מפרי העץ ובכך היא מספקת את תשוקתה וגורמת אף לאדם לאכול מן העץ. ניתן לראות כי אף העונש אותו חווה קיבלה קשור באופן ישיר לתשוקה: "וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ". (בראשית ג טז). מאידך קיים אזכור גם לתשוקה גברית אל האישה, "אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ" (שיר השירים ז' י"א)
הביטוי "נפש שוקקה" במובן של אדם שמתאווה למזון, מופיע מספר פעמים במקרא: "וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה" (ישעיה כ"ט ח'). "כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה" (תהילים ק"ז ט').
גישות שונות לתשוקה
ישנן למעשה שתי גישות בספרות לתשוקה:
גישה פיזיולוגית
לפי גישה זו, השתוקקות לדבר מה מתבטאת בעוררות פסיכולוגית וגופנית. כאשר אנחנו פוגשים אדם שאליו אנו נמשכים, בין אם גופנית ובין אם אחרת, אנו חווים פרץ כמעט מידי של תשוקה. עוררות זו מתגברת במהירות אך גם דועכת באופן מהיר יחסית. בשיאה של העוררות התשוקה פוחתת ואנו מגיעים בהדרגה למצב יציב פחות או יותר של התרגלות לרגשותינו בכל הנוגע לאותו אדם.
התשוקה היא חלק ממעגל המשיכה המינית - על כן באופן אוניברסלי יש לכולנו ארבעה שלבים ביחסים, כאשר אחד מהשלבים הללו זה תשוקה. טענה זו נבדקה בעזרת מדדים רבים על ידי צמד חוקרים שהגיעו למסקנה שיש שלב שבו האדם חווה הרגשת תשוקה, וזה מובע באמצעות הפרשה של הגוף או התנהגות שונה של האדם. תהליך זה הוא פיזיולוגי.
על פי פרויד גם הפיזיולוגיה וגם הפסיכולוגיה שלנו מוליכה אותנו לדחפים ותשוקות, זהו תהליך נפשי פיזיולוגי מולד ולא תלוי חברה.
גישה תרבותית
לפי גישה זו, תשוקה הינה חוויה תלוית הקשר. נשיקה תקבל משמעויות שונות בתרבויות שונות. נשיקה מאנשים שונים, כמו מחזר או קרוב משפחה יקבלו משמעות שונה בכל תרבות. אם ניקח את אותו אדם וניתן לו לקיים יחסים עם כמה אנשים עם כל אדם שהוא יקיים יחסים, היחסים הללו יקבלו משמעות שונה (שכנה/מזכירה).
השילוב בין הגישות
הסקסולוג אלפרד קינזי טען כי תשוקה היא טבע פזיולוגי הנובעת בתוכנו, אבל לחברה יש השפעה, החברה משפיעה על האדם למה הוא ימשך ולמה הוא ירגיש תשוקה, לכל אדם יש הרבה תשוקות והחברה מגדירה לנו משהו ספציפי בו נחשוק.
- תשוקה פרטית - כל הדברים אליהם האדם מרגיש תשוקה.
- התשוקה החברתית - ממקדת אותנו במשהו, למשפחה יש הרבה השפעה למי נימשך ועם מי נהייה. בעבר ההשפעה של המשפחה הייתה בעקבות ההתערבות בשידוכים, כיום בגלל השפעה של המשפחה שלנו עלינו- שארות.
גילברט הרדט מציין שלושה סוגים של תשוקה:
- תשוקה מינית - במי אנחנו חושקים:
- תשוקה חברתית - איזה סוג של מערכת יחסים אנחנו רוצים שתהיה לנו: שתלטנות, שוויון.
- תשוקה לאובייקטים חברתיים וסמלי סטטוס - איפה אנחנו מדמיינים את עצמנו? איזה סוג של חיים? תמיד רציתי משפחה וילדים...
הרדט טוען כי הבחירה איך נחייה היא השילוב בין 3 השלבים הללו, אצל רוב בני האדם השלבים מסתדרים די טוב ביחד. שני השלבים הראשונים מופעים בדרך כלל בשלבים יותר מוקדמים של החיים, השלב השלישי מופיע יותר מאוחר.
תשוקה מינית
ערך מורחב – תשוקה מינית |
התשוקה המינית היא יצר הנמצא אצל כל אדם, מקורו של יצר זה הוא במערכת ההורמונלית והנפשית של האדם, כאשר מערכת זו היא שקובעת את תכיפות הצורך של כל אחד מבני המין להגיע לפורקן מיני. ההנחה היא כי בני האדם שונים ברמות התשוקה - יש רמות גבוהות יותר ויש נמוכות יותר. מבחינה זו השוני בין בני הזוג ברמת התשוקה שלהם יכול להוות בעיה לגבי אי ההתאמה בין בני הזוג.
הפרעות בתשוקה המינית עלולות להיגרם עקב גורמים פסיכולוגים או נפשיים של אחד מבני הזוג או בעקבות מערכת היחסים בין בני הזוג. לעתים רבות הפרעה בתשוקה היא סימפטום ראשוני להתחלה של מחלת הדיכאון, ואז צריך לטפל בבעיית הדיכאון ולא בבעיית התשוקה.
מצבי לחץ יכולים גם לגרום לירידה ואף להעלמות התשוקה. הסיבות למצבי לחץ הם רבים: פיטורים, מוות קרוב, סכסוכים משפחתיים וכו'.
דבר נוסף שיכול להפריע לתשוקה המינית הם ההורמונים המיוצרים על ידי הבלוטות בהפרשה פנימית. עד היום לא יודעים בדיוק כיצד הם פועלים על מנגנון התשוקה, מה שידוע הוא כי האנדרוגנים הזכריים כמו הטסטוסטרון הנוצרים באשכי הגבר (ובשחלות האישה) קשורים ביצר המיני אצל שני המינים. ולכן הפרעה בתשוקה מינית עלולה להיווצר בעקבות רמת טסטוסטרון נמוכה מהתקין. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגיל מבוגר, אז הגוף מייצר באורח טבעי פחות הורמונים. הטיפול בבעיה זו היא בדרך כלל באמצעות תחליפים או באמצעות טיפול פסיכולוגי (כאשר טיפול זה הוא נלווה ואינו ראשוני). בנוסף במהלך חילוף החומרים של הטסטוסטרון הוא עלול להיהפך לאסטרוגן ובכך לגרום לירידה בתשוקה המינית.
סיבות נוספות לירידה בתשוקה המינית הן סיבות נפשיות שבדרך כלל נובעות מגורמים סביבתיים. סיבות לדיכוי שכזה יכולות לנבוע משומן יתר, חזה גדול מידי או קטן מידי, חרדות, והשפעה שלאחר הלידה.
לקריאה נוספת
- רימור, מרדכי (2003). התשוקה לאי תשוקה – רמזים לקיום הפוך. כוורת 7: 24-29.
- צוקרמן, צבי (1987). על התשוקה המינית. איתנים 10/87: 291-293.
- בוקק, יערית (2003). תשוקה ואלימות מינית דטרמיזם ביולוגי?. כוורת 7: 38-40.
en:Lust da:Begær de:Wollust es:Lujuria fr:Luxure it:Lussuria ja:性欲 ko:성욕 lt:Geismas nl:Onkuisheid no:Lyst pl:Pożądanie pt:Luxúria (pecado) ru:Половое влечение simple:Lust uk:Хтивість yi:גלוסט zh:性欲