הורמון

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הורמון (מיוונית όρμή "להפעיל"; מונח שנטבע ב-1905 על ידי הפיזיולוג האנגלי ויליאם בייליס), תרכובת כימית המשמשת לתקשורת בין תא אחד (או קבוצת תאים) לתאים אחרים. כל היצורים הרב-תאיים מפרישים הורמונים. הורמונים אנדוקריניים מופרשים ישירות לזרם הדם הנושא אותם למטרתם, בעוד הורמונים אקסוקריניים מופרשים דרך תעלה משם הם ממשיכים דרך זרם הדם או משפיעים על תאים סמוכים (איתות פאראקריני). בהגיע הורמון לאזור המטרה, מתחוללת תגובה המתאימה לתאי המטרה. השפעת ההורמונים עשויה לעורר או לעכב תהליכים שונים.

איברים המפרישים הורמונים

ההורמונים מופרשים בעיקר על ידי בלוטות אנדוקריניות, והם מפקחים על תהליכים שונים בגוף. חלק מן ההורמונים פועלים על תאי מטרה בגוף (למשל הורמוני בלוטת התריס) וקיימים גם הורמונים טרופיים, שתפקידם פיקוח על הבלוטות האנדוקריניות. הבלוטה הראשית המפקחת על הפרשת ההורמונים היא ההיפותלמוס, אשר מפרישה למשל את ההורמון הטרופי CRH שמפקח על ייצור ACTH בבלוטת יותרת המוח. כך ההיפותלמוס מפקח על בלוטת יותרת המוח (היפופיזה - Hypophysis), ששולטת על רוב הבלוטות האנדוקריניות בגוף, ולכן על רוב ההפרשה ההורמונלית. בלוטה זו מפרישה למשל את ההורמונים הטרופיים TSH (מפקח על ייצור הורמוני בלוטת התריס, תירוקסין ותירודוטירונין) ו-ACTH (מפקח על ייצור הורמוני בלוטת יותרת הכליה, בעיקר קורטיזול). בלוטות פאראתירואיד, המכונות גם "בלוטות יותרת התריס", מפרישות בעיקר את ההורמון שאחראי על ויסות הזרחן והסידן בדם PTH, ועוד. ויסות הפרשת ההורמונים נעשה בדרך כלל באמצעות משוב של הבלוטות שבמוח (ההיפותלמוס ויותרת המוח). ההיפותלמוס, שכפי שהוסבר, עומד בראש הפירמידה, פועל בתגובה לפעילות של מערכת העצבים המרכזית אשר קובעת את הדרישות ההורמונליות מהבלוטות השונות.

גם איברים נוספים מפרישים הורמונים. כך, למשל, איי לנגרהנס שבלבלב מפרישים את האינסולין, את הגלוקגון ואת הסומטוסטטין, שמופרש בווריאציות שונות מאיברים נוספים. גם הכבד מפריש הורמונים, גם הקיבה, גם בלוטות המין, המפרישות את הורמוני המין הגבריים והנשיים.

סוגי תקשורת כימית

התווך דרכו מועבר המידע בין תאי ההפרשה לבין תאי המראה קובע את צורת התקשורת הכימית:

  • תקשורת אנדוקרינית: תקשורת בין תאי הפרשה לבין תאי מטרה מרוחקים באמצעות זרם הדם. לדוגמה, יותרת הכליה משחררת את הסטרואיד קורטיזול אשר משפיע על השרירים, מערכת החיסון ועוד.
  • תקשורת פָרָקרינית: תקשורת בין תאי הפרשה לבין תאי מטרה סמוכים זה לזה באמצעות הנוזל הבין תאי.
  • תקשורת אוטוקרינית: תקשורת כשתא ההפרשה הוא גם תא המטרה. התווך הוא קרום התא.

ראו גם

קישורים חיצוניים